"הבוס מתעלל בי ומשפיל אותי – מה לעשות?"

(בוידאו: מני נפתלי זכה במשפט נגד לשכת ראש הממשלה)

"הוא פשוט מתעלל בי. מתעמר בי ומתייחס אליי כמו לכלב. יותר נכון, כלבה. אני לא עומדת בזה יותר", כך פתחה קרן את השיחה, חמש שנים לאחר שהחלה לעבוד כמנהלת של מאגר לקוחות גדול ונאמן. הקולגות, כך אמרה, יעידו שהיא עובדת מעולה, אבל משום מה הבוס שלה תמיד כועס עליה. הוא מעולם לא העלה לה את השכר, ותמיד אומר לה: "קודם תשפרי את התפקוד הלקוי שלך לפני שאת מבקשת כסף".

הוא צועק עליה ומשפיל אותה ליד העובדים האחרים, מאשים אותה בכל דבר, גם אם אין לה כל נגיעה אליו, יורד על תכונות האופי שלה, על רווקותה המאוחרת, על סגנון הדיבור שלה ולא מאמין לה למילה. הוא מסרב לאשר לה ימי חופשה או יציאה לבדיקות, ונותן לאחרים קרדיט על עבודות שהיא מבצעת.

חמש שנים של עבודה בסביבה כזו הביאו את קרן לדיכאון. במשך שבוע שלם היא לא הייתה מסוגלת לקום מהמיטה, ולאחרונה גם התחילו ידיה לרעוד בכל פעם שהוא פונה אליה. כדי לא להיתקל בו היא חושבת פעמיים אם בכלל לצאת למטבח כדי להכין לעצמה קפה, ובאופן כללי, הפכה מאישה חזקה ודעתנית לשבר כלי.

"את קולטת איזו אפס אני?" שאלה בדמעות. "לא מצליחה למצוא כוחות לקום וללכת מאדם שמתעלל בי יום יום. ממש כמו אשה מוכה".

קרן שלנו אינה לבד. לא מעט עובדים חווים סיטואציות דומות של התעללות במקום העבודה - בוס מתעמר, בוסית רודה, יחס משפיל וחוסר הערכה - ובכל זאת בוחרים להישאר במקום העבודה ולא להתפטר.

המענה לשאלה המתבקשת - למה הם לא מתפטרים - מורכב מאוד ובדרך כלל טומן בחובו כמה תשובות. למשל, חרדה כלכלית, פחד מהיום שאחרי ההתפטרות במיוחד בגיל מבוגר, פרידה מההרגל והנוחות, תלות שהעובד פיתח במקום העבודה, או חוסר יכולת של העובד להגדיר את עצמו בנפרד מהתפקיד שלו. כל אלה יכולים לגרום לעובד נורמטיבי ולגמרי צלול בדעתו, להמשיך ולהגיע יום יום למקום שבו מתעמרים בו.

במקרים כאלה מוטב לעובד לפני הכל לבחון לרגע את מערכת היחסים שלו במקום העבודה ואת יחסי האנוש הבלתי תקינים, ולשאול את עצמו: מה גורם לי בעצם להסכים להיות במקום הזה? מה גורם לי להמשיך ולהגיע מדי בוקר למקום שבו אדם אחר, לעתים בן גילי או צעיר ממני, נוהג בי באופן משפיל? כדאי גם להתעכב על המחיר הנפשי שמשלמים על ההסכמה בשתיקה הזו, בתמורה לקבלת משכורת בסוף כל חודש. המטרה של השאלות האלה ברורה: להסכים ולראות, שיש לעובד זכות בחירה, ששום מקום עבודה לא שווה את המחיר הנפשי, ושזו ממש לא האופציה היחידה עבורו.

לעובד שמנהליו מתעמרים בו כדאי לדעת, שבתי הדין בהחלט מכירים במקרים שבהם נקעה נפשם של העובדים. כחלק מכך נקבע כי עובד שחווה התעמרות מתמשכת במקום עבודתו יכול לקום ולהתפטר על בסיס היחס הזה, ולקבל פיצויי פיטורים כאילו פוטר, כלומר, "התפטרות בדין פיטורים". זאת לאור העובדה שבמקום העבודה נוצרו נסיבות בהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו.

עם זאת מומלץ להתאפק ולעשות זאת רק לאחר שיש בידיכם ראיות והוכחות אודות ההתעמרות שחוויתם, ועל כך שהתרעתם לפני ההתפטרות.

גם אם אתם מאמינים ש"אין צורך לתעד", "הכל ידוע", "החבר'ה מהמחלקה יעידו לטובתי" – בכל זאת תעדו. סביר להניח שבזמן אמת, חלק מהעדים יעדיפו לשמור על מקום העבודה, ולא להגיע ולהעיד נגד הבוס, וחלקם ילקו בתסמונת "הזיכרון הסלקטיבי", בדיוק כשישאלו אותם מה קרה שם.

עובד שאסף ראיות חותכות להתעמרות המתמשכת שחווה במקום עבודתו, ביצע על בסיסה התפטרות חוקית בדין פיטורים, ולא קיבל את הפיצויים המגיעים לו, יוכל לנסות ולתבוע את המגיע לו בבית הדין לענייני עבודה.

