פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "מסמכי פנמה" צריכים להדאיג את מעלימי המס הישראלים?

      אנשי עסקים שחשבו שמקלטי מס ברחבי העולם יספקו להם פרטיות מלאה התעוררו למציאות חדשה. מומחי מס סבורים שאמנם הדרך להרשעת ישראלים ששמותיהם נחשפו במסמך עדיין רחוקה, אבל אין להם ספק שכל מי ששמו מופיע במסמכים שהודלפו נמצאים על הכוונת של רשות המסים

      "מסמכי פנמה" צריכים להדאיג את מעלימי המס הישראלים?
      עריכה: ניר חן

      (בוידאו: מנהל רשות המסים משה אשר בשיחה עם אולפן וואלה! NEWS)

      מנהל רשות המסים, משה אשר, מיהר להכריז הבוקר כי הרשות תעבור על המסמכים שהודלפו במסגרת פרשת "פנמליק", ותשווה את הנתונים המופיעים בהם להצהרות המס של אזרחים וחברות ישראלים הכלולים ברשימות. עורכי דין ישראלים, לעומתו, אינם משוכנעים שברשות יכולים להשתמש במידע שנחשף, וזאת גם אם יעלה ממנו חשד להעלמות מס. במסמכים מוזכרים שמותיהם של כמה אנשי עסקים ישראלים ידועים, בהם עידן עופר בעל השליטה בחברה לישראל, עורכי הדין יעקב וינרוט ודב ויסגלס, וכן של אנשי עסקים ידועים פחות.

      עו"ד בועז פיינברג, מנהל מחלקת המיסוי במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות, מתקשה להגזים במשמעות ההדלפה הענקית: "ההדלפה משנה את המשחק בתחום מקלטי המס, שמשמשים אנשי עסקים רבים כדי להסתיר ולהסוות את פעילותם, מסיבות שונות, לא בהכרח פליליות. העובדה שנחשפו העברות כספים גדולות, שלכאורה, אין להן הסבר כלכלי ברור, עשויה לרמז על כך שלא מדובר בפעילות לגיטימית. אנשי העסקים מבינים עכשיו שהפרטיות שהם זוכים לה במקלטי המס קטנה מכפי שחשבו".

      לדבריו, המסמכים דלפו אמנם משרד עורכי דין בפנמה, אבל מדובר במשרד שמטפל בלקוחות בכל העולם וברוב מקלטי המס בעולם. זו ההתמחות שלו. מצד שני מתחזק כוחן של הרשויות שמבקשות לעקוב אחר מקלטי מס והלבנות הון.

      לשאלה מי אמור לפחד מההדלפה, משיב פיינברג: "מעלימי המס ומלביני ההכנסות. אנשים אלה לא ישנים טוב בלילה. בישראל יש הליך של גילוי מרצון שמאפשר למעלימי מס לגשת לרשות המסים, להודות בכספים שלא הוצהר עליהם ולהגיע להסדר נוח ללא הליך פלילי. ברגע שרשות המסים קיבלה מידע על המעלים מס כלשהו, לפני שהוא עצמו הודה, אי אפשר להצטרף להליך הזה, והנישום עלול לעמוד לדין. "מעכשיו, אם מישהו יפנה לרשות המסים כדי להגיע להסדר, אין לי ספק שרשות המסים תעבור על 11 מיליון מסמכים כדי לוודא שאותו אדם לא נמצא באותה רשימה", אמר.

      הליך ההרשעה עוד רחוק

      עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים והיום שותף במשרד מזרחי נח קריגל, מעריך שגם אם ההדלפה תחשיד עברייני מס ישראלים, לא יהיה פשוט כל כך להרשיע אותם: "אין לי ספק שרשות המסים תגיע לכל אחד מהישראלים שנזכרים במסמכים ולא דיווחו כחוק על החשבונות או על הנאמנויות האלה. אני ממליץ לכל מי שלא דיווח עדיין לרוץ ולעשות גילוי מרצון, בתקווה שהרשות תהיה מספיק גמישה כדי לקבל את ההצהרות האלה. משיחות שקיימתי היום עם אנשי רשות המסים, לא כל כך בטוח שהדלת נסגרה בפני מי שרוצים עדיין להתוודות".

      השאלה הגדולה היא אם מותר לרשות לעשות שימוש במידע שהגיע ממסמכים שהושגו בדרך לא חוקית, אומר מזרחי. "ההלכה בישראל לא כל כך מפותחת בעניין של פירות העץ המורעל. בתי המשפט באופן כללי מקבלים ראיות גם אם מקורן לא ממש ברור, אבל צריך לעשות אבחנה בין קבילות לבין משקל. בתי המשפט יקבלו את החומר, אבל צריך שתהיה לו קבילות".

      לדבריו, אם הנישום יאשר את המידע המצוי במסמכים בחקירה - המידע "יולבן" וניתן יהיה להביא אותו למשפט, במסגרת ההודאה. "אבל אם הנישום ישתוק בחקירה ובידי רשות המסים יהיה רק מסמך ההדלפה ללא עדות מטעם יוצר המסמך, היא לא תוכל להכליל אותו בחומר החקירה ולא תוכל להביא אותו למשפט".

      מי צריך מקלטי מס?

      יש לא מעט סיבות להחזקת חשבונות במקומות כגון פנמה. פיינברג מציין כי מקלט מס היא כל מדינה שמשטר המס בה מיטיב. כלומר, שיעורי המס שמשלמים שם על פעילות עסקית נמוכים יותר, כך שמדובר בתכנון מס לגיטימי.

      יש חברות ישראליות משתמשות במקלטי מס כדי להתגבר על חסמים של לקוחות שאינם מעוניינים לעשות עסקים עם ישראל. "וכמובן שיש אנשים שפונים למקלטי מס כדי להקטין את מסי הירושה, כשהם מנצלים את המס הנמוך שנהוג במדינות אלה. אלה דברים לגיטימיים לחלוטין", אמר פיינברג.

      לא מעט מומחי מסים טוענים שמקלטי המס עומדים להיעלם, נוכח ההדלפות ושיתוף הפעולה הבינלאומי במעלימי מס ומלביני הון. פיינברג חולק עליהם: "העולם הזה לא ייעלם. מי שעשו את זה עד כה ימשיכו לאתר את המדינות עם משטר המס המיטיב. הבעיה תהיה למי שעשו שימוש במדינות האלה במטרה להעלים מס או כדי להלבין הון שחור שמקורו בפעילות עבריינית. ברור שלגביהם יש היום קושי הרבה יותר גדול כי יש להם הרבה פחות אופציות".

      לדברי מזרחי מקלטי המס הם תעשייה קיימת, אך ניכרת מגמה של צמצום. "בשנים האחרונות אנחנו רואים ישראלים שנכנסים להליך של גילוי מרצון, לפעמים מחוסר ברירה: הם מקבלים מכתב מהבנק שבו מופקד כספם ושבו הם נדרשים להביא אישור שהפיקדון מדווח לרשויות המס בישראל, או לחלופין ייסגר החשבון".

      עם זאת לא כל הבנקים בעולם מחייבים זאת. "תלוי באיזה בנק מופקד הכסף, בקצין הציות של הבנק, וזה גם תלוי בסכום", אומר מזרחי. "כאשר הפיקדון גדול יש לבנק תמריץ גדול יותר "לגלות גמישות". אבל ברור שזה עניין של זמן ושבקרוב נגיע למצב שבו אי אפשר יהיה להתמודד עם השקיפות. ברור לי שבקרוב זה ייגמר. כולם מפוחדים והחוקים לוחצים. זה מגיע גם למזרח אסיה שלשם עברו הכספים משווייץ. בעוד עשר שנים אף אחד לא יאמין שחיינו בתקופה כזו של מקלטי מס. זה ייעלם מהעולם כמו שיחות מטלפון נייח".