המדינה ויתרה ליורשיו של סמי עופר על מס של כמיליארד שקל

איך הפכה דרישה לתשלום מס בכמיליארד שקל מסמי עופר לתשלום מס של כ-100 אלף שקל בלבד?

ביהמ"ש התיר הבוקר (ב') לפרסם את הסדר המס אליו הגיעה רשות המסים עם יורשיו של המיליארדר המנוח סמי עופר, לפיה ויתרה רשות המסים על דרישה לתשלום מס בהיקף של כמיליארד שקל בגין הכנסותיו של סמי עופר בשנים 2006 עד 2009.

רשות המסים דורשת מעיזבון סמי עופר כ-940 מיליון שקל

עוד הותר לפרסום, כי באשר ל-2010 רשות המסים "התעקשה" על תשלום מס בגין ההכנסות של סמי עופר בישראל בשנה זו, ויורשיו של המנוח הסכימו לשלם את סך המס הנדרש, בהיקף זעום לכל הדעות של כ-107 אלף שקל, "תחת מחאה" לפיה הם אינם מודים בכך שאביהם היה תושב ישראל בשנת המס האמורה.

בין הצדדים נותרה עוד שנה אחת במחלוקת באשר להיקף המס שעל העיזבון לשלם - שנת 2011, במהלכה נפטר סמי עופר. אם ללמוד מן העבר, המדינה ככל הנראה לא תזכה לראות הכנסות רבות לקופתה בתום הדיונים סביב שנה זו.

המיליארד ואיל הספנות סמי עופר נפטר ביוני 2011, בהיותו בן 89. טרם מותו נחשב עופר לאחד היהודים העשירים בעולם, והונו הוערך בכ-10.3 מיליארד דולר. הליך הטיפול בעיזבונו התנהל בבית המשפט לענייני משפחה, ולכן פרטיו היו חסויים. כפי שפורסם ב"גלובס", לאחר פטירתו של עופר, מינה ביהמ"ש למשפחה את ליאון ואת עו"ד רובין כמנהלי עיזבונו הזמניים, על-סמך בקשתו המפורשת של סמי עופר בצוואתו.

עד 2009 חי עופר במונקו, ואז שב להתגורר בישראל. טרם מותו, דאג עופר להפריד את ניהול מרבית עסקיו בין שני בניו, אייל הבכור ועידן הצעיר. את רוב העסקים בישראל מרכז עידן עופר, שגם מתגורר בארץ, ואילו את רוב העסקים בחו"ל מרכז אייל עופר, המתגורר בלונדון.

הפעילות המרכזית של משפחת עופר היא החברה לישראל, חברת אחזקות השולטת, בין היתר, בכיל, בזן, צים וטאואר. אייל עופר אחראי על פעילות הנדל"ן הפרטית של המשפחה, המוערכת במיליארדי דולרים. כמו-כן, מרכז אייל עופר חלק משמעותי מפעילות הספנות של המשפחה, ובראשה חברת רויאל קאריביאן העוסקת בשיט תענוגות.

המחלוקת בין יורשיו של סמי עופר לרשות המסים התעוררה לאחר פטירתו של סמי עופר, אז דרשה רשות המסים מעזבונו כ-940 מיליון שקל במסגרת שומה על-פי מיטב השפיטה שהוצאה לעיזבון. בצו שהוציאה הרשות למנהלי העיזבון טענה הרשות, כי הכנסות שהפיק עופר בשנים 2006 עד 2010, בהיקף של כ-2 מיליארד שקל, הופקו כאשר הוא היה תושב ישראל. על שומה זו הגיש עו"ד פנחס רובין, מנהל העיזבון הקבוע של סמי עופר המנוח (יחד עם איש העסקים אמנון ליאון), ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

מאז שהונפק הצו לתשלום מאות המיליונים השתנתה המחלוקת בין הצדדים באשר לסכומים שעל העיזבון לשלם לרשויות המס, אך המחלוקת העקרונית נותרה בעינה.

המחלוקת סבבה סביב הסוגיה העקרונית של תושבותו של סמי עופר: האם היה תושב ישראל בשנים שבמחלוקת, כפי שטוען פקיד שומה חיפה; או תושב חוץ, כפי שטוענים מנהלי העיזבון. הכרעה זו הייתה דרמטית לצורך קביעת סכום המס שהרשות הייתה יכולה לקבל.

למרות ההסכמות בין הצדדים על כך שרשות המסים תוותר על דרישתה לתשלום המס מהעיזבון בגין השנים 2006 עד 2009, וכן ההסכמה על תשלום המס הזעום בגין שנת 2010, בסוגיה העקרונית סביב תושבותו של עופר בשנים טרם פטירתו לא הצליחו הצדדים להגיע להסכמה. סוגיה זו אף לא הוכרעה על ידי ביהמ"ש. בהסכם שנחתם בין רשות המיסים ליורשיו של סמי עופר ציינו הצדדים כי הסכימו שהמחלוקת לעניין התושבות לא הוכרעה לגופה. ובהמשך, גם במסגרת ההסכמה לשלם את המס בגין שנת 2010, הודיעו היורשים כי אינם מודים שאביהם היה תושב ישראל טרם מותו.