ש: מה השעה? (השואל - עו"ד גד טיכו, המיצג את הבנק הרוסי אוטקריטי)
תשובה: (מביט בשעונו) שלוש (המשיב - רוסלאן פיניאב-אברבוך).
ש: מדובר בשעון יקר מאוד.ת: זה שעון רולקס שניתן לי על-ידי אבי ואמי ליום ההולדת ה-18. ערכו כ-3,000 דולר. אני חושב שהשעון שלך יקר יותר.
ש: אני מציג לך תמונה. זה הבית שאתה גר בו? ברחוב שערי ניקנור ביפו?
ת: זה בית הוריי, הם שוכרים אותו ביפו.
ש: בן כמה אתה?
ת: 32.
ש: לטענתך היית עובד זוטר אצל לקוחותי (בנק ההשקעות אוטקריטי הרוסי - ג'מ').
ת: הייתי עובד בדרג ביניים.
ש: אתה טוען שיש לך נכסים מוקפאים בשווי 50 מיליון דולר.
ת: לא עוד. מפני שחלק מהנכסים כבר מומשו.
ש: אז קודם לכך היו לך (נכסים בשווי 50 מיליון דולר - ג'מ').
ת: בערך, כן. אבל הנכסים לא היו שלי. הם היו בחזקתי באותה עת, אבל לא אמרתי שהיו שלי.
ש: איך עובד בדרג ביניים, בן 32, מגיע למצב שהו מחזיק בנכסים בשווי 50 מיליון דולר.
ת: אומר זאת כך.
עו"ד טיכו: אני מוותר על השאלה".
הציטוט המובא כאן, לקוח מתוך דיון ההוכחות בבית המשפט המחוזי בת"א בתיק אכיפת פסק דן זר שניתן בלונדון - תיק העוסק בהונאת ענק בבנק "אוטקריטי" הרוסי בסך של כ-180 מיליון דולר, שהתרחשה לכאורה בלונדון ושאחד המעורבים העיקריים בה - כך לפי פסק הדין האנגלי - הוא אדם שבהמשך מצא מקלט בבית מידות ביפו.
אותו מעורב לכאורה, עובד בבנק אוטקריטי, עונה לשם רוסלאן פיניאב, אך ברוח הציונות, הוא עיברת את שמו ובישראל הוא מכנה עצמו רונן אברבוך. פיניאב-אברבוך ואשתו מריה (מרים, בישראל), טוענים כי השופט האנגלי שנתן את פסק הדין "נסחט באמצעות תמונה" כלשהי ("משהו מכוער"), כי העדים במשפט שוחדו ונסחטו, וכי אין לאכוף את פסק הדין שכן הוא נוגד את תקנת הציבור. בית המשפט בלונדון מתואר בדבריהם כמשהו שדומה יותר לבית משפט ברפובליקה מרכז-אסיאתית מרוחקת.
עסקה הפסדית
ממסמכי התיק, עולה כי בנק אוטקריטי סבור כי לבני-הזוג פיניאב-אברבוך עוד כספים רבים נזילים, שהבנק הרוסי אינו יודע היכן ובאילו אמצעים "הוחבאו". נכסיהם של פיניאב-אברבוך במדינות רבות הוקפאו, ומן התיק עולה כי שש מדינות לפחות - רוסיה, אנגליה, צרפת, שווייץ, לוקסמבורג וארה"ב - חוקרות את פרשת ההונאה הזו.
פיניאב עצמו הודה בעדותו שאם ידרוך בחלק מאותן מדינות, ייעצר לאלתר. למרות זאת, פרט לכתבה אחת ב"גלובס" בספטמבר האחרון - התיק הזה מתנהל לחלוטין, הרחק מתשומת הלב התקשורתית בישראל. ככל הידוע, לא מתנהלת חקירה פלילית בנושא בישראל - אף לא בהקשרים להלבנת הון. יתרה מכך, בנק ישראל - בנק הפועלים - אפילו פתח חשבון לאשתו של פיניאב, מריה, חשבון שנתפס לבקשת הבנק הרוסי "אוטקריטי" ובו כ-2.8 מיליון שקל "צבועים" לכאורה.
הפרשה נוגעת ברובה להונאת אג"ח מפורסמת שהתרחשה בלונדון, ושבמסגרתה רכש בנק אוטקריטי אג"ח ארגנטינאיות בהיקף של כ-215 מיליון דולר - בעוד שהשווי האמיתי של האג"ח היה כ-55 מיליון דולר בלבד. בית המשפט בלונדון קבע שביצוע העסקה במחיר החריג התאפשר, בשל פירצה במערכת המסחר של הבנק שאפשרה לעשות שימוש בשער חליפין שגוי להמרת מטבע ארגנטינאי לדולר אמריקאי. לפי פסק הדין בלונדון, את ההפרש בין המחיר האמיתי למחיר ששילם הבנק בעבור האג"ח - 160 מיליון מיליון דולר - שלשלו פיניאב ושותפיו לכיסם.
חלק אחר בעלילה נוגע למהלך שקידם פיניאב, למעבר של חמישה עובדים מחברה מתחרה - Knight Capital, לבנק הרוסי. בית המשפט בלונדון קבע כי פיניאב הונה את בנק אוטקריטי כשהציג דרישה לתשלום של עד 5 מיליון דולר "דמי חתימה" לכל עובד. בפועל, נפסק, שולמו כ-23 מיליון דולר עבור דמי החתימה, כאשר הכספים שולמו במרמה לאדם שלישי, שהציג את עצמו כמייצגם של העובדים. האיש נטל לכיסו כ-19 מיליון דולר מתוך הסכום, והעביר לפיניאב כ-5.7 מיליון דולר מהסכום שנטל.
"מדובר בתיק חריג בנוף של תיקים אזרחיים, לאור הטענות והטענות שכנגד, שעוסקות במרמה, נוכלות, שוחד, סחיטה, הלבנת כספים, חטיפה ואפילו ברצח (טענות נוספות שהעלה פיניאב כחלק מן הקנוניה שלה טען להגנתו - ג'מ') ועוד - טענות מסוג שמצויות בדרך-כלל בתיקים פליליים", פסק השופט ברנרד אדר מה-High Court בלונדון.
פיניאב שינה מספר פעמים את פרטי גרסאותיו לעלילה. בנרטיב העדכני שמסר פיניאב לבית המשפט, כל הפרשה היא קנוניה בינלאומית שבמסגרתה נקשר קשר לביצוע העסקה ההפסדית, תוך הפללתו במעשים; קנוניה, שלאחר הוצאתה לפועל בהצלחה, "בושל" גם פסק הדין באנגליה, שניתן על-רקע מעשי שוחד וסחיטה שנקטו אנשי הבנק לכאורה, תוך פברוק ראיות, תשלום להדחת העדים, ותוך שהשופט עצמו נסחט על-ידי אנשים מטעם הבנק כביכול, והיה מצוי בניגוד עניינים. גם כלפי עורכי דינו הקודם טוען פיניאב כי לא ייצגו אותו כראוי - וזוהי אחת הסיבות, לטענתו, שלא העלה מיידית את הטענות לפיהן ההליך באנגליה חולל.
בינתיים, השנים חולפות, ובעוד הבנק הרוסי תר אחר יתרת הנכסים שגנב לכאורה פיניאב, האחרון יושב לו במרפסת בית נאה ביפו, צופה על הים הכחול וחושש מן העתיד לבוא.
"משהו מכוער"
אין ספק שהמשוכה שמבקש פיניאב לחצות - לשכנע את בית המשפט בת"א כי ההליך בלונדון הוא תוצאה של שחיתות שפשתה גם במערכת המשפט האנגלית, גבוהה. ואולם, מצבו של פיניאב קשה עוד יותר, בהתחשב שאת טענת הסחיטה נגד השופט האנגלי העלה רק לאחר תחילת ההליך בישראל ולאחר שכבר מסר את התצהיר שלו בהליך בישראל ולא בתצהירו הראשון. ואולם, פיניאב רמז בדיון כי ההחלטה שלא לטעון את טענת הסחיטה בתצהירו הראשון נעשתה על דעת עורכי-דינו הקודמים. רק לאחר שהחל להיות מיוצג על-ידי צוות משפטי חדש - עו"ד אשר נוטוביץ ועו"ד יובל ויסמן - החל להעלות את הטענה.
כך התנהלה חקירתו הנגדית של פיניאב על-ידי עו"ד גד טיכו, המייצג את הבנק הרוסי יחד עם עו"ד פרופ' קנת מן:
"ש: האם זה נכון שבתצהיר שלך, זה שעליו אתה נחקר היום... לא מופיעה הטענה הזאת?
ת: אני מאשר שהטענה לא מופיעה.
ש: את התצהיר נתת באוגוסט 2014. אז כבר הגיעה אליך הידיעה שהשופט אדר מושחת.
ת: יש התייחסות בתצהירים הבאים.
ש: השאלה האם במועד הזה ידעת על הטענות?
ת: אני מניח שידעתי, לא זוכר מה היה אז.
ש: זה התצהיר שלך שתומך בהתנגדות לאכיפת פסק החוץ.
ת: נכון. אני לא יכול להתווכח עם עובדות".
בהמשך שאלה השופטת תמר אברהמי את פיניאב על מה הוא מבסס את טענתו לסחיטת השופט האנגלי אדר. פיניאב מסר כי אדם בשם ג'מאל קרדחייב, יצר עמו קשר והראה לו "משהו מכוער" שקשור לסחיטת השופט לכאורה. "קרדחייב רצה למכור לי את הראיות ולא היה לי כסף לקנות אותן. אם היה לי כסף הייתי מציג את זה", טען פיניאב.
בקרוב יגישו הצדדים סיכומים בתיק אכיפת פסק הדין הזר ואז תכריע השופטת אברהמי בבקשה. גם אימוץ פסק הדין לא ישים סוף למאבק המתנהל בהליכים אזרחיים ופליליים רבים באנגליה, ארה"ב, שווייץ, לוקסמבורג, רוסיה, לטביה ועוד.
"דגל אדום" להלבנת הון
מדוע הסכים בנק הפועלים לפתוח חשבון למרים אברבוך למרות ה"דגלים האדומים" להלבנת ההון? מפרק אחר בחקירתו הנגדית של פיניאב עולה כי במסגרת צו עיקול זמני שניתן לבקשת בנק אוטקריטי בישראל, נתפסו 2.86 מיליון שקל, שהיו בחשבון על-שם מריה (או מרים), אשתו של פיניאב, בחשבון בבנק הפועלים.
מריה הייתה אף היא צד להליך בלונדון, ובית המשפט האנגלי קבע כי לקחה חלק במעשי הלבנת ההון של בעלה. למרות פסק הדין החריף נגדה, למרות היותה אזרחית לטבית (מדינה המוגדרת כ"דגל אדום" על-ידי הרשות לאיסור הלבנת הון), ועל אף הסכום החריג של מיליוני שקלים שהזרימה לחשבון (במיוחד בהיותה אישה בשנות ה-30 לחייה), הצליחה פיניאב לפתוח חשבון בבנק בישראל. קשה שלא לתמוה מדוע בנק הפועלים ניאות לשרת את הלקוחה הזו, והאם הוא קיים את ההוראות לגבי מניעת הלבנת הון?
מבנק הפועלים נמסר: "הבנק מקפיד על הסטנדרטים הגבוהים ביותר ועל ציות מלא להוראות החוק והרגולציה. גם במקרה זה הבנק ביצע את כל הנדרש על פי החוק".