השווקים רעדו: בתי ההשקעות הציבוריים הרוויחו

שנת 2015 הייתה שנה תנודתית מאוד בכל מה שקשור לתוצאות שוקי ההון ולתוצאות החברות הפיננסיות הפעילות בהם. היו בה תקופות טובות ותקופות רעות, אך בסופו של דבר היא הסתיימה באופן חיובי. כך מראים גם הנתונים של שמונת בתי ההשקעות, שתוצאותיהם הכספיות מפורסמות לציבור הרחב (בין אם משום שמדובר בחברות ציבוריות, ובין אם מדובר בחברות שבבעלות חברות ציבוריות).

יחד עם זאת, למרות שב-2015 הצליחו מיטב דש, אקסלנס, ילין לפידות, הראל פיננסים, אי.בי.אי, מגדל שוקי הון, מנורה מבטחים פיננסים ואנליסט, להציג רווח נקי מצרפי של כ-298 מיליון שקל בשורה התחתונה, הרי ש-2015 ממשיכה לספר את הסיפור המאתגר שעובר על בתי ההשקעות בשנים האחרונות, וכנראה יוסיף להטריד אותם בשנים הבאות: שחיקת מרווחים והקיטון בשיעור דמי הניהול, בעולם של גידול במספר העובדים ויתרון הולך ומעמיק לגודל.

2015 הייתה שנה לא טובה בשווקים, אך גם לא גרועה, והיא התאפיינה גם בשינויי תמהיל הנכסים ובפדיונות, לצד המשך מחיקות על קרנות נאמנות בחלק מהגופים שרכשו קרנות בעבר, וגם הפרשי שערים בתעודות הסל. כל אלה הובילו לשנה פושרת אצל בתי ההשקעות, שתוצאותיהם ידועות (במידת גילוי זו או אחרת), וכך, הרווח הנקי המצרפי שרשמו שמונת בתי ההשקעות הללו היה נמוך בכ-3% ביחס לרווח נקי מצרפי של כ-308 מיליון שקל שרשמו אותם הגופים בשנה שקדמה לה.

יחד עם זאת, כפי שאמרנו 2015 לא הייתה שנה שלילית, למרות התנודות הניכרות שנרשמו במהלכה (ושהמשיכו גם לאחריה, בחלקה הראשון של 2016). כך, השורה התחתונה המצרפית לא מעידה בהכרח על הרעה ברווחיות העסקית של הגופים הללו.

מדוע? שישה משמונת בתי ההשקעות רשמו בשנה החולפת רווח נקי, ואחד מהם עבר מהפסד ב-2014 לרווח ב-2015 (מגדל שוקי הון). שלושה אחרים רשמו גידול ברווחים (מיטב דש, ילין לפידות ואי.בי.אי). את הרווח הגבוה מביניהם הציג בית ההשקעות הצומח והמצליח ילין לפידות, ואחריו בלטו שני בתי ההשקעות הגדולים ממנו - מיטב דש ואקסלנס.

לעומת הגופים המרוויחים הללו, בשנה החולפת היו שני בתי השקעות שרשמו הפסד, שנבע ממחיקות חשבונאיות ולא מפעילות עסקית. מדובר בהראל פיננסים, שהפסדיו בשורה התחתונה כמיליון שקל, בעוד שמבחינה עסקית הוא דווקא הרוויח בשנה החולפת כ-48 מיליון שקל. זאת מאחר שב-2015 - ולא בפעם הראשונה - החברה נדרשה לבצע מחיקת מוניטין חשבונאית בגין קרנות הנאמנות שרכשה לאורך השנים, שהסתכמה בכ-68 מיליון שקל לפני מס ובכ-49 מיליון שקל לאחר מס. אגב, ב-2014 וב-2013 לא היו מחיקות שכאלה בהראל פיננסים.

גם בית ההשקעות המפסיד השני, מנורה מבטחים פיננסים, ספג בשנה החולפת מחיקה חשבונאית, של כ-17 מיליון שקל, שבנטרולם הציג רווח נקי מפעילות עסקית של כ-9 מיליון שקל (ולא הפסד של 8 מיליון שקל כפי שנרשם בשורת הרווח הנקי בדוחות).

