פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא רק חיפה: כך לא נבדק זיהום האוויר בישראל

      "הזיהום התעשייתי באזורים רבים בארץ לא נופל מאלה בחיפה", כך אומרת סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. הבעיה: במקום לערוך מחקר ארצי על היקף הזיהום, שעלותו גבוהה ותוצאותיו עשויות להיות נפיצות מבחינת הממסד, מסתמכים על אומדנים שטחיים ובלתי מדויקים

      לא רק חיפה: כך לא נבדק זיהום האוויר בישראל
      עריכה: ניר חן

      (השר להגנת הסביבה אבי גבאי באולפן וואלה! NEWS)

      המחקר הגדול שנערך בחיפה, ובדק את השפעות הזיהום ממפעלי התעשייה הרבים באזור על בריאות האוכלוסייה, מיקד את תשומת הלב בחיפה. אולם מפת הזיהומים שמפרסם המשרד להגנת הסביבה מוכיחה שאין זה בהכרח האזור המזוהם ביותר במדינה.

      רמת הזיהום בדרום הארץ אינה נופלת מרמת הזיהום בחיפה. שני האזורים המזוהמים ביותר בדרום הם המועצה האזורית נאות חובב, המרכזת חלק גדול מהתעשייה הכימית בישראל, וכן אשדוד שמשלבת קירבה למפעלים מזהמים וקירבה לתחנת כוח.

      באזור רמת חובב נערכו מחקרים על הסכנות הבריאותיות שבזיהום, וזאת על רקע התוכניות להקמת עיר הבה"דים, מתוך דאגה לשלום החיילים שיתאמנו באזור. אבל הבדיקות האלה נערכו לאחר שנים רבות שבהן סבלו תושבי הקבע בנגב מזיהומי סביבה חמורים.

      ד"ר אריה ונגר, סמנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, מסביר שרמת הזיהום לא בהכרח מעידה על רמת התחלואה הנגרמת מזיהומים אלה: "בכל אזור יש גורמי זיהום שונים. יש עשרות חומרים שאנחנו מגדירים כמסוכנים לבריאות ולכל אחד יש מאפיינים משלו. לכן לא ניתן להשוות בין אזורים רק על פי כמות שווה של זיהום באוויר או פליטות. אין לי ספק שגם באשדוד, ברמת חובב ובמקומות אחרים, מתים אנשים בגלל זיהום. אבל אין לנו נתונים מדויקים על כך, כי אין מחקרים ואין בדיקה רציפה".


      הצג מפה מוגדלת

      ירושלים לא פחות מזוהמת

      סמנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, שולי נזר, טוענת שיש להכליל גם את אזורי גב ההר וירושלים – מקומות בהם נוטים רבים לחשוב שהאוויר נקי יותר - כמוקדי זיהום. לדבריה, אזורים אלה עשירים באוזון, שנחשב לאחד הגזים הרעילים.

      "בחיפה יש את היקף הזיהום התעשייתי הגדול ביותר במדינה, ב-40% יותר מאשר בכל עיר אחרת. אבל זה אינו המקום היחיד שיש בו מזהמים. אחד מגורמי הזיהום העיקריים בערים הוא התחבורה, וכאן תל אביב נחשבת לעיר המובילה בישראל ברמת הזיהום. עם זאת אני מניחה שהיקף הזיהום בתל אביב לא מייצר יותר תחלואה מאשר בחיפה, אבל אין לנו ממצאים המאמתים זאת", מודה נזר. "לשם כך יש לאסוף נתונים ולהתחיל לבצע מחקר בסיסי".

