רע כאן? הישראלים צורכים יותר, בריאים יותר ומרוצים יותר

לעיתים נדמה לנו כי איכות החיים בארץ עומדת במקום אך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אומרים אחרת. מדוח מדדי איכות החיים שפרסמה הלשכה עולה כי מצב הישראלים משתפר במגוון תחומים

הדר חורש ואירה אימרגליק
צילום: יותם רונן, עריכה: ניר חן

דוח מדדי איכות החיים של ישראל, המתפרסם היום (רביעי) לראשונה, חושף נתונים שלרוב אינם משתקפים מכותרות העיתונים. על פי המדדים שנבחנו, לא רק שמצבנו השתפר מאוד בעשור האחרון, אלא שעמוק בליבנו אנחנו מרגישים בכך ובסך הכל (בממוצע, כמובן) אנחנו די מרוצים מהחיים ואפילו סבורים שמצבנו יוסיף להשתפר.

אם נדמה לנו לעתים שרמת החיים מדשדשת, אז האמת היא שהצריכה הפרטית שלנו זינקה בשיעור של 121% ב-14 השנים שבין 2000, ל-2014 – והיא המשיכה לעלות בשנתיים שחלפו מאז בוצע הסקר. עם זאת, אנחנו צורכים עדיין 19% פחות בהשוואה לתושב ממוצע של אחת ממדינות ה-OECD, אך סוגרים את הפער במהירות. העלייה בצריכה מקבילה לעלייה בהכנסה הריאלית הפנויה לנפש, שעלתה ב-119% בתקופה זו.

רמת התעסוקה בישראל היא מהגבוהות בעולם המפותח וגם שיעור העובדים במשרה חלקית שלא מרצונם הוא קטן ונמצא במגמת ירידה. לא כולם מרגישים שהם מקבלים משכורת טובה, אבל ההכנסה הממוצעת והחציונית במגמת עליה. הרוב המכריע, ובמיוחד הנשים, מרוצות ממקום העבודה שלהן: 90% מהנשים ו-85.5% מהגברים. שביעות הרצון מההכנסה פחותה, אבל 60% אמרו שהם מרוצים גם מההכנסה, לעומת 45% בלבד בסקר שנערך ב-2002.

עוד בוואלה!

אחרי הטראומה מלבנון הוא לא רצה לצאת מהבית. עכשיו הוא מופיע על במה

לכתבה המלאה
(צילום: צילום מסך, למס)
(צילום: צילום מסך, למס)

בתחום החינוך ממשיכים לפגר אחרי המדינות המפותחות

הישגי ילדנו בתחום החינוך ממשיכים לפגר בשיעור ניכר אחרי המדינות המפותחות. מבחני פיז"ה מצביעים על כך ששיעור הילדים המצטיינים במתמטיקה אצלנו הוא 9%, לעומת 13% במדינות OECD, אבל גם כאן אנחנו במגמת שיפור: שיעור המתקשים במתמטיקה ירד מ-42% ב-2006 ל-34% ושיעור המצטיינים עלה מ-6% ל-9%. במקביל, נמשך הגידול האיטי והקבוע בשיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית שכבר מגיע ל-54.1% באוכלוסייה.

עם כל הכבוד לחינוך, לטענת אנשי הצוות שערך את הדו"ח, התחום החשוב ביותר לאיכות החיים בישראל הוא תחום הדיור. הדו"ח מצטט את הנתון המעיד על העול המוטל על משפחות מהעשירונים התחתונים בתחום זה. 51% מהמשפחות העניות המוגדרות עשירון תחתון מוציאות למעלה מ-30% מהכנסתן לצורכי דיור. ומכיוון שמדובר בהכנסה מצומצמת מילא, ברור שהדבר פוגע ברווחתן. אמנם הדו"ח מציין שלאורך העשור האחרון אין שינוי משמעותי בשיעור ההוצאה של מרבית העשירונים על דיור, אך מאז 2011 ניכרת עלייה בשיעור המשקים המוציאים יותר מ-30% מהכנסתם על דיור. נתונים אלה גרמו כבר לבנק ישראל להטיל מגבלות על חלוקת משכנתאות, מחשש שלווים דלי- הכנסה לא יעמדו בהחזר ויסכנו את יציבות הבנקים.

בירושלים לא מרוצים מהתחבורה - למרות הרכבת הקלה (צילום: ShutterStock)

צפיפות הדיור הגבוהה במערב – אבל 83% מרוצים מהדירה

למרות שצפיפות הדיור בישראל היא מגבוהות במערב - 0.92 נפשות לחדר לעומת 0.56 במדינות OECD, הרוב המכריע של הישראלים מרוצים מדירתם ומסביבת המגורים שלהם. 83% מרוצים מהדירה, ו-84% מהסביבה. מסקר שנעשה בערים הגדולות, 100 אלף תושבים ומעלה, עולה שהכי מרוצים (94%) הם תושבי בני ברק, והתושבים הכי פחות מרוצים בירושלים 77%.

