וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מספר הפטורים ממכרז ממשלתי זינק פי 7 מ-2010

שחר הזלקורן

1.2.2016 / 16:29

מבדיקה שערכה חברת הייעוץ הלוי דוויק מקבוצת פאהן קנה עולה כי היקף הפטורים אותם העניקו משרדי הממשלה לספקים ממכרזים מגיע ל24 מיליארד דולר. למה מוענקים הפטורים והאם זה אמור לעניין אותנו?

אילוסטרציה. ShutterStock
אילוסטרציה/ShutterStock

בין השנים 2012 ו-2015 העניקו משרדי הממשלה לספקים שונים כ-18,500 פטורים מחובת מכרז בהיקף מצטבר של כ-24 מיליארד שקלים. כך עולה מבדיקה שערכה חברת הייעוץ הלוי דוויק מקבוצת פאהן קנה, שסקרה נתוני רכש והתקשרויות של משרדי הממשלה. לפי הבדיקה, מאז שנת 2010 זינק מספר הפטורים שהעניקו משרדי הממשלה לספקים פי שבעה: מ-763 ב-2010 ל-5,332 בשנה שעברה. בתקופה זו שולש מספר ההתקשרויות הכולל של משרדי הממשלה, מ-2,257 ב-2010 ל-7,338 ב-2015.

מהבדיקה של חברת הלוי דוויק עולה עוד כי הנימוק ל-25% מכלל הפטורים שהעניקו משרדי הממשלה בין 2010 ו-2015 היה קיום ספק יחיד. "העילה שצוינה ברוב הפטורים הייתה הארכת התקשרות עם ספק מסוים בשל נסיבות מיוחדות", מציין מנכ"ל החברה, ארנון רונד.

היקף הפטורים שמעניקים משרדי הממשלה לא אמור להפתיע איש. כבר לפני כשנה פרסם פרופסור אריה רייך מאוניברסיטת בר-אילן מאמר אקדמי, ובו הציג נתונים לפיהם כ-85% מהרכש של משרדי הממשלה נעשים בהליכים שאינם תחרותיים.

למה שהפטורים שמעניקים משרדי הממשלה יעניינו את הציבור הרחב? בזמן שבו כל שרי הממשלה מצהירים על רצונם לעודד את התחרותיות במשק, דווקא משרדי הממשלה מוצאים דרכים להתחמק מתחרות. הליכי פטור ממכרז מסכלים מראש את קיומם של הליכים תחרותיים, ולכן עלולים להביא בסופו של דבר לחוסר יעילות ובזבוז כספי ציבור.

תעשיה של פטורים

לפי פרופסור רייך, רפורמה שהנהיגה המדינה בתקנות חובת המכרזים ב-2009 שינתה משמעותית את הכללים הנהוגים בכל הנוגע לקיום מכרזים ממשלתיים, ולמעשה הביאה לכך שמשרדי הממשלה הגבירו משמעותית את השימוש בפטורים.

מטרת הרפורמה דווקא הייתה טובה: צמצום הביורוקרטיה שכרוכה בהליכי רכש ממשלתיים, וזאת כדי לייעל את ניהול פעילות הממשלה כולה. אז כיצד הפכה רפורמה טובה לכזו שמסכלת תחרות? למשל, במסגרת הרפורמה הועבדו סמכויות למתן פטור מוועדה מרכזית לוועדות משרדיות – מהלך שלמעשה הביא לכך שאותו גורם שמעוניין במתן פטור ממכרז הוא גם מי שמוסמך להעניק את הפטור.

התוצאות של הרפורמה, שהייתה פרי עבודתן של שתי ועדות נפרדות, ניכרות בממצאי הבדיקה שערכה חברת הלוי דוויק: כאמור, מספר הפטורים שהעניקה המדינה מאז 2010 ועד 2015 זינק פי שבעה. לפי נתונים שפרסמה היום החברה, ב-2014 ניתנו פטורים בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקלים, כאשר ב-2015 נרשמה ירידה מסוימת וניתנו פטורים בהיקף של כ-7.39 מיליארד שקלים.

ראוי לציין כי כבר במאמרו של פרופסור רייך הוצגו נתונים שלימדו על זינוק בהיקף הפטורים: לפני הנהגת הרפורמה, בשנת 2008, כ-65% מהרכש הממשלתי נעשה באמצעות פטור ממכרז. כבר ב-2009 חלה עלייה של כ-10% בהיקף הפטורים, כאשר בין 2010 ו-2012 הגיע היקף הפטורים מכלל הליכי הרכש לכ-79%. ב-2013 שיעור הפטורים רשם זינוק נוסף: 85%.

תמורה לכספי משלם המסים?

הזינוק בהיקף הפטורים אמור להטריד את הציבור הרחב, שכספו משמש בסופו של דבר לכל רכש שמבצעים משרדי הממשלה. "נראה ש'חובת המכרז הפכה ליוצא מהכלל והיא אינה הכלל", ציין פרופסור רייך במאמרו. "זו התפתחות שאמורה להדאיג את כל מי שמאמין בכך שמכרזים פומביים הם האמצעי הטוב ביותר להשיג את התמורה הטובה ביותר לכספי משלם המסים ולהבטיח את המהימנות של הליך הרכש".

פרופסור רייך הבהיר במאמרו כי העדפת הליך של פטור ממכרז אינה מלמדת בהכרח על חוסר עניין של פקידי ממשלה בקידום תחרותיות או חמור מכך – על שחיתות. לפי פרופסור רייך, פקידים במשרדי הממשלה המשיכו להתלונן על כך שהליכי הרכש הממשלתיים ארוכים ומסובכים מדי גם לאחר הנהגת הרפורמה ב-2009, שאמורה הייתה להקל על קיום המכרזים.

כדי לצמצם את היקף הפטורים ולקיים את הליכי מכרז תחרותיים, פומביים ושקופים נדרשים כמה צעדים. פרופסור רייך ציין כמה מהם: הכשרה של האחראים על הרכש במשרדי הממשלה, עדכון האמצעים הטכנולוגיים הנחוצים לקיום הליכי מכרז מקוונים, והגברת המעורבות של ועדת המכרזים המרכזית בהכוונת המשרדים הממשלתיים בפעילויות הרכש.

לפי פרופסור רייך, כאשר כל זה יקרה, "נוכל סוף-סוף להגשים את התכלית של חוק חובת המכרזים – רכש ציבורי יעשה בעיקר באמצעות מכרזים פומביים".

  • עוד באותו נושא:
  • מכרזים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully