סוף עידן ההיי טק ניישן? כך ישפיעו זרים על התעשייה

נתניהו הודיע לאחרונה על כוונתו לאפשר כניסה לארץ של אלפי מומחים זרים בתחום ההיי טק. ההודעה הגיעה בעקבות נתוני משרד האוצר כי ההיי טק הפסיק להיות קטר הצמיחה של המשק, בעיקר בגלל מחסור בעובדים מיומנים. באוצר טוענים כי הסיבה העיקרית למחסור בעובדים מיומנים הינה ירידה במספר בוגרי מדעי המחשב ועלייה במספר בוגרי המכללות למיניהן.

לדעתו של מעו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, וחבר בוועדה המשנה לניסוח אמנת הרילוקיישן בלשכת עורכי הדין העולמית, מדובר במסלול מקביל שאין לו שום השקה למומחים הישראלים הצעירים, "דווקא ישראל עדיין נחשבת למעצמת היי טק - כמות המרכזים למחקר ופיתוח עלתה מכמה עשרות לכ- 450 כיום, גידול של פי 10 בשלושים שנה. אפילו אפל שחררה הודעה לפני מספר ימים לפיה בכל מוצר של אפל יש לפחות רכיב ישראלי אחד. אינטל ישראל אחראית על עשרות אחוזים מרווחי אינטל בעולם. הביקוש למומחי היי טק קיים אבל נוצר צוואר בקבוק בבוגרי התיכון שגומרים מה שנקרא 5 חמישיות. אין מספיק בוגרים במקצועות אלה.

אומנם יש לנו בארץ בערך כפליים בעלי דוקטורט במדעים מאשר גרמניה וישראל מדורגת בין 3 המקומות הגבוהים בעולם בפרסום מאמרים מדעיים פר אדם, אולם בסופו של יום, אוכלוסיית המדינה מונה רק 8 מיליון – מספר זניח ביחס לאוכלוסיה של מעצמות היי טק בעולם".

כיצד הממשלה יכולה למנוע מצב של הצפת השוק בישראל במומחים זרים ופגיעה בכוח האדם המקומי?

"בל נתבלבל", מוסיף עו"ד קן תור, "אין בכוונת הממשלה להציף את המשק בעובדי כפיים שישולם להם שכר מינימום, אלא להביא מומחים זרים שעולת העסקתם למעסיק מגיעה לכדי 30 אלף שקל ואף יותר. לפיכך, לדעתי אין מקום לחשש שמא הבאת מומחים מחו"ל תדחק את השכר המשולם בתחום התוכנה מטה. בפועל, מדובר על עובדים עם נסיון בתחומים מאד מסוימים שאין בישראל די כוח אדם מיומן בהם".

"בהחלט, יש לנו ממה להיות מודאגים", טוען יואב מלמד, מייסד ומנהל קבוצת הפייסבוק משרות היי טק ושיווק ללא ניסיון", אין שום צורך בעובדים הזרים הללו. המהלך ישרת רק את בעלי ההון, שיוכלו להוריד משמעותית את הוצאותיהם הנוכחיות על שכר ותנאים סוציאליים לאנשי תוכנה.

מהאינטראקציה היומיומית השוטפת שלי עם מחפשי עבודה ישראלים, אני יודע שמי שמסיים אוניברסיטה או מכללה מחפש בנרות הזדמנות ראשונה. הבאת מומחים זרים רק תחמיר את שיעור האבטלה בקרב רבבות בוגרים טריים, שכבר היום מציפים את השוק שלא מייצר מספיק משרות".

מדובר באנשים שהגיל הצעיר וחוסר הניסיון שלהם מאפשרים להם לבקש שכר נמוך יחסית, לעבוד יותר שעות ולעשות הכל כדי ללמוד ולהרשים. על פניו זהו שילוב אידאלי למעסיקים, אך פעמים רבות הם מחפשים עובדים אינסטנט, שמגיעים עם ידע מאוד נישתי שתואם למשרה. אז במקום להשקיע זמן, מאמץ וכסף בהכשרת עובדים, מעדיפים כאלה שיכולים להתחיל מיידית, מה שלא בהכרח משרת את החברה לטווח הרחוק.

אני מציע שבמקום לחבל בסיכויי ההצלחה של דור העתיד של המוחות הישראלים, ייקבעו תמריצים ממשלתיים לחברות כדי לעודד את העסקתם.

