החוקים הצרכניים שאתם חייבים להכיר

"בישראל קיימת חקיקה רחבה מאוד בתחום הגנת הצרכן, וזה לא תמיד נזקף לזכותנו, שהרגולציה היא הדרך להתמודד עם עוולות קיימות לציבור הצרכנים. סוגיות שבארץ הצריכו חקיקה מתקיימות בעולם בצורה וולונטרית" - כך אמרה היום (ג') אניטה יצחק, סגנית הממונה על הגנת הצרכן וראש אגף חקירות ומודיעין בכנס של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שהתקיים לרגל יום הצרכן הבינלאומי. "נדרש שיח מתמיד במשולש עוסקים-צרכנים-ממשלה, שיח שיהיה מבוסס על סולידריות חברתית. אנחנו צריכים לעבור לדפוס שהוא יותר הסדרה בתוך שיתוף מאשר ציווי ושליטה. אנחנו פועלים בזירה של חוסר אמון".

אחת הסוגיות הבעייתיות שהעלתה יצחק נוגעות לאכיפה. "ככל שתהיה אכיפה עצמית של העוסקים - הרגולטור יוכל להתפנות למקרים קשים שנעשים בצורה שיטתית". נזכיר שבעבר הרשות ציינה בפני "גלובס" כי בשל מחסור בכח אדם היא אינה מצליחה להגיע לטפל באלפי התלונות והסוגיות שמעלים צרכנים.

לרגל יום הצרכן, "גלובס" מזכיר את החוקים שהתקבלו באחרונה ומפרט את הצעות החוק שעדיין מחכות לאישורן בכנסת.

לפני 3 חודשים נכנס לתוקפו חוק להגבלת שכר-טרחה לחברות למיצוי זכויות רפואיות ולעורכי דין. החוק, המכונה "חוק לבנת פורן", קובע תקרת עמלות שרשאיות לגבות החברות ומדובר בהפחתה ניכרת בדמי העמלה שהיו נהוגים עד כה. לפי החוק החדש תקרת העמלה המותרת היא 11.25% על תיווך בפנייה לביטוח לאומי בתביעה לקצבת נכות כללית או לקצבת נכות מעבודה ובנוסף לדמי פתיחת תיק של 800 שקל.

בתביעה לקצבה של פחות מ-1,200 שקל בחודש, שכר-הטרחה יעמוד על 10.25% מהקצבה בתוספת ל-1,600 שקל לפתיחת תיק. אם בתביעה מטפל עורך דין לשם ייצוג בוועדות, העמלה המרבית היא 12.75%-15.75% נוסף על דמי פתיחת תיק של 800 או 1,600 שקל (בהתאם לקצבה הנתבעת).

סעיפים נוספים בחוק קובעים כי שכר-הטרחה לא ישולם עד שהלקוח יקבל את כספו מביטוח לאומי, כי במקרה שאדם נפטר לא יידרשו שאריו להמשיך לשלם את שכר-הטרחה, ולא ייגבה תשלום נוסף עבור חוות-דעת רפואית שיספקו החברות למימוש זכויות. ויש גם חינם: החוק מאפשר ייעוץ חינם למיצוי זכויות רפואיות בכל אחד מסניפי הביטוח הלאומי ובמחיר מסובסד במרכזי "יד מכוונת" הפועלים ברחבי הארץ.

רבות נכתב על הסכנות הטמונות בכך שילדים נוטלים את ההגה (או במקרה הזה את הכידון). הענף הפרוץ הוביל את משרד התחבורה להכריז בשבוע שעבר על תקנות חדשות שלפיהן גיל הרכיבה המינימלי על אופניים חשמליים ועל קורקינט חשמלי הוא 16 (עד כה מותר היה לרכוב על אופניים חשמליים מגיל 14 בשבילי האופניים ומגיל 16 בכבישים). התקנות הנוגעות לאופניים חשמליים ייכנסו לתוקף בעוד 3 שבועות והתקנות לקורקינט חשמלי בעוד כ-4 חודשים. נזכיר שמותר לרכוב על קורקינט ואופניים חשמליים עם מנוע בהספק של עד 250 ואט במהירות של עד 25 קמ"ש. ברכיבה על אופניים חשמליים מחייבות התקנות חבישת קסדה ובתנאי ראות לקויים (לילה, ערפל) חובה ללבוש אפוד זוהר. נקודת התורפה של התקנות היא אכיפתן.

