הצטרפות נשים לכוח העבודה היא אחד ממנועי הצמיחה החשובים של המשק. שיעור התעסוקה של נשים עולה בכ-1% מדי שנה והוא מגיע כעת ל-71.8%. מגמת היציאה לעבודה בולטת יותר במגזר החרדי. במגזר הערבי יש שיפור, אולם הוא איטי יותר.
מנתוני שירות התעסוקה עולה כי בשנים האחרונות יש ירידה במספר הנשים התובעות אבטחת הכנסה, בצד יציבות במספר הנשים התובעות דמי אבטלה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה גם שנשים נוטות פחות מגברים להתייאש בתהליך החיפוש אחר עבודה.
ומה קורה כשנשים כבר נכנסות לשוק העבודה? מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לרגל יום האישה הבינלאומי, עולה כי שכרן של נשים נמוך ב-33.1% בהשוואה לגברים. בעוד שהשכר הממוצע למשרת גבר הוא 11,114 שקל לחודש, שכרן הממוצע של נשים הוא 7,439 שקל לחודש. הפער בשכר החציוני קטן מעט יותר, ומסתכם ב-27.9%.
הפערים מתחילים כבר בבית הספר
חלק מהסיבות לשכרן הנמוך של הנשים מתגלה כשבוחנים את חלקן במקצועות ובתפקידים שבהם השכר גבוה יותר. בקרב המנהלים מהווה חלקן של הנשים 32.2% בלבד. חלקן של הנשים נמוך גם במקצועות ההיי-טק שמאופיינים בשכר גבוה יותר, כך שב-2015 עבדו בישראל רק 104,600 היי-טקיסטיות, והן היוו כ-36.2% מהכלל העובדים.
בניגוד לעבר, נשים אינן משכילות פחות מגברים בחברה הישראלית ואין להן פחות שנות לימוד. יש יותר נערות זכאיות לתעודות בגרות מאשר נערים, והן רוב מבין בוגרי המוסדות האקדמאיים. ואולם לגברים יש רוב במקצועות המכניסים יותר.
הפערים מתחילים להיפתח כבר בבית הספר, כשפחות נערות לומדות את המקצועות הריאליים הנדרשים לאנשי היי-טק. מנתונים שמפרסם יואל נווה, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, עולה כי בתחום לימודי המתמטיקה בהיקף של חמש יחידות יש כמעט שוויון בין התלמידים לתלמידות. ואולם בלימודי פיסיקה חמש יחידות מהוות התלמידות רק 37% ובתחום המחשב רק 31%.
שוני במקצועות ובדירוג בין עובדים לעובדות
פרופ' ארז סיניבר, מרצה במכללה למנהל ומומחה לשוק העבודה אומר שהמחקר מראה שאפליית השכר בין גברים לנשים אינה נובעת מאפליה בין עובדים באותו תפקיד, אלא בעיקר מהשוני במקצועות ובדירוג בין עובדים משני המינים.
לדבריו, לגברים יש רוב מכריע במקצועות ההיי-טק, ששם השכר גבוה. הנשים הן רוב במקצועות, כמו חינוך וסיעוד, ששם השכר נמוך בהרבה. זהו הגורם הראשוני בהבדלי השכר שאנחנו רואים. אבל יש שתי סיבות נוספות: שוק העבודה נוטה פחות לקדם נשים בעבודה. בחברות הבורסאיות ראינו שיש 7 מנכ"ליות בלבד מתוך 150 חברות.
הגורם השלישי לדברי פרופ' סיניבר הוא נכונותן של נשים להתפשר, ולהתקבל בשכר סף נמוך מזה של גברים. אם בחברה פורש סמנכ"ל ששכרו 70 אלף, ומביאים אישה במקומו, סביר מאוד שהיא תתפשר על שכר של 40 אלף שקל, ולו רק בגלל שלנשים יש הרבה פחות הזדמנויות לקבל תפקידים בכירים. סיבה אחרת לנכונות להתפשר על שכר היא שרבות רואות את עצמן כמשכורת שנייה בבית.
"הנסיבות המשפחתיות פועלות באופן הפוך על שני המינים", אומר פרפ' סיניבר. "נשים לאורך שנות העבודה מעדיפות להתפשר, ולעבור מהסקטור הפרטי שבו השכר גבוה ושעות העבודה ארוכות, לסקטור הציבורי שבו השכר נמוך יותר. הנטייה הזו גוברת כשנולדים ילדים. במחקר שערכנו מצאנו שכל ילד נוסף עולה לאישה 5% פחות בשכר. הגברים לעומת זאת מרגישים צורך להגדיל את ההכנסה וכל ילד נוסף מעלה להם את השכר ב-3%.