בעוד כחודש נחגוג את חג הפסח ונספר על יציאת בני ישראל מעבדות לחירות, אבל מחקרים וסקרים שונים מהשנים האחרונות מראים כי בכל הקשור לזמן שאנחנו מקדישים לעבודה, בני ישראל עדיין נמצאים בסוג של עבדות. נתונים שפרסם בספטמבר האחרון בנק ההשקעות UBS העלו למשל כי עובדים בתל-אביב נמצאים בעבודה שעות רבות יותר מאשר עובדים בלונדון, בפריז או בניו-יורק.
בעוד שבתל-אביב עובדים 2,038 שעות שנתיות בממוצע, כ-40 שעות שבועיות, הממוצע בלונדון הוא 1,740 שעות עבודה בשנה, בניו-יורק 1,847 - שעות, ובפריז - 1,604 שעות עבודה בשנה בלבד. לפי נתוני הבנק השווייצרי, שיאנית שעות העבודה היא הונג-קונג, שבה עובדים בממוצע 2,606 שעות בשנה.
גם מדד איכות החיים של ה-OECD מ-2015 מציב את ישראל כולה כאחת המדינות שבהן עובדים הכי הרבה שעות (1,867 שעות בשנה לעובד).
בישראל יש אמנם חוק שעות עבודה ומנוחה, שמגביל את משך הזמן שבו מותר למעסיק להעסיק את עובדיו בכל יום, שבוע וחודש, וקובע את זכות העובד למנוחה שבועית וכן את הגמול שיש לשלם בעד שעות עבודה נוספות. ואולם לדעת רבים, החוק אינו מתאים לשינויים שחלו בשנים האחרונות בשוק העבודה.
אחד השינויים הללו, למשל, הוא שהעבודה רודפת אחרינו הביתה, ועובדים רבים נותרים מחוברים - בין אם מכורח ובין אם מרצון - לעבודה גם בשעות אחר-הצהריים והערב, בהודעות סמס, וואטסאפ, במיילים ובדרכים נוספות - ובחוק אין מענה לכך.
קבוצת האוכלוסייה שסובלת במיוחד מהמחויבות לשעות נוספות היא זו של נשים עובדות, מאחר שעיקר הטיפול בבית ובילדים עליהן עדיין, והן מוצאות את עצמן לעתים קרועות בין המחויבות לבית והמחויבות לעבודה. לא פעם הקונפליקט הזה גם מונע מנשים להתקדם בעבודה.
בניסיון להתמודד עם הבעיה, הודיעו בתחילת השבוע הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי אמסלם, ונציב שירות המדינה, עו"ד משה דיין, כי עובדי ממשלה במשרה הורית יוכלו לעבוד שעות נוספות מהבית תמורת תשלום (תוספת של 25% על השכר הרגיל). המהלך, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי ומשרד ראש הממשלה, הוא בגדר ניסוי, והוא מיישם את המלצות דוח ועדת שטאובר לקידום נשים בשירות המדינה שאומצו בהחלטת ממשלה בשנת 2014.
באוצר מקווים שהמהלך, הנחשב חדשני בשירות הציבורי, יאפשר להגביר את התפוקות במשרדי הממשלה, ועובדים במשרות הוריות יוכלו לעבוד שעות נוספות ולהגדיל כך את משכורתם. הניסוי צפוי גם לצמצם את פערי השכר המגדריים ולאפשר לעובדים במשרות הוריות להתקדם בסולם הדרגות בעבודה.
לדברי עו"ד תמר גולן, המתמחה בדיני עבודה, הוראות הניסוי קובעות כי כי לא יבוצעו יותר משתי שעות נוספות ביום מהבית, השעות הנוספות ידווחו בפירוט, ולא יבוצעו שעות נוספות ביום שבו העובד או העובדת נעדרו מהעבודה. כמו כן, הפיילוט לא יחול על עובדים בשכר גלובלי ולא יכלול תפקידים שיש בהם רגישות ביטחונית.