אם כך, מה היא התרומה למשק שתצמח מהבאת מומחים?

נוכחותם בישראל תחזק את המדינה כמרכז מחקר ופיתוח עולמי תגדיל את הכדאיות של חברות רב לאומיות לפעול כאן. כמו כן, מומחה שיעבוד בארץ יעשיר את הקולגות שלו בארץ שילמדו מניסיונו וכך ישראל תרוויח משהיית המומחה בישראל שכן הוא משאיר אחריו את הידע שלו.

ההשלכה של יחס המדינה לעובדי ההיי טק ניכרת כבר היטב עוד קודם ליישום החלטת ראש הממלשה, מציין דגן רונן, מנכ"ל משותף במועדון הצרכנות היי טק זון שמונה למעלה מ 200,000 עובדים ועובדות. "מדו"ח שפרסם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית עולה כי היקף בריחת המוחות הוא במימדים יוצאי דופן בישראל. על פי השוואה למדינות המערב שמופיעה בדוח, ישראל חווה את בריחת המוחות הגדולה ביותר של אקדמאים לארה"ב בעשור האחרון".

לדברי רונן, מתמיה שמצד אחד מצהירה הממשלה על כוונתה להילחם בתופעה ואף להשיב לארץ את "המוחות" שעזבו, אך מאידך, באמצעות החלטותיה, מעמיקה עוד יותר את תנועת המוחות החוצה. לדבריו, מסקר שפורסם לאחרונה עולה כי רוב היוצאים לרילוקיישן במהלך 2015, עשו זאת מפאת חוסר האמונה במסוגלות הממשלה להיטיב את מצבם בשנים הקרובות. מהנתונים עולה כי חרף המשך הקיפאון בעליית השכר במשרות רילוקיישן והאפשרות המוגבלת לחיסכון כספי בחו"ל, כמעט מחצית מבין היוצאים לרילוקשיין בשנה שעברה היו אקדמאים בעלי משפחות. עליה של כ- 10% בהשוואה לשנת 2014, כשיותר ויותר (70% נכון ל- 2015) רואים בשליחות לרילוקיישן כאפשרות להעתיק באופן קבוע את מרכז חייהם לחו"ל.

דגן מתריע כי בכל העולם רודפים אחרי עובדי היי טק מומחים ומיומנים. אם לא יחול שינוי משמעותי בטיפוח ובתגמול עובדי ההיי טק, מגמת אובדן ההון האנושי בישראל תלך ותתחזק עד לכדי יצירת נזק משמעותי למשק וחזרתה של הכלכלה הישראלית עשרות שנים לאחור.

המירוץ אחר כשרונות קיים בכל מדינות בעולם באה לצד מגמה של החמרה כלפי פליטים ופועלים פשוטים, מוסיף עו"ד קן תור. באירופה הנהיגו בלו קארד ובארה"ב הדבר היחיד שאיחד את תעשית ההיי טק הוא שילוש המכסה השנתית למהנדסים מכל העולם שיכולים להכנס לארה"ב. בכל העולם נותנים הקלות למומחים כאלה.

לדעתו של עו"ד קן תור, נוכח השינויים שמתרחשים במהירות ועל מנת לצמצם את מידת הפגיעה בענף, יש לנקוט בשני מהלכים וליישמם זה לצד זה: פתרון קצר טווח בדמות הקלה על כניסת מומחים לישראל ופתרון ארוך טווח כהשקעה בחינוך ובהכשרת עובדים מיומנים מכל בקשת רחבה של תחומים: החל מעובדי מחקר ופיתוח כגון מהנדסים ואקדמאים מתארים מתקדמים, כמו תואר שני, תואר שלישי ופוסט דוקטורט, דרך הקמת עוד בתי ספר להנדסאים וטכנאים, וכלה בעובדים מיומנים בתחומי עיבוד שבבי, ננו, וכו'. בנוסף, הצרכים הנוכחיים הינם כאלה שמחייבים שילוב בצוות המחקר והפיתוח בחברות טכנולוגיה גם של דרגים נמוכים יותר ממהנדסי מחקר בעלי תואר שלישי. למשל, נדרשים גם גרפיקאים שיכולים לתת פתרון מנצח ל"חווית המשתמש" גם במקומות משניים כמו שבדיה וקוריאה הדרומית.