חשוב לזכור שלא כל התנהלות שהעובד נפגע ממנה תיחשב להתנכלות תעסוקתית. הערות על תפקוד, חיכוך מקצועי או מתן הערכה לא חיובית לעובד הן טבעיות במקום העבודה, ולא מקנות לעובד זכות להתפטר בדין פיטורים.

ומה קורה כשהעובד מבקש להגיש תביעה כספית נגד המעסיק המתעלל, ולקבל פיצוי על עגמת הנפש שהוא חווה תוך כדי העסקתו?

נכון להיום, הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה, טרם הפכה לחוק, ולכן בתי הדין מתבססים על פסיקות מנחות בתחום, ועל חוקים כלליים במשפט העבודה שנועדו לשמור על מסגרת העסקה תקינה, שוויונית ומכבדת. בין היתר, יכול עובד שהתעללו בו לטעון, בהתאם לנסיבות הספציפיות שלו, כי המעסיק שלו הפר את חובת תום הלב שחלה על מעסיק ביחס לעובדיו; את הוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד; את הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה; את הוראות חוק הגנה על עובדים המתייחס לחשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין, ואת הוראות חוק איסור לשון הרע.

ואיך אפשר לסיים בלי להתייחס למני נפתלי, שתבע את מדינת ישראל ואת בנימין נתניהו בגין התעמרות בעבודה?

לטובתו של נפתלי נפסק, בין היתר, פיצוי בגובה 80 אלף שקל בגין עגמת הנפש שנגרמה לו עקב דרך העסקתו במעון. למרות שהוגש ערעור על פסיקה זו, היא בכל זאת מהווה פסיקה מנחה בנושא התעמרות בעבודה, בכמה היבטים מרכזיים.

ראשית, נקבע כי למרות שהצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה (התשע"ה – 2015) טרם הפכה לחוק, ניתן להגיש לבית הדין תביעות בעילה של התעמרות - בדיוק כשם שניתן היה לתבוע על הטרדה מינית, לפני שחוק "הטרדה מינית" נכנס לתוקף.

עוד נקבע כי להתעמרות בעבודה או העסקה פוגענית אין צורה אחידה, והיא יכולה להגיע במגוון צורות: צעקות, ביקורת לא מוצדקת, משימות משפילות, התנהגות אימפולסיבית והרסנית, דקדקנות יתר וכדומה.

גם דרישה מעובד לעבוד שעות רבות, ללא דפוס קבוע, ובהיעדר יכולת לתכנן את יומו ולנוח מעמל יומו - "תבוא", "תלך", "תבוא שוב" - יכולה להוות כשלעצמה העסקה פוגענית. במעון ראש הממשלה עבדו לא פעם מעל 300 שעות בחודש.

התעמרות בעבודה גם לא חייבת להיות אישית. ניתן לסבול מהתעמרות בעבודה גם כשלא אתה הוא המושפל, אלא עובדים מסביבך. בית הדין ציין כי השפעתה של העסקה פוגענית יכולה להיות הרסנית ביותר לעובד, לפגוע בבריאותו הנפשית וגם הפיזית.

בנוסף, עובד לא חייב להתלונן על העסקה פוגענית, כדי שתביעתו תתקבל. נקבע כי זכותו היסודית של העובד היא לעבוד בסביבה נקייה מהתעמרות, בדיוק כמו הזכות לקבל שכר מינימום, שלא מותנית בדרישה.

גם עובד מוחלש וגם עובד חזק יכולים להתלונן על העסקה פוגענית. עצם העובדה שהעובד הוא "חזק", לא מונעת ממנו להיות מוטרד ומושפל בעבודה.

מעסיקים: שימו לב, אם אתם מזהים את עצמכם באחת או יותר מההתנהלויות שהוצגו, עשו בדק בית: אולי אתם מעסיקים פוגעניים? אם כן, עצרו עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי, ותקנו את דרככם, ולא רק בגלל שזו עילה לתביעה נגדכם.

עובדים: אתם באמת לא חייבים לסבול במקום העבודה שלכם. הדרך החוצה יכולה להיות קלה מכפי שאתם חושבים כיום. תעדו את ההתנהלות, בדקו את הדברים לעומק, התייעצו עם עו"ד בתחום, וקחו אוויר - ייתכן שיש דרך לעזור לכם.

ולגבי קרן, אם אתם שואלים, אספר כי היא עזבה את מקום העבודה והגישה תביעה נגד המעסיק, אשר נסגרה בהסדר פשרה מחוץ לבית הדין. היום, קרן מחייכת.


דריה כנף הינה עורכת דין העוסקת בדיני עבודה
מידע משפטי: מאת מרכז מידע בנושא ניהול המשאב האנושי, יחסי עבודה ושכר בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי



אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא כפי שרואה אותו המחברת, ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. הסיפורים המובאים אינם אמיתיים ובמידה ונאמר אחרת, הרי שאז שונו פרטי המעורבים באופן מהותי, למניעת זיהוי.