איך תיראה מודעת דרושים בעוד שנתיים? חמש? עשר? רובנו מגדירים את עצמנו, מבחינה מקצועית, במונחי התפקידים שעשינו. אבל עם השתנות עולם העבודה משתנים גם תיאורי התפקידים והדרישות, וזה אומר שדווקא ההצלחה שלנו בעבר עשויה להיות המכשול העיקרי להצלחה שלנו בעתיד. ברוכים הבאים למהפכה התעשייתית הרביעית.
הפורום הכלכלי העולמי התכנס השנה בסימן המהפכה הזאת, שבה הטכנולוגיה מטשטשת את הגבולות בין הפיזי, הדיגיטלי ואפילו הביולוגי ומשנה את הדרך שבה אנחנו חיים, עובדים ומתקשרים. הטענה היא שהמהפכה הזאת אינה דומה בקנה המידה שלה ובמורכבות לדבר שהמין האנושי חווה בעבר, ואף שאנחנו עדיין לא מבינים את מלוא ההשלכות, דבר אחד ברור - השינויים ייגעו בכל תחומי החיים וידרשו התייחסות ושינוי במרחב הציבורי, באקדמיה ובתעשייה.
איך אנחנו יודעים שאנחנו בפתחו של עידן חדש ולא בהמשכה של המהפכה הדיגיטלית? ראשית, רואים את ההאצה בקצב השינויים. מספר פריצות הדרך בכל התחומים גדל באופן אקספוננציאלי ולא לינארי. בספרו "עידן המכונות האינטליגנטיות", העתידן ריי קורצווייל מכנה את התופעה הזאת "חוק התשואות המואצות".
הרעיון הוא שקצב השינוי במגוון רחב מאוד של טכנולוגיות הולך וגובר עד שהמוח האנושי מתקשה להבין זאת, בהיותו נטוע בהיסטוריה של יחסים ישרים בין עבודה לתפוקה. חישבו למשל על מיליארדי אנשים המחוברים באמצעות מכשירים ניידים שיש להם יכולות גישה, שמירה ועיבוד מידע. כבר היום רואים את תחילתן של האפשרויות הגלומות בכך, למשל בהשתתפות של אנשים ממדינות עולם שלישי בכלכלה העולמית, ביכולת של קבוצות להתארגן לפעילות כלכלית ופוליטית, ביכולת של הפרט להפוך ליזם בסדר גודל עולמי גם בלי גישה לתקציבי ענק.
השאלה המעניינת היא אם המגמות הללו יצמצמו את הפערים החברתיים או דווקא ירחיבו אותם עוד יותר. האם האוטומציה תותיר אותנו ללא עבודה או שאולי דווקא נעבור מעבודה לא מתגמלת למקצועות מעניינים יותר וגם מכניסים יותר? זה בדיוק הזמן לשאול את עצמנו לא רק אילו יכולות צברנו, אלא גם אילו יכולות יהיו חשובות בעשור הקרוב. לשם כך נחזור לפורום הכלכלי העולמי. בדוח שפרסם על עתיד עולם העבודה הוא מתייחס ל-10 היכולות החשובות ביותר בשנים הקרובות, שמתחלקות, לפחות לדעתי, לשתי קבוצות.
הקבוצה הראשונה כוללת יכולות אבסטרקטיות:
חשיבה ביקורתית: זו יכולת חשובה במיוחד בעולם שבו המידע זמין ורב ולא תמיד ברור מה עומד מאחוריו. זה מחייב אותנו לפתח יכולת לשאול שאלות, לחקור, להרחיב את המבט.
יצירתיות: מאחר שיצאנו ממרחב העבודה הרוטינית, כדי להתקדם צריך לחשוב באופן יצירתי. היכולת הזאת היא חלק ממה שהופך אותנו לאנושיים ומבחין בינינו לבין המחשב.
גמישות מחשבתית: זו היכולת המעניינת מכולן, לדעתי. ייתכן שנדרשת גמישות מחשבתית להבין בכלל להבין מה זה אומר. יותר ויותר מעסיקים מצפים שנוכל להסתכל על בעיות מזוויות שונות, לנתח, למצוא מרחב אפשרויות ואפילו לחשוב על התפקיד שלנו בארגון אחרת. וכן, גם לדעת לשחרר ידע ולהחליף אותו בידע חדש, כי העולם השתנה.
הקבוצה השנייה של יכולות נוגעת לבין-אישי:
ניהול אנשים: בעולם של מבנים המתארגנים בגמישות סביב עבודה ופחות היררכיים, אנחנו צריכים לדעת לעתים גם לנהל, גם אם ללא הגדרת תפקיד פורמלית כזאת.
אינטליגנציה רגשית: זו היכולת להיות עם האצבע על הדופק של הארגון, של הרגשות; היכולת להבין את נקודת מבטם של אחרים ולדעת לרתום, לכוון ולהוביל גם דרך הבטן.
תיאום: היכולת להיות חבר צוות, לנהל את הזמן ולעבוד בתיאום עם הסביבה.
יכולת שיפוט וקבלת החלטות: היכולת לקבל את ההחלטות הנכונות היא שמובילה אנשים לצמרת, ואנחנו יודעים מה עושה חוסר יכולת לקבל החלטות לארגון. זו היכולת לדעת לנהל את הזמן, לבזר אחריות, לכלול את האנשים הנכונים בתהליך קבלת ההחלטות ולדעת גם לשחרר את ההחלטות שאנחנו לא צריכים לקבל.
שירותיות: בהקשר של עולם העבודה, היכולת הזאת נוגעת לשאלות איך אני נותן שירות לארגון, איך אני עובד עם עמיתים ולקוחות. מדובר בתודעת שירות שכוללת בין השאר את היכולת לצפות ולעזור היכן שצריך.
יכולת ניהול משא ומתן: היכולת הזאת צריכה להיות כלי בסל היכולות של כולנו. זה מאפשר לנו לדון בכל הפרטים, להבין נקודות מבט שונות, לדעת על מה לעמוד ועל מה לוותר ולפתח חשיבה לוגית.
הדיון הזה ביכולות שאנחנו צריכים לפתח צריך להיות במרכז סדר היום של מערכות החינוך וההכשרה, וגם במרכז סדר היום שלנו עצמנו בהקשר של הקריירה והן בהקשר של חינוך ילדינו. כי בסופו של יום, ברור שהיכולת שלנו להתקיים בעולם העבודה העתידי נוגעת לשאלה מה יש לנו, בני האדם, שאין ואולי אף לא יהיה למכונה. פעם, זו הייתה היכולת לחשוב. אבל כל מה שקורה מסביבנו מרמז לכך שהתשובה נמצאת במישורים פילוסופיים יותר, דווקא בתחום של ערכים, יכולות אנושיות כמו זהות, יצירתיות ואמפתיה. ואולי הטכנולוגיה, זו שמאפשרת לנו לעשות יותר עם פחות, דווקא תעזור לנו למצוא את החופש שלנו כדי שנוכל לא רק לעבוד אלא גם, ואולי בעיקר, להתפתח ולהגשים.
אלה שצומחים ואלה שיורדים: המקצועות שצריך לשים לב אליהם
בריאות: התבגרות האוכלוסייה תדרוש מגוון רחב של מקצועות בריאות, מרופאים, דרך עובדי סיעוד, פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק, ועד יועצי בריאות וגנטיקה. לפי הלשכה לסטטיסטיקה בארה"ב, 9 מתוך 15 המקצועות הצומחים ביותר בין 2014 ל-2024 הם בתחום הבריאות.
אנרגיה מתחדשת: מאז 2006, אנרגיית רוח מפעילה בארה"ב שליש מהגנרטורים החדשים המותקנים לצורכי חשמל והיעד ל-2050 הוא ייצור שליש מצורכי החשמל באנרגיית רוח. במקביל, בקליפורניה נבנה הפרויקט הסולרי הגדול בעולם. לטענת העתידן קורצווייל, בתוך פחות מ-20 שנה הטכנולוגיות הללו יספקו את כל צורכי האנרגיה בעולם. לכן לא מפתיע לראות בין המקצועות הצומחים טכנאי טורבינות רוח ומתקיני לוחות סולאריים, וסביר להניח שעוד ייוולדו בתעשיות הללו מקצועות רבים.
טכנולוגיות מידע: הדור שמסיים השנה את התיכון נולד לעולם שלא היה בו גוגל, פייסבוק ואינטרנט אלחוטי. לפי רשימת הכישורים הכי חמים לשנת 2015 שפרסמה LinkedIn, המועמדים לעבודה הכי מבוקשים הם בעלי יכולות בטכנולוגיות ענן, מידע, מובייל, אבטחת רשתות, אלגוריתמים ושיווק בכלים החדשים. רבים מאלה תחומים חדשים שלא היו קיימים רק לפני כמה שנים, ולכן הביקוש עולה על ההיצע.
מהכיוון השני, בין המקצועות שצפויים לרדת במספר המשרות בהם, נמצאים מפעילי ציוד ומכונות בתעשיות רבות, כולל תעשיות רכב, טלפוניה, טקסטיל ורוב מקצועות הדואר.
הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש ב"על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com