      הרכבת הקלה ברחוב יפו בירושלים (ShutterStock)
      אוויר הרים צלול כיין? לא בדיוק (צילום: shutterstock)

      רמות הזיהום בארץ לא נבדקות

      כמעט במקרה, אולי רק בגלל נוכחותה של נציגת ציבור בוועדה, דלפו לידיעת הציבור ממצאים מהמחקר אפידמיולוגי בחיפה. התוצאות הראשוניות של המחקר, המעלות חשש לפגיעה בעוברים וגידול במקרי הסרטן באזורי הזיהום, עוררו סערה ציבורית. המחקר המקיף טרם הושלם, וייתכן שהמסקנות הסופיות ממנו יהיו שונות ממסקנות הביניים שפורסמו. עם זאת, אין מי שטוען שמדובר במחקר מיותר. גם אלה המפקפקים בתוצאות המחקר וגם אלה הסבורים שתוצאות הביניים מעידות על המסקנות הסופיות, מעוניינים בהשלמת המחקר ובבחינה מלאה של תוצאותיו.

      ספק אם תושבי חיפה נפגעים מזיהום יותר מתושבי אזורים אחרים, שבהם רמת הזיהום דומה. מומחים אינם מוציאים מכלל אפשרות שרמת זיהום כללית נמוכה יותר, עם ריכוז גבוה יותר של חומרים רעילים, יכולה להיות אף פוגענית יותר. אבל היא אינה נבדקת למרות איכות האוויר הירודה בישראל, לעומת מרבית המדינות המפותחות.

      מעבר לממצאי התחלואה, חשף המחקר את ערוות מגנוני ההגנה על הציבור מפני נזקי הזיהום: למעשה, אין למדינה כל זרוע הבוחנת על בסיס קבוע את הקשר בין הזיהום לשינויים בתחלואה. משרד הבריאות מודה שרק בחיפה התקיים מעקב ארוך שנים שבו נבחנה רמת התחלואה בסרטן, לעומת שאר האוכלוסייה. אך ציינו כי ממצאים דומים עשויים להתגלות גם באשדוד, הסובלת מרמה גבוהה של זיהום תעשייתי.

      במקום מחקר – מסתמכים על אומדנים

      במקום לערוך את המחקר על היקף הזיהום, שעלותו גבוהה ותוצאותיו עשויות להיות נפיצות מבחינת הממסד, נוהג המשרד להגנת הסביבה להסתמך על אומדנים שטחיים ובלתי מדויקים.

      על המחסור במידע מקיף לגבי הנזקים הבריאותיים והכלליים של מוקדי הזיהום בישראל ניתן ללמוד גם ממסמך פנימי שחובר כמבוא להצעת החלטה ממשלתית על תכנית לאומית לטיפול בבעיית הזיהום בישראל: "כיום אין מחקרים כוללים המציגים את ההשפעה של מפגעים סביבתיים והנזקים הבריאותיים הנובעים מהם, על כלכלת ישראל", נאמר בדברי ההסבר להחלטה שיזמו המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות. ההצעה תונח בקרוב על שולחן הממשלה.

      תמותה עודפת של 155 אנשים באזור חדרה

      בדצמבר האחרון דרש השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, מחברת החשמל להפחית ב-10% את השימוש בפחם בתחנת הכוח חדרה, "אורות רבין", הנחשבת לאחד ממוקדי הזיהום הגדולים בישראל. חברת החשמל החלה בהתקנת "סולקנים" שמפחיתים את כמות הזיהום שפולטת התחנה הפחמית בעשרות אחוזים, אך מדובר בפרויקט יקר ומסובך שהשלמתו מתעכבת.

      בדברי ההסבר לדרישה הודיע גבאי שהשימוש בפחם בתחנת הכוח בחדרה, גובה מתושבי האזור תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה, נוסף על תמותה עודפת של 59 אנשים בשנה באשקלון. משמעות הנתונים האלה היא שזיהומים הנגרמים משריפת פחם בתחנות הכוח מקצרים מדי שנה את חייהם של 214 אנשים במדינה. אולם טענה זו אינה מתבססת על בדיקה שנערכה בשטח.

      תחנת הכוח אורות רבין – חדרה (רויטרס)
      אחד ממוקדי הזיהום הגדולים בישראל. תחנת אורות רבין בחדרה (צילום: רויטרס)

      הבדלי תחלואה בסרטן

      שולי נזר, סמנכ"לית בכירה במשרד להגנת הסביבה מסבירה שנתוני התמותה מתבססים על מחקרים מחו"ל שבחנו את השפעת החומרים הרעילים המשתחררים בעת שריפת פחם, ועל ממצאים שנקלטו בתחנות הניטור של המשרד להגנת הסביבה, הבודקות את רמת זיהום האוויר במקומות שונים. "למעשה", מודה נזר, "אנחנו מעריכים ששיעורי התמותה בפועל גבוהים מאלה שציין השר, שכן תחנות הניטור שלנו בודקות רק חלק מהחומרים הרעילים שיש בסביבת תחנת הכוח".

      אמנם נזר מציינת כי "מדובר בשיטת מדידה ובנתונים המקובלים לאומדן נזקי זיהום בכל העולם", ובכל זאת, כדאי לזכור כי כאשר הוחלט לדון בתכניות להרחבת מפעלים מזהמים בחיפה, לא הסתפק איש באומדנים אלה, שאיכותם שנויה במחלוקת, גם אם מדובר ב"שיטות מקובלות". אומדני התמותה שעליהם הסתמך השר להגנת הסביבה נערכים במקומות אחרים, בתנאי אקלים שונים ובאוכלוסיות שהרכבן עשוי להיות שונה מאוד מהאוכלוסיות הנחשפות לזיהומים בישראל.

      הגורם האחראי ישירות על זיהוי הסכנות הבריאותיות כתוצאה מפליטת מזהמים והגנה על הציבור הוא משרד הבריאות, החושף בתגובה לכתבה זו את תכניתו להרחיב את סקרי התחלואה הקבועים שהוא עורך באוכלוסייה, ומאידך מודה שבדיקות של הבדלי תחלואה בסרטן נערכו עד כה רק באזור חיפה: "משרד הבריאות מנטר זה שנים מצבי בריאות שונים, כגון סרטן ומשקלי לידה נמוכים בארץ, ובעתיד מתוכננות בדיקות נוספות, כגון שבץ מוחי, סכרת ועוד. בנוסף, המשרד הקצה תקציב לבחינת מצבי בריאות נוספים על בסיס מידע מתיקים רפואיים, כגון תוצאי לידה ואסטמה.

      דוחות של רשם הסרטן, לדוגמה, מפורסמים זה שנים מדי שנה על כל הארץ. משרד הבריאות פרסם נתוני תחלואה עודפים בסרטן בחיפה כבר באוקטובר 2014, בלי קשר לתוכניות הפיתוח המתקיימות בחיפה.

      ראוי לציין כי יש סיבות רבות ומגוונות לעודף תחלואה ממחלות שונות באזורים מסוימים, אשר יכולות להיות קשורות, בין היתר, לגורמים גנטיים, סוציו-אקונומיים, הרגלי בריאות של האוכלוסייה, היענות להמלצות רפואה מונעת ועוד. זיהום אוויר יכול רק לעיתים רחוקות להסביר הבדלים בתחלואה בין אזורים שונים. גם באזור חיפה לקח שנים רבות עד שמשרד הבריאות הגיע למסקנה כי קיים קשר בין עודף תחלואה לזיהום אוויר, וגם זו מסקנה המבוססת על הערכת מצב כוללת על בסיס ידע רב שהצטבר בתחום".

      הנתונים החשובים ביותר שמאפשרים ללמוד על מצב זיהום האוויר ועל מוקדי זיהום מתבססים על נתוני ניטור איכות אוויר של המשרד להגנת הסביבה. נתונים אילו מצביעים, אגב, על עודפי זיהום אוויר בכל האזורים המטרופולינים בישראל, בהם יש נתונים גבוהים של פליטות מזהמים גם באשדוד, לא רק בחיפה.