הממונה על השכר יודיע על סיום תפקידו באוצר

הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, צפוי להודיע בקרוב על פרישה מהתפקיד שתכנס לתוקפה במאי הקרוב. במשרד האוצר כבר החלו להיערך לאיתור הממונה הבא.

אמסלם נכנס לתפקידו לפני כשלוש וחצי שנים, וכהונתו נקצבה על פי החלטת הממשלה לארבע שנים. אף שקיימת אפשרות, במקרים מסוימים, להאריך את הכהונה בשנתיים נוספות, אמסלם לא ביקש ולא התבקש לדחות את הפרישה.

לפני שבועות ספורים בחן אמסלם אפשרות להגיש מועמדות לתפקיד ציר כלכלי בוושינגטון, אך התברר שהוא אינו עומד בתנאי הסף, מכיוון שאין לו תואר אקדמי בכלכלה או במינהל עסקים. אמסלם הוא בעל תואר שני במשפטים.

אמסלם משלים כהונה שקטה יחסית, שבה לא ידע המגזר הציבורי שביתות ממושכות בסקטורים מרכזיים. עם זאת לא נחסכו ממנו מאבקים קשים עם ועדים וקבוצות לחץ חזקות במשק, כמו ועדי הנמלים וחברת החשמל. בין היתר הוא ניהל את המו"מ שאפשר את הרפורמה ותוכנית ההבראה של חברת דואר ישראל, ואת הסדרי הפרישה במסגרת תוכנית הסגירה של רשות השידור.

אמסלם עמד מאחורי טרפוד הרפורמה הגדולה בחברת החשמל, שאמורה היתה לעלות לקופת האוצר כשלושה מיליארד שקל, וזאת לאחר ששכנע את שר האוצר דאז, יאיר לפיד, שהרפורמה אינה מבטיחה שינוי משמעותי במצב החברה על אף ההשקעה הכספית האדירה.

בהתמודדות עם ההסתדרות על הסכמי השכר במגזר הציבורי רשם אמסלם הישג כשהצליח להשיג הסכם דיפרנציאלי שהמבטיח כי העלאת השכר לעובדים בעלי שכר נמוך תהיה גדולה משיעור עליית השכר לעובדים בעלי שכר גבוה יותר. השינוי בסולם התוספות נחשב מהפכני, אם כי חלק מהוועדים החזקים הוחרגו ממנו.

בשלהי כהונתו של אמסלם נוצר קרע משמעותי בינו לבין שניים מבכירי האוצר, על רקע הסכם תוספות שכר והסדרי פנסיה במערכת הביטחון. בעימות בין משרד הביטחון למשרד האוצר נאלץ משרד האוצר לסגת ממרבית עמדותיו, ובראשן מנגנון להעלאת גיל הפרישה לאנשי קבע שאינם בשירות קרבי.

למרות שאמסלם עומד בראש האגף המקצועי שתפקידו לפקח על מנגנוני השכר והפרישה בכל המגזר הציבורי, מודר אמסלם מהדיונים המכריעים.

ההסכם שנחתם שיקף היענות מלאה כמעט לכל תביעות מערכת הביטחון, ובראשן הקדמת פרישה של אנשי קבע. על רקע זה התעמת אמסלם עם שני בכירי האוצר החתומים על ההסכם, המונה על התקציבים, אמיר לוי, וסגנו הממונה על תקציב הביטחון, נוח הקר.

מאבקו של אמסלם לא זכה לגיבוי מצד שר האוצר, משה כחלון, שכן הסכם השכר של אנשי מערכת הביטחון היה יישומו של הסכם מסגרת שהושג בין כחלון לשר הביטחון, משה יעלון.

ממשרד האוצר נמסר כי "קובי משלים קדנציה מלאה ומסיים אותה במועד שנקבע בהחלטת הממשלה בשביעות רצון".