בתגובה, הגיש במארס 2002 פקיד שומה גוש דן בקשה לעיכוב יציאתו של ברזני מישראל, שהתקבל במעמד צד אחד. ברזני, באמצעות משרד עוה"ד דורון, טיקוצקי, עמיר ושות', טען כי זה כשנתיים מתנהלת התדיינות בין הצדדים, ובתקופה זו הוא יצא לחו"ל ושב.
לטענת ברזני, לאחר שמשרד התקשורת חסם את שירותי המידע הקולי הוא ירד מנכסיו, חיסל את עסקיו בחו"ל, ועתה הוא עובד כשכיר בחברת תוכנה השייכת לאחיו. עורכי דינו טענו כי הסנקציה של עיכוב יציאה מהארץ היא דרקונית, ויש לעשות בה שימוש במקרים חריגים בלבד.
השופטת שיצר קבעה בהחלטתה כי יש לראות את הבקשה לעיכוב יציאה מהארץ לאור המעמד החוקתי שהוענק לחופש היציאה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "נוכח הפגיעה הצפויה בזכות היסוד לחופש התנועה, כתוצאה משימוש בסעיף זה, יש להפעילו בזהירות, בסבירות ובמידתיות", אומרת השופטת שיצר. לדבריה, ברזני דיווח לפקיד השומה על יציאותיו לחו"ל, ולו רצה - יכול היה בעבר לצאת את ישראל ולא לחזור.
המחוזי ביטל צו עיכוב יציאה נגד נישום שחייב כ-6.3 מיליון שקל למס הכנסה
בן ציון ציטרין
14.10.2002 / 10:55