בעולם הביטוחים סטטיסטיקה של סיכונים היא המלך: מתי נמות? מה הסיכוי שנחלה בדרך או חלילה נהיה מעורבים בתאונה קטלנית? ובסטטיסטיקות אין שוויון - לא בין מגזרים וגם לא בין נשים לגברים.
עד כמה השונות המגדרית באה לידי ביטוי בביטוחים השונים? בעוד שבאירופה לפני 5 שנים נאסר על חברות ביטוח במדינות האיחוד להפלות במחירי פוליסות ביטוח על רקע מגדרי, בישראל תביעה בעניין זה נדחתה, ודרכן של חברות הביטוח סלולה לקבוע מחיר שונה לנשים ולגברים בהתאם להערכת הסיכון שלהם.
מבדיקה שעשינו בכמה סוגי ביטוחים, עולה כי מדיניות המביאה בחשבון הבדלים בין נשים לגברים אינה רווחת כיום, אבל היא בהחלט קיימת, בעיקר בחברות הביטוח הישירות - ביטוח ישיר ו-AIG - אך גם בחברות הפועלות באמצעות סוכנים, ובהן שומרה.
"בחברה ישירה את נשפטת נטו", אומר האקטואר ד"ר בעז ים, בעלי קבוצת הייעוץ האקטוארי עגן ומרצה לביטוח במרכז הבינתחומי בהרצליה. "מכניסים את הנתונים שלך למודל סטטיסטי ומציעים מחיר מותאם. בחברת ביטוח שעובדת עם סוכן, הוא יכול להילחם על המחיר שתקבלי, גם אם המשמעות היא שהחברה קיבלה אדם עם סיכון בתמחור לא נכון. לחברות הישירות קל יותר לקבוע תמחור מדויק, וזו מגמה שתלך ותתחזק. בשוק תחרותי, אם הזהירים מקבלים הנחה, חברות שלא יגבו מחיר גבוה יותר ממבוטחים בעלי סיכון יפסידו כסף, וזה משהו שמחלחל גם לחברות הלא ישירות".
תמחור של פוליסה מאגד פרמטרים מובנים לתא אחד באופן קר ולא שיפוטי, אומר ד"ר ים. כך, לדבריו, "דברים המובנים אצל נשים ואין לגברים, כמו תקופת פריון-היריון-לידה בגילאי 20-40, יבואו לידי ביטוי במחיר פוליסה גבוה יותר בחברות הביטוח הישירות".
במקרים שנתונים לפרשנות אם הם מובנים או חיצוניים ומושפעים מהתנהגות ואורח חיים - שיקול-הדעת נתון בידי כל חברה. למשל, הסטטיסטיקה אומרת כי שיעור התקפי הלב בקרב גברים גבוה ב-20% מזה של נשים. האם הנטייה הגדולה יותר להתקפי לב נובעת מעצם היותם גברים או מהשפעות חיצוניות?
כל חברה יכולה הבדלים בפוליסות בהתאם לפרשנות שלה, מסביר ים. "האם מדובר באפליה? הדברים נתונים לפרשנות", הוא אומר. "הוכח למשל כי תוחלת החיים של ערבים נמוכה מזו של יהודים - האם זה בסיס מספיק לאפליה במחיר? בארה"ב אסור לחברות ביטוח להפלות על רקע גזע המבוטח, אף שמוכח כי תוחלת החיים של לבנים ושל אפרו-אמריקאים היא שונה.
"כדי להצדיק אפליה לכאורה, צריכה להיבדק הנסיבתיות. היום נשים וגברים מתחת לגיל 40-45 מנהלים אורח חיים דומה; הנשים לכאורה מנהלות סגנון חיים גברי, והן חושפות את עצמן להשפעות בריאותיות שהן גבריות. השינויים באורח החיים מחייבים את חברות הביטוח להיות עם האצבע על הדופק. העובדה שהרפואה מאריכה את החיים היא מצוינת, אבל היא עולה הרבה כסף לחברת הביטוח, ומישהו צריך לשלם את זה".
האם פוליסה במחיר אחיד, שלמעשה משקפת סבסוד צולב של המבוטחים (מי שאמור לשלם פחות משלם יותר ובכך מסבסד את מי שאמור לשלם יותר), כפי שנהוגה בחברות הוותיקות יותר, פועלת לרעת נשים?
"מחיר אחיד אומר שמישהו מסבסד מישהו, כמו בכל מוצר או שירות. לפעמים יכול להיות שהסבסוד הוא בשקלים בודדים, ולפעמים במאות. צריך להבין שסבסוד בין חולים לבריאים אינו בהכרח דבר פסול, ומה שיש לבחון הוא המחיר שאנחנו מוכנים לשלם עבור עקרונות של מוסר ושוויוניות".
בריאות: צעירות משלמות יותר
אחד הפרמטרים בהערכת הסיכון של המבוטח הוא תוחלת החיים שלו, ובישראל, נכון ל-2014, תוחלת החיים של גברים היא 80.3 ושל נשים היא 84.1. נשים גם מוגדרות צרכניות גדולות יותר של מוצרי בריאות. כיצד זה מתורגם לתעריפי הביטוח? משרד האוצר קבע פוליסה אחידה לפרקי הניתוחים, השתלות ותרופות שאינן בסל, אך הוא לא קבע מחיר אחיד, ויש חברות שמנהיגות מחירים שונים לגברים ולנשים.
"האקטואר שלנו מאמין שכל אחד צריך לשלם את המחיר שלו", אומרת אורית קרמר, מנהלת אגף הבריאות במנורה מבטחים, "ביטוח במהותו משקף את הסיכון, וזה בדיוק ההיגיון שלפיו כל אחד אמור לשלם את הסיכון שלו".
בהתאם למדיניות הזאת, בפוליסת הניתוחים של מנורה, נשים בגיל 20-50 משלמות יותר מגברים, ומגיל 51 הן משלמות פחות מהם - פער שילך ויגדל עם השנים. גם בתרופות, נשים עד גיל 55 נשים משלמות יותר מגברים, ומגיל 56 גברים משלמים יותר.
לדברי קרמר, "התמחור קשור לתוחלת החיים, ובביטוחי בריאות זה עניין של צריכה. נשים צורכות יותר בריאות, הן הולכות יותר לרופאים מבצעות יותר בדיקות, נוטלות יותר תרופות - זה בא לידי ביטוי במחיר הפוליסה".