המירוץ להתמחות במשפטים: כך תעשו זאת נכון

העלייה המשמעותית במספר הסטודנטים למשפטים בישראל, אילצה את הסטודנטים בשנים האחרונות להיכנס למרוץ למציאת משרד להתמחות בו כבר בתחילת שנה ב' ללימודים, ובמקרים רבים אפילו במהלך שנה א' או עם סיומה. הסיבה לכך היתה חששם של הסטודנטים כי אם לא ימהרו לסגור מקום שבו יוכלו להתמחות בהקדם, יתקשו למצוא מקום בהמשך. כמובן שהמעסיקים שיתפו פעולה עם ההיערכות המוקדמת של הסטודנטים, במטרה לאמץ למשרדיהם מועמדים איכותיים.

כך מצאו את עצמם סטודנטים למשפטים, במשך לא מעט שנים, מתחייבים למקום שבו יעברו את ההתמחות הרבה לפני שגיבשו עמדה על תחום ההתמחות שהם רוצים, או על המקום הנכון עבורם להתמחות בו. לא במפתיע, סמוך לתחילת ההתמחות היו סטודנטים שהחליטו לשנות את החלטתם הקודמת ולעבור התמחות במשרד אחר - והמשרדים מצאו את עצמם ללא כוח האדם הנדרש להם. לחלופין, סטודנטים שעמדו בהתחייבויות שלהם עברו את ההתמחות בתחום שבדיעבד לא היו מעוניינים בו וסבלו בתקופת ההתמחות או פרשו באמצע ונאלצו למצוא מקום התמחות חדש.

בניסיון לשנות את המצב חתם שר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן באוקטובר 2010, על תיקון לכללי ההתמחות, שאושר במועצה הארצית של הלשכה. על פי הכללים החדשים, נאסר על המשרדים לראיין מועמדים להתמחות לפני 15 במרץ בשנת הלימודים השלישית של המועמד.

במצב החדש קיבלו הסטודנטים הזדמנות להיחשף למרבית התחומים הנלמדים בתואר, ולהגיע לראיונות לאחר שגיבשו עמדה ביחס לתחום שברצונם להתמחות בו. בנוסף, זכו הסטודנטים להכיר את המעסיקים לא רק באמצעות ריאיון רשמי, אלא גם בירידי מעסיקים שארגנו מוסדות הלימוד ובסיורים מאורגנים שיזמו חברות השמה, מאחר שהראיונות החלו לפי הכללים החדשים רק בשנה השלישית ללימודים.

עם זאת, מרגע שהופעלו הכללים החדשים, החלו הסטודנטים להתלונן על כך שהמעסיקים דורשים מהם לתת תשובה חיובית או שלילית כבר ביום הראשון לראיונות, מבלי שיש להם אפשרות לבצע בחירה אמתית, מתוך כמה אפשרויות.

המעסיקים, מצדם, התלוננו על כך ש"המירוץ" מחייב אותם להקצות שבוע שלם אך ורק לאיתור המועמדים הראויים למשרדם, ומביא אותם ל"שיתוק" חלקי של המשרד לנוכח ריבוי הראיונות עם מתמחים, בניסיון לדלות את המובחרים שבהם.

התלונות ההדדיות של המתמחים והמשרדים היו הרקע לכך שמאז שנכנסה התקנה לתוקף מותקנות הוראות שעה שונות מדי שנה, במטרה לאפשר לסטודנטים לקבל החלטה ללא לחץ ורק לאחר שניתנה להם ההזדמנות להתראיין בכמה מקומות נוספים. כדאי לזכור שבפועל, סטודנטים אמנם קובעים מספר רב של ראיונות, אך מרביתם מגבשים עמדה כבר ביום הראשון שבו התראיינו, ומבטלים את הראיונות שנקבעו לימים הבאים.

אף שברור כי הכוונה ביסודה חיובית, הניסיון ליצור כללים חדשים בכל שנה גורם בעיקר ללחץ והיסטריה אצל שני הצדדים, וגורם למעסיקים ולסטודנטים לפעול באופן פסול ומנוגד לכללים, שמעניק יתרון לא הוגן למעסיקים וסטודנטים שפועלים לא בהתאם לכללים.

כך לדוגמה נקבע השנה לראשונה כי אין כל אפשרות לקבל מועמד להתמחות לפני 27 במרץ ב-8:00 בבוקר, וכי המעסיקים רשאים להודיע על כוונתם להציע מקום התמחות, מיד לאחר קיום ריאיון עם המועמד. אחת ההשלכות של תקנה זו היא כי מעסיקים יציעו מקום התמחות לסטודנטים שלהערכתם ייענו בחיוב ב-27 במרץ, לאחר שהתרשמו מתגובת הסטודנט להודעת הכוונה שלהם – ולא לסטודנט המתאים ביותר; ואילו הסטודנט מצדו עלול לאבד הזדמנות להתמחות במקום שהוא רצה מאוד, רק בגלל שהמעסיק לא העריך נכון את מידת התעניינות שלו במשרד. במקרה אחר עלול סטודנט שיהיה מוכן להתחייב לפני 27 במרץ, לקבל עדיפות אצל מעסיק שלא יקפיד על הכללים (לצערנו, גם זה קורה), על פני סטודנט שיקפיד על הכללים. כבכל שינוי, תמיד יהיה מי שיחוש עצמו נפגע כתוצאה מהמהלך ולכן כדאי לכל הצדדים להיערך מראש.

סטודנטים: מומלץ לגבש מראש עמדה ביחס לתחומי העיסוק והמעסיקים שאצלם אתם מעוניינים להתמחות עוד לפני שאתם מגיעים לשבוע הראיונות. בשלב הבא תאמו את לוחות הזמנים של הראיונות לפי סדר העדיפויות שלכם. כתוצאה מכך מי שיקבל הצעה כבר ביום הראשון לראיון, יכיר את המעסיק ואת תחומי העיסוק של המשרד ויוכל לבצע את הבחירה המתאימה לו ביותר.

מעסיקים: זכרו שלכל סטודנט שקיבל הצעה יש כמה אפשרויות: להשיב בחיוב, לסרב להצעה או לבקש שהות למחשבה. אם המשרד שלכם באמת מעוניין בשירותי הסטודנט ראוי שהוא יסכים להעניק לו זמן נוסף לגיבוש ההחלטה המתאימה ביותר, מאחר שלהחלטת המתמחה בשלב הראיונות תהיה השפעה על אופן תפקודו כמתמחה בשלב מאוחר יותר.

הכותבים הם שותפים במשרד אפשטיין רוזנבלום מעוז ((ERM המגייס לשירותיו מדי שנה שמונה מתמחים.