חופש בכפייה: האם העובד חייב לצאת לחופשה מרוכזת?

"ימי חול המועד נחשבים ימי עבודה רגילים, והמעסיק רשאי לדרוש מהעובד לעבוד במהלכם יום עבודה מלא ורגיל", כך אומר עו"ד גל גורודיסקי, מומחה בדיני עבודה ופנסיה. לדבריו, המעסיק, ולא העובד, הוא זה שקובע את מועדי החופשה, ובמידת האפשר מתאם זאת עם העובדים, אך מציין כי לא חלה על המעסיק חובה לתאם את המועדים עם העובדים, והוא יכול לקבוע את מועדי החופשה בהתאם לצרכים הלגיטימיים של מקום העבודה.

עם זאת מציין גורודיסקי כי גם במקרה שהמעביד החליט על "הדממה" של מקום העבודה והוצאת העובדים לחופשה מרוכזת, הוא חייב להקפיד על כמה כללים: "על ימי החופשה להיות רצופים, ובנוסף, המעסיק יכול לחלק את החופשה לחלקים, אך אז עליו לעשות זאת בהסכמת העובד ובאישורו של ועד העובדים במקום אם קיים. בכל מקרה המעסיק חייב לדאוג שלפחות באחת מהחופשות פרק הזמן יהיה לפחות שבעה ימים רצופים".

מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה מרוכזת בחול המועד, בכפוף לתשלום עבור ימי חופש באופן מלא, ובתנאי שלעובדים עומדת יתרת ימי חופשה צבורה כמספר ימי החופשה בפועל.

המעסיק חייב לנהל עבור העובד פנקס חופשה ובו לרשום את יתרת ימי החופשה העומדים לזכותו. מעסיק אינו רשאי להוציא עובד לחופשה ולרשום לחובתו ימי חופשה אותם יצבור בעתיד. עובד שאין לרשותו ימי חופשה צבורה בתלוש, אינו חייב לצאת לחופשה ללא תשלום, שכן המעסיק אינו רשאי להוציא את העובד ללא הסכמתו לחופשה כזו. מעסיק המאלץ עובד לצאת לחופשה ללא תשלום, חייב לשלם לו את ימי החופשה והעובד רשאי לראות עצמו כמפוטר ולדרוש פיצויי פיטורים.

מעסיק המחייב עובד לצאת לחופשה ללא תשולם באופן חד צדדי, וללא הסכמת העובד, נחשב כמפר את הסכם העבודה ויהיה חייב בתשלום שכרו של העובד בתקופת החופשה, למרות שהעובד לא עבד בפועל. במקרה כזה רשאי העובד לראות את הפסקת עבודתו כפיטורים. לחילופין, לעובד זכות להתפטר עקב הרעת תנאים. בשני המקרים יהיה העובד זכאי לפיצויי פיטורים.

אם העובד מסכים לחופשה ללא תשלום, אז בתקופה זו הוא אינו זכאי לתשלום זכויות נלוות (פנסיה, חגים, הבראה וכו'). בנוסף, חופשה ללא תשלום לא נחשבת לצבירת זכויות התלויות בוותק כגון: פיצויי פיטורים. יחד עם זאת,. העובד זכאי לחזור למקום עבודתו בתום החופשה ללא תשלום עליה סיכם עם המעסיק.

חוק חופשה שנתית מאפשר לצבור חופשה במשך 3 שנים. למרות זאת, העובד והמעסיק רשאים להסכים ביניהם על כך שניתן יהיה לצבור ימי חופשה לתקופה ארוכה יותר. חוק חופשה שנתית הוא חוק קוגנטי, כלומר: העובד אינו רשאי לוותר על הזכויות המגיעות לו מכוחו של חוק זה, כולל העובדה שאין אפשרות להסכים על צבירה בתקופה קצרה יותר מ-3 שנים.

מעסיק הפועל בניגוד לחוק חופשה שנתית לגבי כל העובדים במקום עבודה בו יש עובדים רבים, מסתכן בכך שכל אחד מהעובדים יוכל להגיש תביעה ייצוגית נגדו.

במקום עבודה מאורגן כוח המיקוח של העובדים גדול יותר וסביר להניח שישיגו תנאים טובים יותר במו"מ עם המעביד. אם במקום עבודה שאינו מאורגן המעסיק יכול להודיע באופן חד צדדי על חופשה מרוכזת בחול המועד, הרי שבמקום עבודה מאורגן ארגון העובדים עשוי לדרוש מהמעסיק לקיים את חובת ההיוועצות החלה עליו, בכל הנוגע לחופשה מרוכזת. במקום עבודה מאורגן העובדים יכולים לדרוש את הגדלת ימי החופשה השנתית ולסכם על כך עם המעסיק בהסכם קיבוצי.