ליקויים חמורים בפתיחת תיקים בהוצאה לפועל, וחיוב לווים בריביות החורגות מהמותר על פי החוק, בהיקף הנאמד על פי הערכות במיליארדי שקלים. כך עולה מדו"ח חמור שפרסם מבקר המדינה, יוסף שפירא על רשות האכיפה, שמבצעת את ההוצאה לפועל נגד בעלי חוב. המבקר דורש בדו"ח מהבנקים ומהרשויות המקומיות לפעול להחזרת הכספים שנגבו שלא כחוק מבעלי החוב.
המבקר לא הסתפק בך וקבע כי בהוצאה לפועל, המנוהלת על ידי רשות האכיפה והגביה במשרד המשפטים, דרושה רפורמה מקיפה. "נוכח ממצאי דוח זה עולה הצורך לערוך רפורמה יסודית בתהליך פתיחת התיקים בהוצאה לפועל", קובע שפירא ומבהיר כי הליקויים בפתיחת התיקים שנחשפים בדו"ח אינם כשלים "טכניים" בלבד, אלא פגמים מהותיים המחמירים את מצבם של בעלי החוב מול התובעים.
הדו"ח הנוכחי הוא הראשון בתולדות משרד מבקר המדינה שהוגש במהדורה צבעונית ומאוירת, שנועדה לפשט ולהנגיש את תכני הדו"ח גם לקוראים פחות מיומנים במשפט וכלכלה.
באלפי תיקי חייבים שנבדקו בדו"ח נמצא כי הן הרשויות המקומיות והן הבנקים דרשו וגבו ריבית הגבוהה מהריבית המותרת על פי החוק. כמו כן חשף המבקר ליקויים ניהוליים מרחיקי לכת בהוצאה לפועל. בין השאר הוא גילה כי ההוצאה לפועל אינה בודקת ואינה מצוידת בכלים לבדוק את החישובים שעליהם מסתמכים בעלי החוב בתביעותיהם נגד החייבים; וכי דרישות התשלום מוגשות לא פעם באופן בלתי תקין. בכמה מהסניפים שנבדקו מצא המבקר כי רובן המכריע של התביעות הוגשו באופן לא תקין.
מנהל רשות האכיפה בתקופה שבה נערכה הביקורת, דוד מדיוני, פרש באמצע השנה שעברה עקב "תחושת מיצוי". במקומו מונה בסוף השנה שעברה תומר מוסקוביץ.
בהוצאה לפועל מתנהלים כ-2.7 מיליון תיקים, ומדי יום נפתחים כ-1,000 תיקים חדשים. אף שרשות האכיפה מיתגה את עצמה בשנים האחרונות כמוסד חברתי המנסה להתנער מהדימוי הקשה של ההוצאה לפועל, מצא מבקר המדינה כי תיקים רבים של הוצאה לפועל פגעו בזכויותיהם של החייבים.
מדובר בתעשייה עניפה שבה נפגשים בעלי חוב, רובם מוסדות מדינה, רשויות מקומיות ובנקים, עם בעלי חוב ש-90% מהם הם אנשים פרטיים. בעוד שבעלי החוב פועלים באמצעות עורכי דין (93%), הרי רק מיעוט מהלווים (8%) מיוצגים על ידי עורכי דין ומצבם ממילא נחות מול הנושים.
חברת תקשורת דרשה 27 אלף שקל כשהחוב הסתכם ב-11 אלף
בחלק גדול מהתיקים שנבדקו נמצא כי אין מסמכים המאפשרים לבעלי החוב לבדוק את תחשיבי הריבית שעליהם מסתמכים התובעים, ואין מסמכים מסודרים שמוכיחים כי ההתקשרות שעליה נסמך תובע החוב - תקינה.
באחד המקרים מצא המבקר תיק שבו תבעה חברת תקשורת מחייב 27 אלף שקל, בעוד שעל פי המסמכים שבתיק הסתכם החוב ב-11 אלף שקל בלבד. במקרה אחר, הגיש בית החולים רמב"ם בחיפה תביעת חוב על ריבית פיגורים מהמועד שבו ניתן פסק דין לטובתו, אך מסיבות לא ברורות הוא עיכב בשנתיים את הגשת פסק הדין לבעלי החוב, כך שתביעת ריבית הפיגורים שתבע ממועד פסק הדין - כלל לא היתה חוקית.
עוד מצא המבקר שבחלק גדול מהתיקים שנפתחו לא נמצאו אסמכתאות לחוב, במקומות אחרים נמצאו תאריכים שגויים שהשפיעו על חישובי הריבית, וכן נמצאה תופעה מוזרה של פתיחת תיקים כפולים, בהם בוצעה הוצאה לפועל פעמיים על אותו חוב.
הכי הרבה ליקויים - הוצאה לפועל חדרה
ליקויים נמצאו בכשליש מהתיקים שנבדקו מדגמית על ידי המבקר. היקף הליקויים הגבוה ביותר נמצא, משום מה, באזור הצפון: בלשכת ההוצאה לפועל בחדרה נמצאו ליקויים ב-73% מהתיקים שנפתחו. בצפת נמצאו ליקויים ב-63% מהתיקים ובעכו 54%. בלשכת ההוצאה לפועל בראשון לציון, שבה היה שיעור הליקויים הנמוך ביותר, נמצאו ליקויים כמעט ברבע (24%) מהתיקים.
מהביקורת עולה שההוצאה לפועל כלל אינה ערוכה לבקר את שיעורי הריבית המוגשים לה על ידי בעלי החוב, והיא מבצעת את פעולת הגבייה והאכיפה באורח כמעט אוטומטי. "ההוצאה לפועל אינה מבצעת בעצמה חישובי ריבית ואינה ערוכה לאימות תחשיבי החוב המוגשים לה. אין לה הליכי בקרה לבחינת הנתונים. החסר בתחום זה משקף כשל יסודי בעבודת ההוצאה לפועל", קבע המבקר.
ריבית של 10,000% על חוב של 40 אלף שקל לבנק
חששות חמורים לעבירות על החוק גביית ריבית שגויה וטעויות קשות נמצאו בבדיקות תיקי הוצאה לפועל שפתחו בנקים ורשויות מקומיות. המבקר מציין מקרה שבו הגיש בנק תביעה על חוב בסך 40 אלף שקל, הנושא ריבית שנתית של 10%. עם זאת ההוצאה לפועל פתחה תיק זה בשיעור ריבית של כ-10,000% לשנה (10,392%), כך שבתוך חצי שנה תפח הסכום לכ-2.3 מיליון שקל.
עד מועד בדיקת תיק זה על ידי משרד מבקר המדינה, הספיק הזוכה לבצע 13 עיקולים על חשבונותיו של החייב, ולהשית עליו שכר טרחה של כ-57 אלף שקל, שחושב בהתאם ליתרת החוב העדכנית בתיק הכוללת את הריבית השגויה. בתשובתה למבקר נמסר מההוצאה לפועל: "מדובר בטעות אנוש".
טבלאות החיוב לא עודכנו מ-2002 ומאז ירדה הריבית בחצי
הריבית צמודת המדד שמותר לבנקים לגבות מוגבלת בחוק צו הריבית. ב-2002 כשנקבעה הריבית היה שיעורה 17.1% לשנה, אך מאז נחתכה הריבית בחצי וכיום היא מסתכמת ב-8.1%. על פי החוק, בכל פעם שבנק מבקש לגבות חוב, הריבית המחושבת בתיק אמורה להיות תואמת לריבית המקובלת בבנק באותה העת.
עם זאת המבקר מצא שתביעות החוב שהוגשו מטעם ההוצאה לפועל לבעלי החוב, לא תאמו בהכרח את הריבית הנהוגה באותו בנק בתקופה שבה נוצר החוב, ואם לא די בכך הרי שלרשות הגבייה לא היו כלל נתונים על שיעורי הריבית בבנקים השונים.
בשנים 2015-2010 נפתחו 256 תיקים נגד חייבים על פי טבלת ריבית של הבנק שלא עודכנה משנת 2002. בעקבות זאת החובות בתיקים אלה צוברים ריבית קבועה של 17% לשנה מרגע פתיחתם, על אף השינויים שחלו במשך השנים בשיעור הריבית הנהוגה באותו בנק.
לאחר שהתברר בביקורת שנערכה כי הריבית שעל פיה מבוצעת ההוצאה לפועל נגד בעלי החוב גבוהה מהמותר, התחייבה רשות האכיפה לעדכן את הטבלאות, אך בפועל המשיכה לפתוח תיקים לגביית חובות על משכנתא בהתאם לבקשות הבנקים, לפי טבלאות ריבית לא מעודכנות. התיקים נפתחו שלא בהתאם לצו, אף שממרץ 2010 הנהלת ההוצאה לפועל הייתה ערה לקיומה של תקרת הריבית על פי צו הריבית.
בינואר 2015, ורק בעקבות תחקיר עיתונאי שעסק בשיעור הריביות הנגבות על משכנתאות, בדקה ההוצאה לפועל תיקים שנפתחו למימוש דירות מגורים בגין פיגור בהחזר הלוואת משכנתה. באותה העת שיעור ריבית הפיגורים המרבי להלוואות מסוג זה היה 8.25% בלבד. ובכל זאת נמצא בבדיקה כי כ-700 תיקי משכון דירת מגורים התנהלו בריבית גבוהה מהקבוע בצו. שיעורם של תיקים אלו היה כ-15% מכלל תיקי משכון דירת מגורים, שנוהלו בהוצאה לפועל במועד הבדיקה.
בבדיקה נוספת שביצעה ההוצאה לפועל בפברואר 2015 נמצאו כ-100 תיקים נוספים שהתנהלו בריבית גבוהה מהמותר על פי הצו: לא פחות מ-35 תיקים שנפתחו לבקשתו של בנק מסוים, נוהלו במועד הבדיקה בריבית של 18.7% לשנה - ריבית כפולה מהריבית המותרת בצו.
בדיקה פנימית שערכה רשות האכיפה והגבייה העלתה שמדובר בכ-800 תיקים שבהם היתה טעות בשיעורי הריבית. אולם ההוצאה לפועל בדקה רק את מספר התיקים הפעילים. בדיקת המבקר העלתה כי מספר התיקים שנפתחו ונסגרו במשך 12 שנים, ושבהם קיימים חישובים שגויים לאורך השנים, עולה על 40 אלף.
"להעשיר את קופת הבנקים על חשבון החייבים שלא כדין"
"פתיחה וניהול של תיקים לגביית חובות בגין הלוואות שנתן תאגיד בנקאי, המובטחות במשכנתא על דירת מגורים בריבית החורגת משיעור הריבית המפורסם על ידי החשכ"ל לעניין הלוואות מסוג זה, הם שלא כדין, ועלולים לגרום לגביית יתר, לפגיעה בזכות הקניין של החייבים ואף להעשיר את קופת הבנקים על חשבון החייבים שלא כדין". נכתב בדו"ח המבקר.
המבקר אינו מספק הערכה לגבי היקף החובות השגויים שנגבו או נמצאים בהליכי גבייה באמצעות ההוצאה לפועל, אך על פי הערכות לא רשמיות הסכומים יכולים להגיע למאות מיליוני שקלים ואולי אף למיליארדים.
המבקר דורש מבנק ישראל והמפקח על הבנקים, לגבש מתווה להחזרת כספים בגין ריבית יתר שנגבתה מהחייבים בתיקים שנפתחו משנת 2002 ונוהלו שלא בהתאם לצו הריבית.
גם לרשויות המקומיות יש מגבלה בחוק על שיעור הריבית שמותר להן לגבות וגם כאן מצא המבקר חריגות משמעותיות. עד יוני 2014 היה שיעור ריבית הפיגורים על חובות ברשויות המקומיות 9% לשנה. ביוני 2014 הורד השיעור המרבי ל-6%, אך רק בינואר 2015 נודע להוצאה לפועל על השינוי בריבית.
בעקבות כך ביצעה ההוצאה לפועל באותו חודש בדיקה ומצאה שגם אחרי שינוי החוק ביוני 2014, היו רשויות מקומיות שהמשיכו להגיש בקשות ביצוע לגביית חובות בתוספת ריבית בשיעור 9% לשנה (שיעור הריבית הישן), וכי ההוצאה לפועל פתחה תיקים אלה כפי שהתבקשה.
גם תיקים שנפתחו לפני יוני 2014 והיו פעילים במועד הבדיקה המשיכו להיות מנוהלים בשיעור הריבית הקודם, הגבוה מהריבית העדכנית. הסיבה: הרשויות המקומיות וההוצאה לפועל לא עדכנו את שיעורי הריבית.
על פי בדיקת ההוצאה לפועל בינואר 2015 נוהלו 156 אלף תיקי רשויות מקומיות בריבית הגבוהה מהריבית המרבית על פי חוק הרשויות המקומיות. כ-78,000 (כ-50%) מתיקים אלה נוהלו לפי שיעור ריבית טרם עדכון החוק (9%) והיתר נוהלו לפי ריבית הפיגורים שבחוק פסיקת ריבית והצמדה (7.5% לשנה).
המבקר דורש מהרשויות המקומיות לאתר את התיקים בהם נגבו ריביות מופרזות ולהחזיר את הכסף לנפגעים.
תגובת רשות הגביה והאכיפה: רשות הגבייה והאכיפה מערערת על ממצאי המבקר בעניין התיקים השגויים וטוענת שהמספר האמתי של התיקים השגויים הוא מחצית מהמספר שבו נקב המבקר. רשות האכיפה והגבייה מודה לצוות מבקר המדינה על כך שהאיר מספר נושאים הראויים לתיקון. כמעט כל התקלות המערכתיות שאובחנו על ידי המבקר מצאו את תיקונם עוד לפני פרסום הדוח הסופי, והשאר, ככל שהדברים תלויים ברשות, נמצא בהליך תיקון מתקדם.
עמדת הרשות לגבי חלק משמעותי מהתיקים שנבדקו הינה, כי אין המדובר בתיקים שגויים. משכך, סך כל התיקים השגויים נמוך מזה שקבע המבקר. על פי הערכת הרשות היקף התיקים השגויים עומד על כמחצית מכמות התיקים השגויים לדעת משרד מבקר המדינה.