ועדת הפנים צפויה לקיים בקרוב דיון על "חוק השקיות", לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה. החוק שיזם המשרד להגנת הסביבה נועד להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק שמחולקות כיום בחינם ובנדיבות לציבור. השינוי שהוצע בנוסח החוק קובע כי גובה התשלום על כל שקית יהיה 10 אגורות, לעומת סכום של 30 אגורות שנקבע בנוסח המקורי של ההצעה.
זה שנים שמנסה מדינת ישראל להפחית את היקף השימוש בשקיות הפלסטיק, כדי להתמודד עם הפגיעה שלהן בסביבה - אך ללא הצלחה. נראה כי המתכונת הנוכחית של הצעת החוק לא תביא לשינוי המיוחל, ואולי אפילו תחמיר את המצב.
כל צרכן לוקח בממוצע 10 שקיות בכל קנייה
מנתונים שאספו המועצה לישראל יפה ועמותת צלול, כל צרכן ישראלי לוקח בממוצע כ-10 שקיות בכל רכישה שלו בסופרמרקט. ספק אם החוק במתכונתו הנוכחית ישנה את ההרגל הזה, לנוכח העובדה שכל התוספת שלו על קנייה בכמה מאות שקלים תהיה של שקל אחד בממוצע לחשבון.
הסכום המוצע נמוך מדי ולא ימנע מאף לקוח להושיט יד ולתלוש עוד שקית. למען האמת נראה כי הצרכן אפילו ירגיש בנוח לקחת שקית נוספת, אפילו יותר מכפי שנהג לקחת לפני כניסת החוק לתוקף, משום שעתה הוא גם משלם עליהן, ותוספת של שקל בודד תשאיר אותו אדיש. הסכום הקבוע בחוק מעקר אותו מהתכלית שלשמה נחקק וימנע כל סיכוי שישיג את מטרתו.
הצעת החוק המקורית קבעה תשלום של 30 אגורות לפחות לשקית, שצפוי להוסיף 3-4 שקלים לחשבון הסופי בכל קנייה ממוצעת. אף שלא מדובר בסכום גבוה ומרתיע, עבור חלקים רחבים בציבור יש בו כדי לפרוץ את סף האדישות של הלקוח בקופה, שלעיתים מעדיף מוצר אחד על פני האחר רק בגלל שמחירו נמוך בכמה שקלים בודדים.
למצוא חלופות לשקיות המזהמות
גם אם תוספת של 4 שקלים לרכישה לא תפחית בשלב הראשון את מספר השקיות שהצרכן לוקח במרכול, נראה כי היא לפחות תצליח לחדור לתודעה של הציבור. בפועל המשמעות של שינוי התודעה יהיה שינוי הרגלי צריכה, כך שעם הזמן הצרכנים יחשבו פעמיים לפני שייקחו עוד שקית ובשלב הבא אולי כבר יגיעו לחנויות עם חלופות לשקיות הפלסטיק המזהמות.
רשתות השיווק בישראל מחלקות בחינם כ-2 מיליארד שקיות נשיאה חדפעמיות בכל שנה. משך השימוש הממוצע בכל שקית עומד על כ-20 דקות, ולאחריהן היא מושלכת לפח האשפה, ומהווה פסולת שאינה מתכלה במשך שנים רבות. במקרה הגרוע יותר מתפזרות השקיות בשטחים פתוחים, וגורמות מפגעים תברואתיים ונזקים סביבתיים חמורים לחי ולצומח. שקיות פלסטיק הן גם המזהם הגדול ביותר של הים ואחראיות למותם של אלפי בעלי חיים ימיים בשנה.
אם המשרד להגנת הסביבה רוצה להביא לשינוי אמתי בהרגלי הצריכה ולצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק, ועליו להשאיר את התשלום עבור כל שקית כפי שהיה בהצעת החוק המקורית. חוק שמחייב את הציבור בתשלום מטריד, שמשאיר אותו אדיש, יהיה ריק מתוכן וישאיר אותנו מוצפים בשקיות פלסטיק בפארקים, בטבע, על חוף הים ובמים.
מרב ניר היא המנהלת המקצועית לסביבה וקיימות במועצה לישראל יפה; מאיה יעקבס היא מנכ"ל עמותת צלול