מרגע ששרי האוצר והחקלאות החלו להצהיר כי יאפשרו יבוא של תוצרת חקלאית טרייה וירקות קפואים לקראת חג הפסח, הבטיחו ארגוני החקלאים הורדת מחירים חדה כדי למנוע יבוא מתחרה, ולהוכיח שלא החקלאים אשמים ביוקר המחיה.
לטענת ההתאחדויות המחיר שמקבל החקלאי עבור כרוב לבן הוא 1 שקל לק"ג, אך הוא נמכר ברשתות במחיר של 2-4.9 שקל. עבור ק"ג תפוח אדמה לבן מקבל החקלאי 1.5 שקל, אך הוא נמכר ברשתות ב-3.84-5.99 שקל. פערים דומים קיימים גם במחירי גזר, עגבנייה, חציל, מלפפון ופלפלים.
התאחדות החקלאים ומועצת הצמחים שוקלות להציע לקראת הפסח הורדת מחירים של שלושה גידולים: גזר ב-1.60 שקל לק"ג, תפוח אדמה ב-1.70 וכרוב לבן ב-2 שקל לק"ג. איגודי החקלאים מתכוונים להגיש לשר האוצר רשימת ירקות עם מחירי מכירה קבועים בשאר המשקים. הפער בין המחיר הקבוע למחיר ברשתות, טוענים החקלאים, הוא פער תיווך שבו צריך האוצר להילחם. לדעתם, פער התיווך גורם להוצאה של עד 600 שקל נוספים בחודש למשפחה ממוצעת מתוך הוצאה חודשית של 1,300 שקל על תוצרת חקלאית טרייה.
הרשתות צריכות לתרום למאבק ביוקר המחיה
יבוא אפשרי של ירקות קפואים שיהיו זולים ב-30% מהמחיר שגובות סנפרוסט ופרי הגליל הביא להודעה על כך שמחירי הירקות הקפואים ירד, וגם לאיומים על סגירת מפעל פרי הגליל, ופיטוריהם של 700 עובדיו בחצור הגלילית. גם בהקשר של יבוא דגים קפואים הגיעו האוצר ומגדלי הדגים להסכמות על היקף היבוא, ובתחום שמן הזית הסכימו החקלאים להגדיל את היקף היבוא, אם כי עוד לא סוכם באיזה היקף.
מסתבר ששיטת האיומים של משה כחלון ואורי אריאל העירה את ארגוני החקלאים והביאה אותם להתגוננות, תוך נכונות להראות שהם מצטרפים למאבק ביוקר המחיה - ובלבד שלא יתאפשר יבוא מתחרה. השאלה שנותרה כעת, לפני פסח, היא כיצד ינהגו רשתות המזון? האם הן מסוגלות לשמור על פער תיווך סביר של 15%-20% מעל מחיר החקלאים, או שפער התיווך ימשיך לעמוד על 50% ויותר?
הרשתות צפויות לרשום מתח רווחים יפה גם אם ימכרו תוצרת חקלאית טרייה מיבוא, או שמן זית מספרד ופורטוגל, לכן לא ברור עד כמה הם ייקחו חלק במאבק ביוקר המחייה. הרשתות שואפות למקסם רווחים, ומבחינתן פערי תיווך הם רווח נקי גדול יותר.
כחלון ואריאל, בגיבוי שרי הממשלה בכלכלה וברווחה, צריכים להפעיל לחץ על רשתות השיווק לשמור על פערי תיווך סבירים לא רק לקראת חג הפסח, אלא בכל ימות השנה. בהנחה שהחקלאים יתרמו את חלקם למכירת ירקות ופירות ברווח של 10% בלבד מעלות היצור, כפי שהם מצהירים ויתמידו בכך, יהיה מוקד המאבק ביוקר המחיה ברשתות ושם נדרשת חשיבה ופעילות אחרת כדי להעביר את ההוזלות מהרשתות לצרכנים.
האפשרויות להתמודדות מול הרשתות על רמת מחירים סבירה לצרכן יכולה להתבסס על פרסום "מחירים מומלצים" שנגזרים מעלות היבוא, שנמוך משמעותית מהמחיר של אותם מוצרים בישראל. בנוסף, ניתן לקבע את מחיר היבוא לצרכן באמצעות פיקוח מחירים, ובכך למנוע מתוצרת מיובאת להגיע למחירים חריגים. חודש לפני חג הפסח נראה כי נפתחה הדרך לרסן את מחירי המזון במשק, עכשיו רק נותר לנצל אותה בחוכמה.
הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה (מל"א)