בכלל, נראה שתושבי ירושלים הם הפחות מרוצים מתושבי הערים הגדולות בישראל. למרות שמדובר בעיר היחידה שבה הושלם פרויקט רכבת קלה, לפי הסקר זו העיר שתושביה הכי פחות מרוצים ממערכת התחבורה הציבורית, וגם בתחום הניקיון הכללי והפארקים מתייצבת ירושלים בתחתית הרשימה, עם 30% בלבד מתושבי העיר שמרוצים מהפארקים שלה. גם 68% תושבי בני ברק אינם מרוצים מהפארקים, אבל אותם קשה להאשים: בבני ברק אין פארקים עירוניים ותושבי העיר מרבים להשתמש בפארקים של הערים הסמוכות, תל אביב ורמת גן. תושבי רמת גן וראשון לציון הם המרוצים ביותר מהפארקים שבאזור מגוריהם.

מדדי איכות החיים

(צילום: מערכת וואלה! NEWS, למ"ס)

נשים חשות פחות ביטחון מגברים – ערבים חשים יותר ביטחון מיהודים

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדי הממשלה מרבים לפרסם נתונים על מצב הכלכלה ותוצאות סטטיסטיות של פעילות הממשלה. המעניין בפרסום החדש הוא נתונים מתוך מחקרים על תחושות הישראלים וניסיון לאמוד את איכות החיים על פי תחושותיהם הסובייקטיביות של הנשאלים.

למשל, התושבים נשאלו על תחושת הביטחון שלהם ללכת ברחוב בשעת לילה. 73% אמרו שהם חשים בביטחון. זהו נתון מעט טוב מהממוצע של מדינות OECD אבל בשנה האחרונה ניכרת ירידה קלה ברמת הביטחון שחשים התושבים. נשים חשות פחות ביטחון (63%) מגברים (84%) וערבים חשים יותר ביטחון (83%) מיהודים (72%).

הכי הרבה תחושת ביטחון הרגישו תושבי ראשון לציון ש-78% הודיעו שאינם חוששים ללכת בלילה ברחוב. העיר הגרועה ביותר מבחינה זו היא אשדוד, עם 61%.

שיעור הנשים המדווחות על הטרדות מניות נמצא בעלייה חדה משנת 2011. אפשר להניח שהסיבה לעלייה היא בעיקר העלייה במודעות הנשים לתופעה ולאפשרות להיאבק בה באמצעות הגשת תלונה. נשים צעירות עד גיל 34 נמצאות בסיכון כפול של הטרדה מינית ושיעור התלונות המדווחות בגילאים אלה עולה ל-6.8%. שיעור ההטרדות בגיל 35 והלאה יורד ל-1.4%.

אשדוד היא העיר הכי פחות בטוחה? כך מרגישים התושבים (צילום: רויטרס)

89% מהיהודים מרוצים, לעומת 73% מהערבים

נתון מעניין הוא תחושות הבדידות של תושבי המדינה. מהסקרים עולה שמאז 2012 יש עלייה במספר האנשים המעידים כי הם חשים לעתים בבדידות. על פי הנתונים 28% מהאוכלוסייה חשים בדידות, בקרב הנשים השיעור הוא 33%, ובקרב הגברים 23%. נתון מעניין הוא בהבדל בין המגזרים: 47% מקרב הערבים, 27% מקרב היהודים.

ממצאים אלה תואמים את התשובה לשאלה על הצלחת הנשאלים להתמודד עם בעיות שהם נתקלים בהם. 72% מהיהודים השיבו שהם מצליחים להתמודד עם הבעיות, 35% בלבד מקרב הערבים. אין פלא שעל השאלה האם אתה מרוצה מחייך ענו 89% מהיהודים שהם מרוצים, לעומת 73% בלבד מקרב הערבים. רוב היהודים (56%) מאמינים שמצבם ימשיך להשתפר בעתיד, מיעוט הערבים (49%) מאמין בכך.

הבדלים משמעותיים במצב הבריאות

בתחום הבריאות ישראל היא אחת המדינות המתקדמות עם תוחלת חיים גבוהה (80.3 לגברים ו-84.1 לנשים) שהולכת ועולה עם השנים. אבל נתון מדאיג שעולה מהסקר הוא ההבדל הניכר במצב הבריאות של סוגי אוכלוסייה שונים, נתון העשוי להעיד על גישה לא שוויונית לשירותי הבריאות. תמותת התינוקות, למשל, גבוהה פי שלושה מהממוצע במדינה באזור הדרום. האזרחים הערבים אינם נדרשים לעיין בנתונים הסטטיסטיים כדי לחוש בהבדל. 82% מהיהודים שנשאלו הגדירו את מצב בריאותם "טוב" או "טוב מאד" לעומת 73% מהערבים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully