לאן מועדות פניו של קטר ההיי-טק? משרד האוצר פרסם אתמול סקירה שבה נטען כי "מגזר ההיי-טק חדל להיות מנוע הצמיחה של המשק הישראלי". הסקירה הצביעה על האטה בקצב הצמיחה של הענף ועל מחסור בכוח אדם מיומן.
מה חושבים בתעשיית ההיי-טק על המסקנות הללו? ארז צור ויקי ינאי, יושבי הראש של IATI, האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות אמרו כי "למרות התמונה העגומה הנשקפת לכאורה בדו"ח האוצר, אנו מאמינים שעדיין מוקדם להספיד את מעמדה של תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים כקטר צמיחה של המשק הישראלי. מדינת ישראל התברכה ברוח יזמית ובכושר חדשנות יוצא דופן. התעשייה אחראית לכ-40% מהייצוא, בשנת 2015 נרשם שיא בהיקף האקזיטים וההשקעות בחברות היי-טק וכיום פועלים באקוסיסטם המקומי מספר חסר תקדים של סטארט-אפים לצד חברות רב לאומיות גדולות. אין ספק שההון האנושי והרוח היזמית הם אוצרות הטבע האמיתיים שלנו.
"כארגון שמוביל מדיניות ומעורב בהליכי החקיקה והרגולציה בתחום, אנו מוצאים שהממשלה קשובה לצורכי התעשייה ועם זאת - אין ספק שאתגרים רבים עוד לפנינו. על מנת שהתעשייה עתירת הידע תשמור על מעמדה כמובילה עולמית, יש צורך לעצב מדיניות ארוכת טווח שתטפל בבעיות הליבה של הענף ובכלל זה עידוד חינוך טכנולוגי, משיכת חברות רב לאומיות, עידוד השקעות מוסדיים, מדיניות מיסוי אטרקטיבית ועוד. אנו מעודדים מהקמת הרשות החדשה לחדשנות וממשיכים לפעול בזירה הרגולטורית, החינוכית והעסקית על מנת להבטיח שגם בעשורים הקרובים תמשיך התעשייה להצעיד קדימה את המשק כולו".
בקרן ההון סיכון כרמל ונצ'רס מקבוצת ויולה הציגו עמדה דומה. דניאל כהן, שותף כללי בקרן אמר כי "אנו מאמינים שישראל עדיין מובילה עולמית בחדשנות טכנולוגית, וניתן לראות שרבות מחברות ההיי-טק הגלובליות מגיעות לכאן כדי לחפש אחרי טכנולוגיות מבריקות וצוותי פיתוח מצטיינים. לגבי העתיד, אין ספק שחייבים להגדיל את מעגל כוח האדם על ידי השקעה בחינוך ובתמריצים לחינוך טכנולוגי. לגבי אלו, יש בהחלט מקום לשיפור".
כהן הוסיף כי "2016 מסתמנת כשנת האטה בהיי-טק העולמי, כאשר השווי של החברות הציבוריות בירידה, וכן השווי של חדי הקרן בעמק הסיליקון. יש להיערך להאטה זו, אך לא צריך להילחץ. ישראל עברה כבר משברים בהיי-טק (2001, 2008) ויצאה מהם מחוזקת. גם אם 2016 תהיה חלשה, ייווצרו הזדמנויות השקעה טובות, שיובילו לעלייה של חברות מצטיינות".
ארז שחר, שותף מנהל בקרן הצמיחה קומרה קפיטל אמר כי "הדו"ח של האוצר מהווה קריאת אזהרה אחרונה למה שהיה ידוע כבר בעשור האחרון: אומת הסטארט-אפ מזנקת קדימה אבל מערך התמיכה של המדינה אינו עומד בקצב. מצד אחד לשכת המדען הראשי במשרד הכלכלה מעניקה פלטפורמת תמיכה מצוינת עם תוכנית החממות החדשה והסיוע לסטארט-אפים, אבל מן הצד השני משרד החינוך והממשלה אינם מתווים מדיניות המייצרת ומעודדת כוח אדם שיתמוך בהתפתחות המואצת של הסטארט-אפ ניישן.
"הסקטור הטכנולוגי סיים 'לנצל' את כוח האדם הטכנולוגי שהגיע לישראל עם העלייה מרוסיה בשנות ה-80 וה-90 ועתה נותרנו עם חסך אדיר של מהנדסים. על המדינה לגבש תוכנית חרום מיידית להכשרה מואצת של חרדים וערבים למקצועות הטכנולוגיים, על ידי מלגות ייחודיות ותוכניות הכשרה מואצות, הסברה בבתי ספר ותוכניות לחינוך טכנולוגי כבר בבתי הספר היסודיים. באשר לפגיעה האפשרית בהשקעות בסטארט-אפים, בצל המשבר בשווקים, אני מאמין שהסטארט-אפים הישראלים ימשיכו לגייס כסף גם בישראל וגם בעולם, אבל אין ספק שאם המשבר יתגלגל לאורך זמן ויחמיר אומת הסטארט-אפ תצטרך לפתח יצירתיות פיננסית בדומה לזו הטכנולוגית".
ברק גולדשטיין, שותף בקרן Terra Venture Partners ומנכ"ל חממת Terra Labs הוסיף כי "מספר פרמטרים מצביעים על כך שאין צורך להיות פסימיים. ניתן לראות שבמהלך השנים האחרונות ישנה עלייה קבועה בכמות ההשקעות מחברות בחו"ל והן בכמות חברות הסטארט-אפ הישראליות החדשות, כמו גם בכמות כוח האדם הבוחר במסלול יזמות במקום מסלול העבודה ה'קלאסי'.
"בנוסף, האקזיטים בשנים החולפות מהווים מקור הכנסה חוזר למדינה, כאשר יזמים מוצלחים שעשו אקזיט משמשים כמשקיעים פרטיים ומלווים חברות סטארט-אפ מתחילות ובכך מעודדים חדשנות. מה גם שבשנים האחרונות נפתחו בישראל עוד עשרות מרכזי מחקר ופיתוח של חברות זרות ובראשן אפל ופייסבוק, מכאן שישראל היא לחלוטין מובילת חדשנות גלובלית.
"במקביל, הממשלה מעודדת חדשנות בדרכים רבות, בין היתר בצירופן של אוכלוסיות חדשות לקטר ההיי-טק באמצעות תוכניות רבות וביניהן גם תוכניות הפונות למגזרים כגון המגזר החרדי.
"בשורה התחתונה צריך לסנן את רעשי הרקע ולהתמקד בעיקר. ההיי-טק עדיין מהווה את ענף היצוא מספר אחת של ישראל ואנו רואים הוכחה ברורה לכך גם על ידי הנתונים בשטח וגם עם הציפייה לעלייה בהשקעות מאסיה ומתאגידים בינלאומיים. עלינו להישאר אופטימיים ולהמשיך לעודד את העשייה היזמית בכל האמצעים העומדים לרשותנו: בחינוך מגיל צעיר ואקדמיה, דרך הממשלה וכמובן התעשייה".