פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משאבת הכסף: למה הדלק בישראל כל כך יקר?

      הדלק אמנם התייקר הלילה אך מחירו עדיין לא הגיע לרמות של 2012. למה בעצם לא נהנים הישראלים מההוזלות במחירי הנפט הגולמי? יותר ממחצית המחיר - נשאב לקופת המדינה

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      מעבר למסים משלם הלקוח גם הוצאות אחרות שאינן משתנות כתוצאה מירידת מחיר הנפט הגולמי (צילום: shutterstock)

      השיא היה בספטמבר 2012: מחיר הדלק זינק מ-7.77 ל-8.25 שקל. מיכל דלק מלא לסוף שבוע עלה 400 שקלים. בעלי רכב החלו לחשב מחדש את הכדאיות במעבר לרכב היברידי חסכוני, מנהלים החמירו את הבקרה על הקילומטראז' של עובדים בעלי רכב צמוד, מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה הפגינו מאות פעילים חברתיים: הדי מחאת המחירים של הקיץ הקודם עדיין לא שככו.

      הרבה דלק זרם מאז במשאבות. ירידות תלולות במחירי הנפט הגולמי הביאו גם לירידה של כ-30% במחירי הבנזין. גם לאחר העלייה שנכנסה לתוקפה הלילה, מחיר בנזין 95 נמוך ב-29.2% ממחיר השיא של ספטמבר השחור של 2012. אבל במרבית מדינות העולם נהנו הנהגים מהוזלה משמעותית הרבה יותר, של כ-70%.

      מחירו הבסיסי של הבנזין נקבע בהתאם למחירים העולמיים של הנפט הגולמי, שירד מאז ספטמבר 2012 בשיעור של 67.5%. משרד האנרגיה, המפקח על מחירי הנפט, קובע את השינוי במחיר על פי ציטוטי המחירים באחת הבורסות הבינלאומיות, בשם בורסת לה ברה. אבל למחיר העולמי יש השפעה מתונה בלבד על המחיר הסופי שאנחנו משלמים בתחנה. אם מחיר הבנזין היה יורד בהתאם לירידה במחיר הדלק, היינו צריכים היום לשלם 2.68 שקלים בלבד לליטר, ומיכל דלק מלא היה עולה כמאה שקלים, כמחצית מהמחיר היום.

      מה שבולם את ירידת המחירים היא שיטת המיסוי: המס על הדלק, המכונה מס בלו, הוא סכום קבוע, שאינו משתנה עם השינויים במחיר הדלק. השינוי היחיד בגודל הבלו הוא בהתאם למדד המחירים. ככל שיורד מחיר הדלק, תופס הבלו נתח גדול יותר מהמחיר הסופי שאנחנו משלמים בתחנת הדלק, סכום הבלו היום הוא 3.029 שקלים, כלומר 52% ממחיר הדלק. אם מצרפים את המע"מ, המהווה 15% מהמחיר מתברר שהמסים מהווים את מרבית המחיר67%, וכפי שטוען מנכ"ל מכון האנרגיה, יוסי רוזן, משאבות הדלק בישראל אינן אלא משאבות מסים.

      מעבר למסים משלם הלקוח גם הוצאות אחרות שאינן משתנות כתוצאה מירידת מחיר הנפט הגולמי כמו זיקוק הבנזין מהנפט הגולמי והוצאות שיווק המהוות 10% מהמחיר, אולם אלה הוצאות שוליות.

      מחירי הדלק בתחנות מול מחיר הנפט הגולמי (מערכת וואלה! NEWS)

      שיטת המיסוי מנעה אמנם מהנהג הישראלי ליהנות ממלוא צניחת המחירים העולמיים, אבל השיטה עובדת גם בכיוון ההפוך. כך למשל זינקו מחירי הנפט בעולם בחודש שעבר ב-27%. אולם עליית מחיר הדלק שנגזרה מכך בישראל מסתכמת בשיעור של 5.42% בלבד.

      ישראל אינה המדינה היחידה שבה מוטלים מסים גבוהים על הדלק. מרבית תושבי המדינות המפותחות מטילות מס גבוה על הדלק במטרה להביא לחיסכון רב ככל הניתן: שימוש מופרז בדלק מזהם, מחייב את המדינה להשקיע בתשתיות כבישים ומערכות בריאות המטפלות בנזקי הזיהום. לעומת זאת קל ונוח למדינה לגבות מסים על הדלק, וזהו מקור הכנסה המניב, במקרה של מדינת ישראל, 17 מיליארד שקל בשנה. מי שיציע להפחית את המסים או לשנות את השיטה, יצטרך להצביע על מס חליפי, מניב וצודק לא פחות.

      עם זאת, נכונה התחושה שהדלק ישראל יקר, גם בהשוואה למדינות המטילות מס גבוה על הבנזין. בהשוואה שנערכה בשנה שעברה על ידי העיתון הבריטי דיילי מייל עלה שישראל ניצבת במקום החמישי בעולם במחירי דלק נטול עופרת. את המקום הראשון תופסת נורבגיה, שהיא אחת המפיקות הגדולות של נפט וגז, אך גם המדינה המובילה בתחום הניצול של אנרגיות מתחדשות. אחריה צועדות טורקיה, הונג קונג, הולנד ואיטליה.

      עליית המחירים האחרונה אינה מסמנת בהכרח שינוי במגמה, ובשוקי הנפט אין מעריכים שאנחנו צפויים לחזור בקרוב לרמות המחירים ששררו בשוק לפני שנתיים. בשוקי הנפט שוררים עדיין עודפי היצע גדולים המונעים ירידה של מחירים. להיצע הגדול גורמת בעיקר עליה של תפוקת הנפט בארצות הברית: טכנולוגיות חדשות של הפקת נפט באמצעות הפעלת לחץ ו"סחיטה" של שכבות סלע הגבירו את תפוקת הנפט האמריקאית עד כדי כך, שארצות הברית הפכה מיבואנית הנפט הגדולה בעולם ליצואנית נפט וגז.


      אם לא די בכך, הוסרו הסנקציות שגרמו לאירן, מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם. הסנקציות הכלכליות צמצמו בעבר את תפוקת הנפט האירנית בעשרות אחוזים. בעקבות חתימת הסכם הגרעין צפויה אירן לחזור בגדול לשוקי הנפט, והלחץ כבר מורגש היטב. קרטל הנפט אופק, המאגד את מפיקות הנפט הגדולות, הצליח בעבר לשלוט במחירים באמצעות ויסות התפוקה. אולם הארגון, שבעבר הטיל את חיתתו על צרכני הנפט, שסוע היום במחלוקות פנימיות ואינו מצליח לגבש החלטה שתגרום להקטנת התפוקה ולעליית מחירים עולמית.

      לרבים מהנהגים הישראלים נדמה שמחירי הדלק בתחנות אחידים ונקבעים על ידי משרד האנרגיה, ואין מה לעשות אלא לשלם את המחיר הרשמי. האמת שונה מעט: המחירים שמפרסם משרד האנרגיה הם מחירים מרביים ומותר לתחנות למכור במחירים נמוכים יותר. ויש תחנות ואפילו רשתות שעושות זאת. ההפרשים אינם גדולים אבל קיימים. בערים הגדולות ניתן למצוא לא מעט תחנות המציעות מחירים הנמוכים בשיעור המגיע ל-15% ממחיר הליטר הרשמי, ויש גם שמציעות הטבות אחרות כמו רחיצת רכב בחינם או כוס קפה. מידע על תחנות המציעות הנחה מרוכז באתר האנרגיה פולטנק fulltank.co.il. לא ציטטנו את המחירים המופיעים באתר מכיוון שיתכן שחלק מהתחנות לא הספיקו לעדכן את מבצעיהם לאחר העלאת המחיר האחרונה.

      עם זאת יש בסיס לתחושה שהתחרות על כיס הנהג אינה חזקה מספיק. בענף האנרגיה מסבירים שהסיבה לכך היא מיעוט תחנות הדלק המתחרות וריכוז בענף הנשלט על ידי שלוש חברות גדולות. וועדות התכנון והבניה מקשות על אישור הקמה של תחנות חדשות, ורשויות מקומיות אינן אוהבות את התחנות הנתפסות כיצרן של מטרדי רעש וזיהום. בשנתיים האחרונות מנסה משרד האנרגיה לקדם תכנית להקמתן של 40 תחנות חדשות שיוקמו על ידי יזמים שאינם קשורים לאחת מחברות הדלק הגדולות. איתור המתחמים והשגת האישורים הנדרשים נתקל בקשיים לא מבוטלים.