וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

42% מעובדי ההיי-טק ששקלו רילוקיישן - לא מצאו עבודה בחו"ל

עידן רבי

13.3.2016 / 12:39

סקר בקרב עובדים ששקלו לבצע רילוקיישן והתחרטו: רק 16.7% נשארים בארץ בגלל ציונות

איש עסקים מחזיק מחשב. ShutterStock
משבר אמון בקרב האקדמאים בישראל כלפי עתידם הכלכלי/ShutterStock

העולם הופך לשטוח וגלובלי ומיליוני בני אדם מנצלים זאת כדי לבצע רילוקיישן. שוק הרילוקיישן צומח בקצב שנתי של כ-20%. ההערכות הן כי 3 מיליון עובדים מקבלים בכל שנה אשרות עבודה והשכר שמקבלים העובדים הללו מוערך ביותר מ-400 מיליארד דולר. לנתון הזה צריך להוסיף כ-20 מיליון תושבים בגוש האירו אשר עוברים ממדינה למדינה בקלות יחסית.

מה קורה בישראל? בשוק מעריכים כי 3,000 עד 4,000 אנשי היי-טק מבצעים רילוקיישן בשנה. לכך הזה צריך להוסיף כ-1,000 עובדים בתחומים משיקים כגון סמנכ"לי כספים בחברות היי-טק, כלכלנים ואנשי ביוטק. כ-50% מהם מחליטים להשתקע במדינה זרה.

סקר שנערך על ידי משרדעוה"ד קן תור & עכו וחברת רילוקיישן סורס בחן את העמדות של עובדי היי-טק ביחס לרילוקיישן. הסקר נערך בקרב יותר מאלף עובדים אשר שקלו לבצע רילוקיישן ב-2015 אולם התחרטו. מהנתונים עולה כי 42.8% מהמעוניינים לא הצליחו למצוא מקום עבודה מתאים או לקבל אשרת עבודה. 15.7% ממי שבחרו להישאר בארץ טענו שהשיקול הוא כלכלי ואילו 16.7% סיפרו שנשארו בישראל בגלל ציונות.

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו התייחס לנתונים ואמר כי "בשנים האחרונות חלה החמרה משמעותית במדיניות המדינות השונות ביחס למתן היתרי עבודה למומחים זרים. בעיות אבטלה הביאו לכדי מצב בו נדרשות החברות שמבקשות להעסיק מומחה זר, להשקיע מאמצים רבים באיתור עובד מקומי ורק אם הוכיחו לרשויות כי חרף כל המאמצים - לא אותר גורם שימלא את החסר - מתאפשר לחברות להמשיך בהליך קבלת היתר העבודה עבור המומחה הזר. השנה, בניגוד לשנים עברו, פחות ופחות משרות זוטרות אוישו באמצעות מומחים זרים".

גליה אלינסקי מנכ"לית חברת רילוקיישן סורס, שעוסקת במתן פתרונות בתחום משאבי האנוש הגלובליים, הוסיפה כי "חרף העובדה כי בשנים האחרונות, חל כרסום ביכולת של העובד לחסוך כסף בעת ביצוע רילוקיישן, וזאת בשל התייקרות עלות השהות בחו"ל, סיבה זו נמצאת בתחתית מדרג הסיבות שבגינן העובדים לא הוציאו את תוכניתם לפועל. מדובר על אינדיקציה למשבר אמון שהולך וגובר בקרב האקדמאים בישראל כלפי עתידם הכלכלי ויכולתה של הממשלה לחלץ אותם ממלתעות יוקר המחיה ולהקנות להם תחושה של צעידה לעבר עתיד טוב יותר. מנתונים שאספנו עולה כי הזמן הממוצע ששהה עובד בחו"ל לפני ארבע שנים עמד על שלוש שנים בממוצע. כיום, מדובר על פרק זמן של 5.5 שנים. ככל שתקופת השהיה ארוכה יותר, כך המשפחה משרישה במקום הימצאותה והמורכבות של חזרה לארץ מותירה רבות בהן בחו"ל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully