כעת, משהסדר נושים הולך ומתגבש נמצא בידיה, מקווה חברת גילת לוויינים הישראלית כי המומנטום העסקי שלה יהפוך לחיובי יותר. אם הכל ילך לפי התוכניות, ביום שני הקרוב שרת התקשורת של קולומביה, אנחלה מונטויה, תודיע לגילת כי היא זכתה במכרז לאספקת מערכות טלפון ואינטרנט עבור מרכזים כפריים בקולומביה בשווי כולל של כ-50 מיליון דולר - לא מעט עבור חברה עם הכנסות רבעוניות של 50-60 מיליון דולר.
נזכיר, כי ביולי נודע כי המכרז בוטל עקב חששות ממצבה הפיננסי הרעוע של החברה שעלול לסכן את עמידתה בתנאי המכרז בטווח הרחוק (כך צוטטה שרת התקשורת בעתונות המקומית). החששות הללו נבעו מהחובות הגבוהים של החברה - כ-500 מיליון דולר: 350 מיליון דולר לבעלי האג"ח ו-150 מיליון דולר למערכת הבנקאית. הממשלה הקולומביאנית אמורה לסבסד חלק מן העלויות.
"אנחנו נוטים להאמין כי ביום שני הקרוב, אם לא יחולו הפתעות מיוחדות, השרה תודיע לנו כי זכינו במכרז של 50 מיליון דולר", אומר היום גידי אורון, מנכ"ל גילת באמריקה הלטינית ומציין כי הסיכויים גדלים במיוחד כעת, משהחברה קרובה להסדר עם נושיה העיקריים.
זכייה אחת ביד ואחת בדרך
במקביל זכתה גילת ביולי במכרז של ממשלת קולומביה להתקנת 2,800 קווי טלפוניה עבור האזורים ההרריים והמרוחקים בקולומביה. שווי החוזה ההוא מוערך בכ-17 מיליון דולר וההתקנות צפויות להיות משולמות ברבעון השלישי של 2003 ב-5 אזורים כפריים במדינה.
ב-3 מן האזורים הללו לא היו לחברה מתחרות וב-2 אחרים היא ניצחה את האחרות. בסה"כ, היו בתמונה 8 חברות. שוויו הכולל של המכרז הוא 47 מיליון דולר - 107 מיליון פזו - כולל סבסוד ממשלתי בסך של כ-30 מיליון דולר.
"החוזה של ה-17 מיליון דולר אמור להיחתם כעת", מסביר אורון את השתלשלות העניינים, "ובמקביל נקבל את ההודעה המיוחלת על הזכייה במכרז להתקנת 500 מרכזי טלפוניה ואינטרנט ברחבי המדינה ותפעולם. 15 יום מאוחר יותר גם נחתום על חוזה מפורט במכרז השני". אם כך, מדובר על פוטנציאל הכנסות של 67 מיליון דולר, מה שבהחלט יכול לרומם את תוצאות החברה.
"הפרישה היא באזורים כפריים מסובכים שיש בהם אפילו מלחמות גרילה, ואף חברה אינה מעוניינת להיכנס שם להתקנות", אומר אורון, "אנחנו לא מפחדים מתנאי שטח קשים וגרילה ורואים את הפוטנציאל הגדול בחוזה. אני חייב גם לומר שהעזרה הממשלתית שקיבלנו מישראל סייעה לנו, אבל זכינו במכרז ביושר עם הרבה עבודה קשה". לדברי אורון, שר התקשורת ראובן ריבלין ושרת התעשיה והמסחר, דליה איציק, התייצבו לימין החברה ועשו ככל שביכולתם להראות שהם עומדים מאחורי החברה לאור מצבה הכלכלי הקשה ובמסגרת זו שלחו מכתבים לממשלת קולומביה. מסתבר, שהלחץ עזר.