פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      באיזו אריזה יש יותר קורנפלקס? דווקא בקטנה יותר

      מחקר בקרב צרכנים מצא שרוב תשומת הלב נתונה למחיר של המוצר ופחות למשקל שלו. יצאנו לסופר לבדוק אם אריזות המוצרים מאפשרות לראות בעין את הבדלי המשקל לפי גודל האריזה. התוצאות מפתיעות

      באיזו אריזה יש יותר קורנפלקס? דווקא בקטנה יותר
      עריכה: ניר חן ונועה לוי

      הצרכנים שמים לב למחיר של המוצר שהם רוכשים יותר מאשר לכמות של המוצר, כלומר למשקל שמצוין על גבי האריזה. כך עולה ממחקר החדש שערך ד"ר אביחי שניר, מהמכללה האקדמית נתניה ובית השקעות אינפיניטי.

      תוצאות המחקר הראו שבדרך כלל, צרכנים ידעו מחירים הרבה יותר טוב משהם ידעו כמויות. הם אמנם טעו גם כשהם ניסו לזכור מחירים, אבל לא היו רחוקים מהמחיר הנכון. בכל מה שנוגע לכמויות, חלק מהצרכנים לא זכרו בכלל אם הכמות היא בגרמים או בקילוגרמים, כך שהשגיאות היו הרבה יותר גדולות.

      ד"ר שניר סבור כי היצרנים מקטינים את הכמויות באריזות במשך השנה, ומעלים אותן לקראת החגים ודואגים ליידע את הצרכנים על כך, בגלל המאפיינים שלוכדים את תשומת הלב של הצרכנים.

      בהתבסס על ממצאי המחקר, יצאנו לבדוק כיצד היצרנים אורזים את המוצרים שלהם והאם האריזה משקפת את משקל התכולה שבתוכה. קיווינו שהבדלי כמויות בין האריזות של אותו יצרן יהיו שקופים וברורים לצרכנים, כך שאריזה עם תכולה גדולה יותר - באמת תהיה גדולה יותר מאריזה שהתכולה שלה קטנה יותר.

      אריזות זהות משקל שונה

      הדגנים של חברת נסטלה, שתי אריזות שנראות זהות לחלוטין, אבל באריזה של דגני פיטנס מימין המשקל הוא 335 גרם, ובאריזה של פייבר 1 משמאל המשקל הוא 460 גרם. מדובר בהבדל של כמעט 100 גרם, יותר מ-30%, שלא נראה בעין. המשקל המדויק כמובן מצוין על גבי האריזה וגם כך גם המחיר. אך האם גודל האריזות באמת מסייע לצרכנים לקלוט את הבדלי המשקל?

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      ההסבר של חברת אסם, בעלת המותג נסטלה, הוא שפייבר1 ופיטנס הם מוצרים שונים שמיוצרים במדינות שונות. כל מוצר הוא בעל נפח שונה ודרישות אריזה שונות. לכן בפייבר 1 ניתן להכיל כמות גדולה יותר של מוצר, באריזה שגודלה שווה לזו של פיטנס.

      גם בדגנים של חברת תלמה, האריזה משמאל של נשנושי ברנפלקס גדולה יותר מאריזת מיקספלקס פלוס מימין. עם זאת דווקא באריזה הגדולה יש פחות דגנים. 375 גרם לעומת 400 גרם באריזה מימין.

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      לפי חברת יוניליוור, בעלת המותג תלמה. מדובר בשני מוצרים בעלי פורמולציה ותהליכי ייצור שונים לחלוטין, ואלה משפיעים על נפח המוצר. נשנושי ברנפלקס הוא מוצר חטיפי שנפחו גדול יותר מאשר מיקספלקס פלוס, המורכב מפתיתי חיטה וגרנולה. משקל המוצרים מצוין באופן ברור על שתי האריזות.

      מיונז הלמנס, לייט לעומת רגיל. שתי אריזות זהות לחלוטין, אבל המשקל של המוצר שונה. חשבנו שמשקלו של מיונז לייט נמוך יותר ושזו הסיבה להבדלים, אבל התוצאה היתה הפוכה: מיונז לייט במשקל של 424 גרם, לעומת 394 גרם במיונז רגיל - הבדל של 30 גרם.