תקנות הענישה לא השתנו והן נתונות בידי המשטרה שרשאית להטיל קנסות על המפרים. בלי אכיפה משמעותית, מדובר בחוק בלי שיניים.

בעוד חודשיים ייכנס לתוקפו סעיף חשוב בחוק הגנת הצרכן שיחייב חברות לעדכן באמצעות הודעת טקסט 21 ימים לפני סיום מבצע או מסלול. במדינה שבה שיטת מצליח היא הרווחת, נראה שאין ברירה אלא לקבוע זאת בחוק. כיום רוב הצרכנים משלמים במשך חודשים תעריפים גבוהים מכפי שהם חושבים, כי אינם מודעים לסיום המבצע. מבחינת החברות, לא שמת לב? חבל כי הייתה שורה שתזכרה אותך אי-שם בחשבונית. מי שלא יכול לקבל הודעות טקסט יקבל את התזכורת באופן מובלט בחשבונית.

השבוע החליטה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין לעשות צדק מתבקש עם ציבור הצרכנים ותחייב את החברות הוט ויס שלא להעלות מחירים בתקופת מבצעים (שיוגבלו ל-4-18 חודשים) ולשמור על שקיפות ואחידות בין הצרכנים. ההחלטה הגיעה לאחר ששתי החברות פנו בבקשה לאשר להן להעלות מחירים. הבקשה נדחתה ובעקבותיה פורסמו ההחלטות האמורות המתבססות על כך שבזמן נתון מוצעים לצרכנים שונים מוצרים זהים במחירים שונים ולתקופות שונות. את המחירים יחויבו שתי החברות לפרסם באתריהן בתוך 3 חודשים.

יישור קו המבצעים ייכנס לתוקף בשנה הבאה, במארס 2017. כבר כעת צרכנים יקבלו הודעות סמס מהחברות אם יהיה בכוונתן לשנות את תנאי המבצע.

שירות אנלוגי בעולם דיגיטלי עומד להיות נחלת העבר: משרדי הממשלה יידרשו לפי חוק לאפשר לציבור לשגר פניות באמצעים מתקדמים כמו אי-מייל ולא רק באמצעות פקס, פלא משנות ה-70. כוונת המחוקק היא לא להסתפק במוסדות הממשלה בלבד ולהחיל את ההצעה על גופים ציבוריים ועל חברות פרטיות.

6 חודשי ביטול עסקה לקשישים: עושק של קשישים על-ידי עסקים הוא תופעה מכוערת, וכעת ח"כ איציק שמולי מנסה לשים לה סוף באמצעות מתן אפשרות לקשישים ולצרכנים בעלי מוגבלויות לבטל עסקאות בטווח של 6 חודשים (במקום 14 ימים כיום).

הצעת החוק שמקדמים שמולי וחברי כנסת נוספים שואפת להכליל עסקאות מכר מרחוק (עסקה טלפונית או אינטרנטית) ועסקאות רוכלות (עסקה מול נציג מכירות המגיע לביתכם), אך המתנגדים מבקשים להחריג עסקאות אינטרנטיות.

סעיף נוסף שיש לחדד נוגע לשאלה אילו מוצרים ניתן להחזיר. ההצעה תעלה לקריאה ראשונה בעוד כ-10 ימים.

פרידה ממדבקות המחיר: הצעת החוק המבקשת לבטל את חובת סימון המחירים שוב על הפרק, הפעם בהובלת ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד) הטוען כי המהלך יוביל לחיסכון של לפחות 200 מיליון שקל בשנה בסל הקניות המשפחתי. זאת כמובן בהנחה שהחיסכון במדבקות ובפעולת סימון המחירים אכן יגולגל לצרכן. מצד אחד מהלך כזה יביא את הקדמה המתבקשת בעולם הטכנולוגי, ומצד שני במועצה לצרכנות מבקשים להזכיר שלפני שאנחנו פוזלים למתרחש בעולם, אולי כדאי לתקן את מערכת היחסים הרעועה בין העוסקים לצרכנים, הכוללת כיום טעויות בהיקף של מיליארד שקל בחשבוניות. פעמים רבות קורה שהמחיר שעל גבי המוצר גבוה מזה המופיע בקופה, ואז, אומרים במועצה, בלי מדבקת המוצר איך נוכל לדעת מהו המחיר האמיתי? הצעת החוק הונחה השבוע על שולחן הכנסת וצפויה לה התנגדות מטעם ארגוני הצרכנים.

