האם רשתות האופנה הגונות ביחס שלהן לצרכנים הישראלים? המועצה הישראלית לצרכנות ערכה בדצמבר 2015 סקר טלפוני בקרב 1,010 גברים ונשים בגילאי 18 ומעלה כדי להשיב לשאלה זו.
הטענה שעליה דיווחו 57% מהנשאלים היתה מחסור בקופות פעילות ביחס למספר הקונים. בנוסף, 52% חשו שאין תמורה בעד המחיר: 70% מהנשאלים דיווחו כי חשו שאין תמורה בעד המחיר ברשת רנואר, 67% ברשת פוקס,
טענה נוספת שהעלו 50% מהנשאלים היתה מיעוט חדרי ההלבשה ביחס לגודל החנות ומספר המבקרים בה. 60% מהנשאלים טענו כך ביחס לרשת פוקס, ו-57% טענו כך ביחס לרשת רנואר.
עוד נמצא כי שיעורי ההנחות על הפריטים הוסברו בצורה לא מובנת, כך שעד הקופה לא ידעו הלקוחות אם ההנחה רלוונטית עבורם ומה מחיר הפריט הסופי.
גם באשר לתנאי השימוש בכרטיסי מועדון דיווחו 31% מהנשאלים כי אלה לא הוסברו להם כראוי. 51% דיווחו כך ביחס לרשת H&O.
הצרכנים מספרים: איזו רשת אופנה נהגה בחוסר הגינות
המועצה הישראלית לצרכנות פיתחה את מדד ההגינות, לצורך שיפור רמת ההגינות בחיי הסחר בישראל. קדמו למדד הנוכחי על רשתות השיווק מדדים בתחומי רשתות המזון, תחום הבנקאות ותחום מוצרי החשמל והאלקטרוניקה. לצורך מדד ההגינות ברשתות האופנה הוגדרו 13 אירועים של חוסר הגינות, בתחום רשתות האופנה:
1. ההנחות על פריטים מוסברות בצורה לא מובנת, כך שעד שמגיעים לקופה לא ברור אם ההנחה רלוונטית עבורך ומה מחיר הפריט
2. בחנות שקנית נתקלת בטעויות בחשבון בקופה.
3. תנאי ההחזרה או ההחלפה בחנות לא מוצגים באופן בולט או לא ברורים או מטעים.
4. לאחר ביטול עסקה, החנות לא החזירה לך את הסכום שמגיע לך לפי החוק.
5. המוכר המליץ על בגד מסוים שלא מתאים לך או לא מחמיא לך.
6. אתה חש שאין תמורה בעד המחיר.
7. המוכר המליץ לך בעיקר על המוצרים היקרים יותר מהמלאי בחנות.
8. אין מספיק תאי הלבשה ביחס לגודל החנות ומספר המבקרים בה.
9. אין מספיק קופות פעילות בחנות ביחס לכמות הקונים.
10. הכיתוב בשובר הזיכוי נמחק לפני שפג תוקף הזיכוי.
11. תאי המדידה בחנות לא מאפשרים לך להתרשם באמת מאיך שהבגד נראה עליך. כגון: תא ההלבשה לא מואר מספיק או אין בו מראה.
12. לא הוסברו לך תנאי השימוש בכרטיס מועדון הלקוחות של הרשת.
13. לא נמסר לך מידע שחשוב לדעת על הבגד לפני הרכישה.
.
גברים ובעלי הכנסה גבוהה זוכים ליחס טוב יותר
בסקר נמצא כי שישה מתוך עשרה קונים תפסו את הפרמטרים שהוגדרו ברשימה זו כאירועים לא הוגנים. באשר לחוויה בלתי הוגנת בעת הרכישה השיבו ארבעה מכל עשרה כי נחשפו בשנה האחרונה לאירועים לא הוגנים מתוך הרשימה.
עוד נמצא כי יש פער בין היחס שקיבלו גברים, לזה שקיבלו נשים. יותר נשים דיווחו כי קיבלו יחס הוגן ברמה בינונית ומטה מהרשת שבה קנו - 30.4% לעומת 23.3% גברים.
גם לרמת ההכנסה נמצאה חשיבות ביחס לדיווח על רמת ההגינות של רשתות האופנה. יותר בעלי הכנסה נמוכה דיווחו כי קיבלו יחס הוגן ברמה בינונית ומטה מהרשת שבה קנו - 30.3%, לעומת 17.6% בעלי הכנסה גבוהה שדיווחו על יחס לא הוגן. בממוצע שלושה מכל עשרה קונים הרגישו כי קיבלו יחס הגון ברמה בינונית ומטה.
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אומר כי התנהלות בית-עסק הגורמת לצרכן לקנות את הבגד הלא-מיטבי מבחינתו בתעלולים שונים מהווה פרקטיקה מסחרית בלתי ראויה. לדבריו, הבאת הצרכן לחשוב שבגד שאינו הולם אותו הוא המתאים לו ביותר, אם באמצעות הערמת קשיים על יכולת התרשמותו, ואם באמצעות מחמאות מלאכותיות או דברי חנופה לא מבוססים, היא מניפולציה בלתי הוגנת וחבל שלתעשיית היופי, האסתטיקה והאלגנט חדרו התנהגויות מכוערות שכאלה