לאור זאת, למרות ששורת הרווח הנקי המצרפי של שמונת בתי ההשקעות הציבוריים והסמי-ציבוריים מעידה על ירידה של כ-3% ברווח, הרי שבנטרול המחיקות החשבונאיות שנרשמו בהראל פיננסים ובמנורה מבטחים פיננסים, הסתכם הרווח הנקי המצרפי של בתי ההשקעות האמורים בכ-364 מיליון שקל - גידול של כ-18.5% ביחס לרווח הנקי שנרשם אצלם ב-2014. לצד זאת נציין כי בשנה החולפת הייתה מחיקה חשבונאית גם בגין קרנות הנאמנות של מגדל שוקי הון, אולם מחיקה זו נרשמה בדוחות מגדל אחזקות ולא בדוחות מגדל שוקי הון.

לצד שמונת הגופים המדווחים, ישנם שני בתי השקעות גדולים שהמחסור בנתוניהם בולט. האחד הוא בית ההשקעות הגדול במשק, פסגות, שעל פי הערכות בשוק הרוויח בשנה החולפת כ-130 מיליון שקל (ככל הנראה הרווח הגבוה בענף), לעומת רווח של כ-110-125 מיליון שקל ב-2014. השני הוא אלטשולר שחם, שחווה שנים טובות במהלכן גדל משמעותית. אין לנו היכולת להעריך את היקף הרווח השנתי של אלטשולר שחם.

בכל אופן, לצד הגידול ברווחי בתי ההשקעות בנטרול המחיקות החשבונאיות, אין מדובר בשנה חיובית עבור גופים אלה, בהכללה. זאת משום שדוחות 2015 מלמדים כי בשנה שעברה המשיכה מגמת ההצטמקות בשיעור ההכנסות מדמי ניהול, בדגש על שיעור דמי הניהול במוצרים הקלאסיים - של ניהול כספי לקוחות לטווח ארוך (באמצעות קופות גמל וקרנות השתלמות ופנסיה) ולטווח קצר (באמצעות קרנות נאמנות, תיקים מנוהלים ותעודות סל), אשר עדיין מהווים את עיקר פעילות הגופים הללו.

כך, בשנה שעברה הציגו בתי ההשקעות ירידה בשיעור דמי הניהול ממוצעים שגבו, מרמות של כ-0.6% לרמות של כ-0.53% בממוצע (לא משוקלל). ירידה שכזו לא בהכרח מובילה להרעה בתוצאות הגופים המנהלים, וזאת משום שכל עוד היקף הנכסים המנוהלים גדל הכל טוב וההכנסות השקליות מדמי הניהול עשויות אף לגדול, כשלצד זאת ישנה חשיבות רבה לתמהיל ההכנסות (אין דין קרן נאמנות בדמי ניהול אפסיים כדינה של קרן נאמנות מנייתית בדמי ניהול גבוהים, למשל).

ואולם, הדיווחים של בתי ההשקעות האמורים הצביעו על כך שבשנה שעברה נרשם קיטון בסך הנכסים המנוהלים בגופים אלה, בעיקר בקרנות נאמנות כספיות - שאינן מנוע הכנסות ורווחים, בלשון המעטה. בסוף 2015 ניהלו שמונת בתי ההשקעות האמורים נכסים בהיקף מצרפי של כ-395 מיליארד שקל. סכום נאה למדי, אך כזה שמהווה ירידה של כ-6% ביחס לסך מצרפי של כ-421 מיליארד שקל. אגב, המגמה האמורה לא הייתה גורפת, כשבית ההשקעות ילין לפידות המשיך את הצמיחה המרשימה שלו גם בשנה שעברה כך שהנכסים שנוהלו באמצעותו ועל-ידיו נסקו בכ-27% לסך של כ-57 מיליארד שקל.