"כידוע, העבודה בבית היא מתכונת די מקובלת בחברות היי-טק במשרדי עורכי דין, במשרדי ראיית חשבון, במכירות ובשירותים שונים, ובכלל כיום התקשורת איננה מאפשרת ניתוק, ואנו מחוברים לפעילות העיסוק במשך מרב שעות היממה", אומרת גולן, ומוסיפה כי הניסוי משנה סדרי עולם בשירות המדינה, בעיקר בתפקידים זוטרים ובאוכלוסיית הביניים.
לדבריה, "הבסיס להצלחה בעבודה ולקידום הוא ההשקעה, לא ניתן להתקדם ללא השקעה, והשקעה משמעה שעות רבות וארוכות, כך שללא ספק האפשרות לעבודה מהבית עשויה לקדם עובדים ולתרום לרמת השירות של המגזר הציבורי. מבחינה זו להנחיות החדשות יש מסר חיובי לעובדים וניסיון לגבש תשתית חיובית יותר של השירותיות במגזר הציבורי, כך שככל שההנחיות ינוצלו באופן חיובי, הציבור כולו ייהנה מפירות הפיילוט, ודאי שירות המדינה".
"התפתחויות חיוביות"
בכלל, גולן חושבת ששנת 2015 הייתה שנה טובה לעובדים. "אחרי שנים של שחיקה בזכויות המועסקים במשק, חלו השנה התפתחויות חיוביות בנוגע להיבטים רבים של שוק העבודה. עם זאת, רוב השינויים הוטמעו בחקיקה ולא בנוהל. כך, למשל, שכר המינימום עלה, גדלו ההפרשות לפנסיה של העובדים, חלו שינויים שנועדו להגן על זכויות העובדים בעת הליך הקבלה לעבודה וכן במקום העבודה עצמו. כמו כן, בקיץ אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ מרב מיכאלי למניעת התעמרות במקום העבודה".
- האם ניתן וצריך להעביר את הנוהל של שירות המדינה בחקיקה?
"לא כל סוגיה במשפט העבודה חייבת למצוא את פתרונה בחקיקה, גם נוהל קובע נורמות מחייבות ואפקטיביות. בכלל, מהותם של יחסי העבודה שהם משתנים בהתאם לעתים ולנסיבות. חוקים אינם ניתנים לשינוי או קשים לשינוי, ועל כן עדיף לקבע את הנורמות בנהלים שניתנים לשינוי".
- האם היו פסקי דין שנגעו לעניינים כאלה?
"הפסיקה עד היום דנה רק בתביעות של עובדים שעבדו מהבית להכיר בהם כעובדים לכל דבר ועניין. בית הדין הכיר במקרים אלה בקיומם של יחסי עבודה ובעיקר חייב את מקבל השירות בתשלום פיצויי פיטורים למבצע העבודה מהבית. בעבר הרחוק פסק בית הדין כי מי שכל תפקידה התמצה במעקב אחר הודעות פרסומיות בטלוויזיה מביתה הייתה למעשה עובדת של מי שהזמין ממנה את השירות.
"אין ספק כי התופעה מתרחבת ועוד תתרחב לאור האפשרות ליצור קשר אינטרנטי מכל מקום ולאור הזמינות הבלתי מוגבלת הקיימת כיום ומתפרשת על פני כל שעות היממה. אגב, השופטים, למשל, מחוברים לתיקים ולפרוטוקולים במשך כל שעות היום, גם מהבית".
- לאן כל זה הולך? איך ייראה שוק העבודה בעוד כמה שנים?
"אנחנו מצויים בעידן של התחשבות בעובדים, הזמנים של ניצול העובדים כמעט ועברו מן העולם. עולם העבודה משתנה כמעט מדי יום ומתגמש בהתאם לשינויים בחברה, בתקשורת ובצרכים הנובעים מכל השינויים. קשה לצפות כיצד ייראו פני עולם העבודה בעוד שנים אחדות, הם לבטח יהיו שונים בתכלית מאלה הקיימים כיום וגמישים בהרבה. הנוהל החדש של שירות המדינה שמאפשר לעובדים לעבוד שעות נוספות מהבית הוא דוגמה לכך".