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      מחברת יונילבר, בעלת המותג הלמנס, נמסר כי קיים הבדל במשקל הסגולי של שני סוגי המיונז הנובע מפורמולציות שונות, ועל כן מיונז לייט שוקל מעט יותר ממיונז אמיתי. בחברה מדגישים כי משקל המוצרים מצוין באופן ברור על גבי האריזה והחברה מקפידה על עמידה בכל תקן וחוק בנושא.

      שתי עוגות שמרים של לחמי ארוזות באופן זהה לחלוטין, ובכל זאת האחת מכילה 450 גרם, והשנייה רק 400 גרם. הבדל של 50 גרם שלא מצאנו לו ביטוי באריזת המוצר.

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      בחברת לחמי הסבירו כי עוגת שמרים קראנץ ועוגת שמרים שושנים הם מוצרים שונים החל מתהליך הייצור דרך אופן התפיחה ועד צורתם הסופית בתבנית האפייה.

      שני מוצרים קפואים של סנפרוסט, שקית אפונה ושקית עדשים, נראים דומים כשהם מונחים על המדף. עם זאת שקית העדשים מכילה 800 גרם והאפונה רק 600 גרם. המשקל מצוין בצורה ברורה בתחתית האריזה, וגם לאחר בחינה יותר מדוקדקת ראינו שהשקיות שונות בגודלן ובצורתן. אבל עדיין. במבט חטוף של הצרכן, קשה לזהות את ההבדל.

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      סנפרוסט מיינו כי החברה מקפידה לציין את משקל מוצריה באופן ברור וגלוי ובשקיפות מלאה על גבי האריזה, לנוחיות הצרכנים. גודל האריזה שונה בין מוצר למוצר, בהתאם לסוג הירק הארוז, לנפחו ולמשקלו. כך גם באשר למוצרים שנבדקו: אריזת עדשים של סנפרוסט שמשקלה 800 גרם, גדולה מאריזת אפונה עדינה שמשקלה 600 גרם.

      גם חטיפי אנרג'י של שטראוס ארוזים בשתי אריזות זהות לחלוטין כשכל אחת מכילה 6 יחידות, האחת במשקל של 180 גרם, והשנייה במשקל של 156 גרם. הבדל של 24 גרם לאריזה. אומנם מדובר ב-4 גרם בלבד לחטיף וסביר להניח שמדובר באותו ציפוי שוקולד שיש רק על אחד מסוגי החטיפים, אבל גם זה הבדל שספק אם הצרכנים שמים אליו לב, אף שהאינפורמציה המצאה כתובה בתחתית האריזה.

      השוואת גדלי אריזות (מערכת וואלה! NEWS , אירה אימרגליק)

      משטראוס נמסר כי החברה נוהגת לפרסם בשקיפות את כלל המרכיבים שבמוצר, כולל מספר היחידות ומשקל האריזה. במקרה הנ"ל מדובר בשני מוצרים שונים, שבכל אחת מהם צוין בפירוש, לטובת קהל הלקוחות, המשקל ומספר המוצרים שבתוכם.

      מדוע קשה לנו לקלוט את הבדלי המשקל, הרי הכמויות והמשקלים מצוינים בגב האריזה?

      ד"ר שניר מציין כי תחילת המחקר בשיחה שניהל עם ידידה: "יום אחד ישבתי עם ידידה על הדשא באוניברסיטה. היא אכלה יוגורט ופתאום נעצרה בהפתעה. "בחיי," היא אמרה, "נעשיתי פתאום יותר רעבה, כי אני מסיימת הרבה יותר מהר." מה שהידידה שלי לא שמה לב זה שעל האריזה השתנה משהו קטן. במקום שהגביע יכיל 150 מ"ל, הוא הכיל 150 גרם, בערך 16% פחות".

      ד"ר שניר הניח שיצרנים מקטינים כמויות מכיוון שהם חושבים שרוב הצרכנים מתנהגים כמו הידידה שלו, ולכן שמים לב לכמויות פחות מאשר למחירים. מצד שני הוא חשב שזה לא כל הסיפור, מכמה סיבות: בעוד שמחיר ניתן להגדיל בלי סוף, כמויות ניתן להקטין רק עד שלא נשאר כלום במיכל. שנית, בגלל שיצרנים לא רק מקטינים כמויות. לעתים הם מגדילים אותם. למשל, בפסח ניתן למצוא בקבוקים מוגדלים של קוקה קולה (1.75 ליטר במקום 1.5 ליטר) ובשבועות קופסאות גדולות של גבינה.

      ד"ר שניר חשב שאם הלקוחות שמים תמיד לב יותר למחירים מאשר לכמויות, אין הגיון בהתנהגות כזאת מצד היצרנים, כי היצרן תמיד יכול לתת הנחת מחיר במקום להגדיל את הכמות. לכן, אם היצרנים בכל זאת מגדילים את הכמויות, אולי יש להם סיבה.

      "כדי לבדוק זאת, ערכנו שני סקרים. שניהם נערכו ביציאה מסופרמרקטים ושניהם נערכו באותה שיטה. שלחנו סוקרים שעצרו לקוחות כאשר הם יצאו מהחנויות ושאלו אותם על מוצרים שהם רכשו במהלך הקנייה. בסקר הראשון, ביקשנו מהצרכנים לזכור את המחירים ואת הכמויות של המוצרים שרכשו. בסקר השני, עשינו רשימה של מוצרים שנמכרו בחנות. חלק מהמוצרים היו בהנחת כמות, חלק היו בהנחת מחיר (כמות גדולה במחיר רגיל) וחלק היו ללא הנחה. ביקשנו מהצרכנים שרכשו את המוצרים להגיד לנו האם המוצר היה בהנחה, או שלא. שני הסקרים נערכו לאורך כמה שנים, וכולם מלפני פסח ועד אחרי שבועות".

      הצרכנים שמים לב למחירים יותר מאשר לכמויות

      שניר מציין כי במחקר נמצא שהצרכנים זוכרים מבצעי מחיר טוב יותר מאשר מבצעי כמות. כך שנראה שבדרך כלל, הצרכנים לא כל כך שמים לב לכמויות ודי שמים לב למחירים.

      עם זאת נמצא במחקר שלקוחות אקדמאים, וכאלה שרוכשים ברשתות מוזלות, שמים לב לכמויות יותר מאחרים. "כנראה שאקדמאים למדו משהו על יחידות מדידה, ואלה שרוכשים ברשתות מוזלות שמים לב לכמות שהם קונים. בנוסף, מצאנו שתשומת הלב למחירים היא יחסית גבוהה כשהמוצרים יקרים, ושתשומת הלב לכמויות גבוהה כאשר המוצרים נרכשים לעתים קרובות".

      מאחר שהמחקר נערך לאורך כמה שנים התגלה כי בתקופות של האטה כלכלית ועליית מחירים, אנשים שמים לב יותר גם למחירים אבל גם, ובעיקר, לכמויות. "אם יצרנים מאמינים שבתקופות של מיתון עדיף להוריד בכמות כי הצרכנים ישימו לב פחות מאשר למחיר, הרי שדווקא אז הצרכנים עירניים יותר לשינויים שכאלו", אמר שניר.

      לבסוף נמצא כי בתקופת הפסח, הצרכנים שמים לב הרבה יותר לכמויות מאשר בשאר הזמנים, וזוכרים אותם יותר טוב מאשר את מבצעי המחיר. "נראה שלפחות בתקופת הפסח, כאשר אנשים רוצים לשים על השולחן מוצרים איכותיים בשביל להרשים את המשפחה, הם בודקים שהם רוכשים כמויות גדולות", אמר שניר.

      באשר למסקנת המחקר אומר שניר: "אם שאלתם את עצמכם למה היצרנים מקטינים את הכמויות במשך השנה, אבל דואגים לידע אתכם שהם העלו את הכמויות לקראת החגים - דעו שהתשובה היא אצל הצרכנים. היצרנים פשוט עושים מה שהצרכנים שמים לב אליו".