כך או אחרת, ב-2015 שוק ההון היה חיובי יחסית למרות החודשים השליליים והמפחידים שנרשמו במהלכו, וכך קרה שהנתונים שהתפרסמו בדוחות הכספיים הגלויים לציבור מלמדים שסך כל ההכנסות של שמונת בתי ההשקעות שבחנו לא קטנו. הם גם לא גדלו כשהם הסתכמו בשנה החולפת בכ-2.56 מיליארד שקל - גידול סמלי בלבד של 0.2% ביחס לשנה שקדמה.

כאמור, מבין המגמות שמאפיינות את שוק בתי ההשקעות, בדומה למה שקורה בשוקי פיננסים אחרים בראשם הביטוח והבנקאות, מגמת הגידול במספר העובדים הורגשה היטב גם ב-2015. לאורך השנים האחרונות הפכו בתי ההשקעות מגופים צעירים, קטנים ו"שובבים" לגופים מפוקחים, שמושתת עליהם רגולציה רבה. כפועל יוצא הגופים הללו נדרשים להעסיק מספר הולך וגדל של עובדים.

כך, מבין שמונת בתי ההשקעות שבחנו את דוחותיהם הכספיים, רק שניים הראו מספרים המעידים על מגמה שונה. האחד הוא הראל פיננסים, שנמנה עם קבוצה מוסדית מפוקחת, ושמספר העובדים בו קטן בשנה שעברה "רק" בשלושה עובדים, והשני הוא מגדל שוקי הון, שמכר את חברת הבורסה שלו לבית ההשקעות אי.בי.אי - ומשום כך הציג ירידה ניכרת של כ-33% במספר העובדים בו.

לצד פעילויות אלה התמקדנו השנה באחד התחומים הצומחים ביותר בשוק הפיננסים בשנים האחרונות - שוק תעודות הסל, שהגופים שיש להם דריסת רגל בו נהנו ממנו מאוד, ולא רק ב-2015. אגב, הנאה זו מוגבלת רק לארבעה בתי השקעות שפועלים בתחום תעודות הסל: אקסלנס - באמצעות קסם, מיטב דש - באמצעות תכלית, פסגות והראל.

מבדיקת הדוחות הכספיים עולה, כי ארבעת הגופים הללו רשמו בשנה שעברה הכנסות מצרפיות של כ-414 מיליון שקל, שהיוו גידול של כ-2% ביחס להכנסות של כ-404 מיליון שקל שרשמו ב-2014. בשנתיים שקדמו, 2013 ו-2012, בהתאמה, רשמו ארבעת הגופים הללו הכנסות של כ-319 מיליון שקל ו-300 מיליון שקל, בהתאמה, מתחום תעודות הסל.

ואולם, תחום זה, שחווה מגמת צמיחה ברורה בהיקף הנכסים המנוהל עד לאחרונה (ב-2015 נפדו משוק תעודות הסל כ-15 מיליארד שקל, עיקרם בתעודות הפיקדון - ובסוף אותה שנה נוהלו בו נכסים בהיקף כולל של כ-103.5 מיליארד שקל) ובהיקף ההכנסות, עומד כיום בפני תחילת שינוי שעלול להיות משמעותי מבחינתו. זאת משום השינוי הרגולטורי שרשות ני"ע משיתה על תחום החיסכון הפסיבי באמצעות הפיכת תעודות הסל לקרנות סל - שמטבען, פוטנציאל הרווח שטמון בהן פחות גבוה מאשר בתעודות.

לצד זאת נציין כי בשנה החולפת הורגשה אצל חמשת בתי ההשקעות הציבוריים - מיטב דש, אקסלנס, ילין לפידות, אי.בי.אי ואנליסט - יציבות בהכנסות המצרפיות מדמי ניהול במגזר הגמל, ההשתלמות והפנסיה. המספר המצרפי עלה ב-0.7% סמליים, כשבאנליסט ומיטב דש נרשמה ירידה ובאקסלנס יציבות יחסית. בתחום קרנות הנאמנות וניהול התיקים הציגו חמשת בתי ההשקעות האמורים עמידה במקום במונחי ההכנסות מדמי הניהול - על רמה של 796 מיליון שקל, וגם כאן מיטב דש ואנליסט בלטו עם קיטון בהכנסות, למול היתר שהציגו עלייה בשורה זו.