פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      עוזרים לעסקים הקטנים – על גבם של העובדים

      נתניהו וכחלון יוזמים שינוי בחישוב שעות העבודה של כל מי שיועסק בעסק קטן חדש. הדאגה לעסקים הקטנים חשובה, ובהחלט מחממת את הלב, אך האם הפתרון היחידי שהממשלה יכולה למצוא חייב לנגוס דווקא בשכר העובדים?

      שעון נוכחות (ShutterStock)
      (צילום: shutterstock)

      יוזמה יוצאת דופן של ראש הממשלה ושר האוצר לעידוד "עסקים הקטנים החדשים", מבקשת להקל עליהם ביורוקרטית, בין השאר כדי לשנות את הסטטיסטיקה לפיה שליש מהם נסגרים כבר בשנת פעילותם הראשונה. אלא שמאחורי היוזמה הזו מסתתר שינוי משפטי היסטורי, כמעט, בדיני העבודה בישראל, שראוי להתעכב עליו: היוזמה תאפשר להגדיל את מספר שעות העבודה של העובדים בעסקים קטנים בישראל, מבלי ששעות אלה יוכרו לעובדים כשעות נוספות שמזכות בתשלומים גבוהים יותר.

      חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי בתמורה לעבודה בשעות נוספות, זכאי העובד לתשלום מוגדל בשיעור של 25%, עבור השעתיים הנוספות הראשונות, ותוספת תשלום של 50% עבור עוד שעתיים נוספות. החישוב נעשה על בסיס יומי או שבועי. כלומר, השעות הנוספות הן שעות העבודה מעבר לשעה ה-8 בשבוע עבודה של שישה ימים, או השעה ה-9 בשבוע עבודה של חמישה ימי עבודה, ובחישוב שבועי – כל שעה שהיא מעבר ל-43 שעות עבודה בשבוע. בנוסף, מגביל החוק את מספר השעות הנוספות שבהן מותר להעסיק עובד ל-12 שעות עבודה ביום - כולל שעות נוספות, ועד 15 שעות נוספות בשבוע – לא יותר.

      על פי היוזמה החדשה, בעלי "העסקים הקטנים חדשים" ייחשבו את שעות העבודה של עובדיהם על בסיס שבועי וחודשי - ולא יומי - כפי שהחוק קובע היום, וזאת עד למכסה מסוימת שטרם נקבעה. משמעות השינוי היא שיום העבודה של עובדים בעסקים קטנים חדשים, יהיה ארוך יותר מיום העבודה של עובדים בעסקים אחרים, אבל התשלום עבור השעות הנוספות יתקבל רק במקרים שבהם העובד עבר את מכסת השעות לשבוע עבודה, שטרם נקבעה.

      מטרת היוזמה ברורה: הגדלת הגמישות הניהולית בתכנון שעות עבודה, והפחתת עלויות העבודה של עסקים קטנים חדשים. בדרך זו מבקשת הממשלה לעודד את הצלחתם העסקית של העסקים הקטנים - שהם רוב העסקים במשק, להגדיל את מספר המועסקים במשק, ובכך לתרום לצמיחה הכלכלית.

      היוזמה מעלה לא מעט שאלות חוקיות וחוקתיות לנוכח ההפליה, לכאורה, של עובדים בעסקים קטנים לעומת עובדים בעסקים גדולים, והטלת חלק מעלויות הניהול של העסק על העובדים. מיותר לציין כי היא גם עומדת בסתירה לתפיסה הבסיסית, שלפיה העובד לא נושא בסיכונים הכלכליים של העסק.

      השאלה היא אם באמת נבחנו כל האמצעים האחרים שיאפשרו להקל כלכלית על עסקים קטנים בראשית דרכם, מבלי לפגוע בעובדים. הרי אפשר להחליט, למשל, שבעלי עסקים קטנים חדשים יקבלו הקלות מיסוי באמצעות מתן נקודות זיכוי ישירות לבעל העסק, עבור העובדים שיעסיקו. הצעה ברוח זו מפורטת בהצעת חוק זכויות המלצרים והעובדים בענף ההסעדה שהוגשה זה מכבר בכנסת.

      אם לא די בכך הרי שחסרה ביוזמה התייחסות להבטחת זכותו של העובד להחזר ההשקעה, במקרה שהעסק יצליח, או מתן הגנה לעובדים בעסקים קטנים במקרה שהעסק נכשל. אין ספק כי התייחסות זו תשפר את המידתיות של ההסדר המוצע.

      הכותבת היא עו"ד מתמחה בדיני עבודה