(קריינות: מיכל רשף, עריכה: תמר סוקניק)
ידוע שעסקים משפחתיים נהנים מיתרונות רבים, הלויאליות הגבוהה מאוד של העובדים, גמישות כלכלית, היכרות מעמיקה שלא תמיד אפשרית עם עובדים שכירים רגילים ועוד. אבל ישנם גם לא מעט קשיים בניהול עסקים מהסוג הזה - הן במישור העסקי והן במישור האישי של המשפחה.
יקב בן-חיים, לדוגמא, הוקם על ידי משפחת בן-חיים בשנת 1997, אחרי מסורת ארוכת שנים. "הגענו לעולם היין דרך עולם החביות", מספר איתי בן-חיים, בן 39, שמשמש כיינן הראשי בעסק והוא מנהל אותו יחד עם הוריו. "בשנת 1932 סבא רבא שלי (מצד אמא) היה חבתן בעל בית מלאכה לייצור חביות (מאנשי היערות שכרתו עצים עבור ייצור חביות שונות המיועדות להכנת יין והנשים היו מכינות בבית יין) סבא שלי (מצד האבא) היה "נגוסיו" - סוחר היין הראשון שהביא יינות מצרפת ליפן נהג לעבור ביקבים בעולם ולייצר יין מהם. ההורים שלי הכירו בשנות ה-60 בארץ, התחתנו ולאור הרקע של שניהם ביין היו מייצרים בבית יינות כתחביב.
בשנת 97 שהשתחררתי מהצבא לאור הידע שצברתי לאורך השנים החלטתי להפוך את התחביב המשפחתי לייצור יין לעסק משפחתי אשר התחיל מרכישת שטחים לגידול ענבים בהר מרון ובכך להשתמש ביתרון המשפחתי לפתיחת עסק וכך למעשה דחפתי לפתיחת היקב. עד 2001 אמא שלי הייתה הייננית ומ-2001, אחרי לימודי בארץ ובחו"ל אני הפכתי להיות היינן הראשי".
מול אילו אתגרים נאלצת להתמודד לאור העובדה שהיקב הוא עסק משפחתי?
עסק משפחתי הוא מאוד מורכב ויש בו המון עליות וירידות, הרבה תהפוכות, אחד הנושאים שהכי זכורים לי הוא נושא נראות והאריזה. בשנת 2013 הגענו למסקנה שהנראות צריכה להיות אחרת ויש צורך למתג את העסק מחדש. לקח לנו 3 שנים לערוך את השינוי ולמתג את היין מחדש. כיוון שנתקלנו בקשיים רבים מול ההורים שלי, שהיו מאוד שמרנים ורצו להשאיר את הלוגו הישן והאימז' של החבתנים, שהיו פחות תואמים את מה שהיין משדר האיכויות שלו וכדומה. לי היה ברור שחייבים עיצוב אחר כדי למשוך את הלקוחות להכיר ולהתנסות ביין. היינו צריכים לשכנע את ההורים בחשיבות של נושא זה ועל כן הבאנו יועצים רבים, אני מאמין שיין מוכר ומספיק שיתנסו בו כדי להתאהב.
סיפור נוסף שזכור לי הוא בשנת 2010 סוחר יין מחו"ל רצה לקנות את כל יינות המיתוס (לפני זכייתו) אני רציתי למכור את הכל ואבי לא רצה למכור לו יותר מ-500 בקבוקים ללא קשר למחיר כי אביו האמין ביין הזה ורצה שהיין יתיישן עוד כמה שנים. התעקשותו הייתה שווה הכל כיון שהיין שלוש שנים לאחר מכן זכה במדליית גרנד צ'מפיון הכי יוקרתית בתחרות טרווינו.
לשמור על הפרדה
אז איך משמרים את התא המשפחתי הקרוב? איך נמנעים מוויכוחים שעלולים לעיתים להפוך לאמוציונליים ולא מקצועיים? איציק מועלם, מנכ"ל בית הספר YZM ליזמות עסקית נותן כמה טיפים שיעזרו לשמור על איזון בין ניהול העסק לבין יחסי קרבה משפחתיים:
הגדרת תפקידים ותיאום ציפיות- אמנם לבני משפחה שעובדים יחדיו יש ראייה רחבה יותר ומוטיבציה לגעת ולשפר כמה שיותר תומים בעסק, יחד עם זאת חשוב מאוד שכל אחד יידע את תפקידו ותחום האחריות שלו. כך שבמקרים של מחלוקות יהיה תמיד ברור למי המילה האחרונה ומי האדם שתפקידו לספק את התשובות במקרה של בעיות. שמירה על הגבולות תאפשר לכם דיאלוג מקצועי וענייני שאינו חורג למקומות אישיים.
הגדרת יעדים ובניית תכנית עסקית - עניין זה חשוב בכל עסק בין אם משפחתי ובין אם לא. אבל בעבודה משותפת עם קרובי משפחה חשוב פי מאה. הגדרת דרך משותפת, שלבים להתפתחות העסק ויעדים חודשיים ושנתיים מאפשרת הימנעות מחילוקי דעות לא הכרחיים. בניית חזון משותף גם נותנת הרגשה גדולה יותר של שייכות ומוטיבציה להשגת המטרות.
החלטה מראש לגבי קבלת בני משפחה נוספים למקום העבודה - למרות שעסק משפחתי כפשוטו מורכב מבני משפחה. חשוב מאוד לוודא שהאנשים המועסקים בתפקידים השונים הם גם בעלי יכולת מקצועית למלא את התפקיד בהצלחה. על כן מומלץ מאוד להגדיר מראש קריטריונים על פיהם יקבע מי יוכל להיות חלק מהעסק ומי לא. למשל האם כל המועסקים צריכים להיות בעלי תואר רלוונטי, האם העסקת בן המשפחה תלויה בתקופת הכשרה וביכולות שלו.
הגדרת זמן משפחתי בו אין לדבר על העבודה - מכיוון שמשפחות נוטות גם לבלות יחדיו מחוץ לשעות העבודה חשוב להגדיר זמנים בהם אין לדבר על נושאים הקשורים לעסק. שמירה על זמן משפחתי נקי בו ניתן לחגוג יחדיו, לבלות יחדיו ממקום אישי ולא תלוי עבודה הוא מאוד חשוב הן לתפקוד העסק והן לשמירה על שלמות המשפחה. דברים קטנים כדוגמת פתיחת קבוצת וואטס אפ למקום העבודה וקבוצת וואטס אפ לעניינים משפחתיים בלבד יכולים לעזור ליצירת גבול ברור ותחושת בטחון לכל בני המשפחה.