נשלם על שקיות?: חוק השקיות עבר לא מעט מהמורות בדרך ליעד שנדמה שכיום הוא כורח המציאות - תשלום עבור שקיות ניילון במטרה להפחית את צריכתן, לפחות עד שנתרגל לקחת איתנו סל קניות רב פעמי לסופר - דבר שבאירופה הוא כבר נורמה. 2.2 מיליארד שקיות מחולקות חינם מדי שנה בישראל, שמתוכן יותר מ-60% ברשתות השיווק הגדולות. ישראלי ממוצע צורך כ-275 שקיות פלסטיק בשנה - גבוה משמעותית מהיקפי הצריכה באירופה.

לפי סקרים שערך המשרד להגנת הסביבה, יותר מ-70% מהציבור תומכים בהפסקת חלוקת השקיות בחינם.

השאלה היא כמה מוכנים לשלם ומהו התשלום שיהיה מרתיע מספיק ואפקטיבי, ועל כך המחלוקת העיקרית של החוק. בנוסח הנוכחי המחיר לשקית ירד מ-30 ל-10 אגורות והשקיות שבגינן נשלם הן שקיות "גופייה" בעובי 20-50 מיקרון. וכצפוי יש מתנגדים: הגופים הירוקים טוענים לגבייה סמלית מדי שלא תשנה הרגלים, רשתות המזון מבקשות ליישם את החוק גם ברשתות פארם וכמובן יש הטוענים כי עלויות יישום החוק ייפלו על הצרכן. ומה יעשו עם הכסף שייצבר בקרן מיוחדת? עדיין לא ברור. באיקאה ובחנויות טבע כבר מיישמים את הרעיון אבל עד שנתחיל לשלם על שקיות באופן מוסדר יחלוף זמן. דיון נוסף ייערך בשבוע הבא בדרך להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית.

מי ישים סוף לספאם: מבול ההטרדות הטלפוניות לא ממש הוטרד עד כה מחוק הספאם שקובע מתי ואיך אפשר לשגר הודעה פרסומית, אבל כעת החוק צפוי לכלול גם שיחות מוקלטות מקברי צדיקים ועמותות וגופים ללא מטרות רווח - כך שגם אותם ניתן יהיה לתבוע ולקבל פיצוי של עד 1,000 שקל להודעה. היחידים שיוכלו עדיין להטריד את הציבור במסרונים ובשיחות מוקלטות יהיו פוליטיקאים, שהחוק מחריג אותם. הצעת החוק של ח"כ מיקי רוזנטל זכתה לקבל דין רציפות (כלומר המשך ישיר מהמקום שבו נבלמה בכנסת הקודמת) כך שבשבועות הקרובים היא תעבור לקריאה שנייה ושלישית.

הזכות לקנות בשבת: עוד על הפרק, אבל בטווח הרחוק יותר, דיונים שבוודאי יהיו קולניים בדבר סגירת בתי עסק בשבת. הנושא קם לתחייה השבוע בעקבות דיון של ועדת המנכ"לים (מנכ"לי משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, הפנים, הכלכלה והדתות) שצפויה להעביר את המלצותיה לממשלה בחודש יוני הקרוב.

רחמים על בעלי החיים: עוד באופק הרחוק יותר: ח"כ איציק שמולי כבר הודיע שהוא מתכוון לנסח הצעת חוק האוסרת משלוחים של בעלי חיים בעודם בחיים לישראל. כיום ישראל היא אחת היבואניות הגדולות של בקר חי מאוסטרליה, המגיע במסעות ימיים ארוכים ומפרכים.