רואים משם, שייכים לכאן: הדור הבא של הדיפלומטיה הישראלית

יונתן בראל לא ממש האמין שזה יקרה לו. אחרי שירות קבע מבצעי בחיל האוויר הוא החליט להירשם ללימודי משפטים כי חלם להיות שופט עליון. קריירה מתישה במשרד עורכי דין מעולם לא עניינה אותו אבל הוא חשב שכדי להתקדם במדרג התפקידים נכון שיהיה מאחוריו תואר שווה. גם כשעבד שנים בתחום החינוך והתגלגל להקים מיזם עצמאי שעסק בהכנה למבחנים פסיכומטריים עם שני שותפים, הרגיש שיתקשה להעביר את חייו בפורמט הלימודי.

אבל אז הגיע מבצע 'צוק איתן' ובראל גויס לשירות מבצעי ביחידת המילואים. "הרגשתי דיסוננס אדיר בין מה שעשינו במהלך הלחימה כדי לא לפגוע בחפים מפשע לבין מה שקראתי בעיתונים בסוף המשמרת על איך אנחנו נתפשים בעולם. הסתובבתי בתחושה קשה ובדיוק הגיע מייל מחבר שהמליץ לי להירשם לקורס צוערים של משרד החוץ. החלטתי להגיש מועמדות כי הרגשתי שזה בדיוק מה שאני צריך – לעשות קריירה עם משמעות והשראה ולא עוד תפקיד שמייצר כסף עבור בעל הון כלשהו".

מבצע צוק איתן היה רק הטריגר של בראל, אבל עבור הדיפלומטיה הישראלית מדובר באתגר אחד מיני רבים. הרצון להגן ולמנף את האינטרסים של המדינה בעולם טומן בחובו אתגר גדול, בעיקר בתקופה בה מדיניות ישראל נמצאת תחת מתקפת גינויים והחרמות מצד גורמים רבים בעולם, לעתים כאלה שנחשבו לידידיה הנאמנים. אבל עם כל זאת, מה גורם לצעירים ישראלים לשנות קריירה, לעזוב עבודות מבטיחות במגזר העסקי והציבורי ולהצטרף לשירות הדיפלומטי במשרד החוץ?

לדברי נדב אשכר, מנהל מחזור קורס הצוערים הנוכחי שזה עתה מסיים את לימודיו, מדובר בחיידק בוער ומדרבן שמוציא מאנשים באשר הם, פרצי יצירתיות וחדשנות. "נכון שזה מאתגר מאוד ובכלל לא פשוט אבל הקורס עצמו מאפשר חשיפה ענקית להוויה הישראלית ומאפשר היכרות בלתי אמצעית עם רבדי החברה. תארו לכם שהוזמנתם לכנס בחו"ל בנושא מוסיקה והנציג הסורי מנצל את הבמה שניתנה לו כדי להשתלח בישראל. המטרה היא לפעול במהירות ולסכל את הטיעונים שלו לפני שיגיעו לאוזניים הלא נכונות".

אם חשבתם שכדי לייצג את ישראל בעולם צריך להיות פולטיקאי משופשף, אתם טועים. אלפי צעירים בכל שנה מגישים את מועמדותם ומתחילים את תהליך המיונים לקורס הצוערים אשר מהווה את נקודת הכניסה לשירות החוץ והעולם הדיפלומטי, כאשר לרובם מעולם לא הייתה נגיעה ביחסי חוץ בעבר. מדובר בקשת רחבה של צעירים שבאים מקהילות שונות בחברה הישראלית שסבורים שתפקידם הוא בעיקר הסברה ומתן הרצאות בנושא הסכסוך במטרה להצדיק בפני העולם את מדיניות ישראל.

רק במהלך הקורס הם נחשפים לעולמות התוכן של הדיפלומטיה, שכוללת שיתופי פעולה כלכליים בין מדינות ובין חברות פרטיות, יצירת קשרים תרבותיים ועבודה מדינית סיזיפית של תיאום וארגון משלחות מדיניות, או במילים אחרות פס ייצור של שגרירים.

"כשיוצאים לחו"ל עושים 'זום-אאוט' על ישראל ומבינים שהוויכוחים והמחלוקות בין ימין לשמאל ובין דתיים וחילוניים, כמעט נעלמים. הוויכוח האמיתי הוא על מהות קיומה של ישראל ובזה אנחנו מתמקדים", מודה יונתן בראל, אליו מצטרף צוער נוסף, ירון וקס, שסבור שלדיפלומטיה אין כלל קשר לפוליטיקה הישראלית. "אנחנו רוצים לייצג את ישראל ולא ממש משנה לנו מה הדעות הפוליטיות שלנו. אנחנו לא מגנים על דעות אלא על מגוון שלם של תחומים שראויים לקידום והכרה בעולם".

ניתן לצפות שיהיה קשה לגייס דיפלומטים צעירים בימים בהם מעמדה של ישראל בעולם מעורער ופגיע. אבל מסתבר שהמפגש הישיר עם המציאות המקומית, לטוב ולרע, מרתק את הדיפלומטים החדשים שכן בשבילם זוהי הזדמנות לעסוק במקצוע מרתק שמהווה אתגר עצום, אבל גם מעניק סיפוק גדול.

"כל פעילות ויוזמה של הדיפלומטים שלנו בעולם, יכולות להשפיע באופן ישיר או עקיף על אזרחי ישראל, על התעשייה, המסחר, הסכמים בין מדינות ועוד המון אספקטים של חיי היום יום שלנו בארץ", אומר מנהל הקורס נדב אשכר. "עם הצטרפותם למשרד החוץ, ולימודיהם על מחלקותיו השונות ודרכי הפעולה שלהן, מתחילים הצוערים להבין שזה המקום בו ניתן באמת לעשות את ההבדל ולקדם את הנושאים שעומדים על סדר היום של ישראל".

לדבריו, מה שמקשר בין אלו שמתקבלים לקורס הצוערים, הוא המוטיבציה הגבוהה, האהבה שלהם לאנשים ולתרבויות שונות. "כמובן שאלו אנשים שצריכים להאמין במדינה ולרצות לקדם את כל היכולות המדהימות של ישראל ברחבי העולם. מי שחש כעס, גאווה, תסכול, אמונה שאפשר לעשות יותר טוב - צריך להגיש מועמדות. זה באמת המקום שנותן לאנשים מצוינים את הבמה להשפיע על החיים שלנו במדינה הזאת".

במובן הזה קשה למצוא מועמדת ראויה יותר מהצוערת אדוה וילצ'ינסקי (32) מתל אביב, בעלת תואר שני בפוליטיקה וממשל. בשנה וחצי האחרונות עבדה בפיליפינים, שם ניהלה פרויקט מטעם ארגון סיוע הומניטרי שעסק בשיקום אחרי טייפון קטלני.

"מאז שהייתי ילדה חלמתי לעסוק ביחסים בינלאומיים למרות שלא ממש תייגתי את זה והבנתי מה זה אומר. נכון שלא כל הנושאים שהדיפלומטים מטפלים בהם נמצאים בתחומי העניין שלי, אבל זה בכלל לא משנה. אני רוצה לפאר את ישראל מכל מקום שאוצב בעולם כי אני חושבת שמדובר בתפקיד מרתק שדורש יצירת קשרים מול מנעד רחב של תחומים ואנשים".

ואולם, לאחר הכניסה בשערי משרד החוץ, מתפוגג אט אט החלום והופך למציאות. זה לא פשוט להסביר לכולם את ההשלכות של החלום, צריך להסביר להורים, למשפחה, לחברים שב עוד כמה חודשים עוזבים את הארץ, לא ברור לאן ולכמה זמן בדיוק. בני הזוג מוותרים לא פעם על חלומותיהם שלהם ומצטרפים אל המסע אל הלא נודע. לוותר על הקריירה הקודמת זה החלטה קשה ואמיצה, אך כפי שיודו הדיפלומטים הוותיקים: "בחיים לא הייתי בוחר במשרה אחרת, גם עם הקשיים האישיים, המשפחתיים והמקצועיים שהיו ויהיו".