כמעט בכל מדינות העולם עובדים נדרשים לשלם מסים כדי לדאוג לכלכלה ולרווחה של הכלל. אירוני משהו שדווקא בחג הפסח,המסמל את יציאתו של העם היהודי מעבדות לחירות, החליטה רשות המסים על כמה "בשורות" שישפיעו ישירות על משלם המסים הישראלי. אותן "מכות", אמנם פחות מוכרות לציבור, אבל מאחר שאי ידיעה אינה פותרת מעונש כדאי להכיר את דרישותיה החדשות של הרשות ולא להפוך למעלימי מס מבלי שידענו על כך.
אז איזה מכות חדשות הטילו עלינו רשות המיסים בפסח 2016?
א. דוח שנתי לתושב חוץ: תיקון משמעותי של רשות המסים צפוי להגדיל את מספר החייבים בהגשת דוח שנתי. החל משנת המס 2016 אדם הטוען כי אינו תושב ישראל, אך עונה על החזקה הכמותית הקבועה בפקודת מס הכנסה, חייב בהגשת דו"ח על הכנסותיו בישראל, אפילו אם קיבל ייעוץ שונה בנושא.למשל, ישראלי שעבר לחו"ל וסבור שאינו תושב ישראל לצורכי מס ייאלץ מעתה לדווח לרשות המסים ולצרף מסמכים שמבססים את טענותיו.
ב. חובת הדיווח של נהנה מנאמנות: כל תושב ישראל, שמלאו לו 25 שנה ונהנה מנאמנות, (כלומר כל מי שבסופו של יום זכאי לקבל לידיו את ההכנסות המופקות מהנאמנות ו/או להנות מהנכסים שנמצאים ברשות הנאמנות), יחויב בהגשת דוח שנתי, ובלבד ששווי נכסי הנאמנות לסוף שנת המס גבוה מ-500 אלף שקל. נכסי הנאמנות כוללים מזומן, פיקדונות, ניירות ערך ומקרקעין, גם בישראל וגם מחוצה לה.
ג. דיווח על העברות כספיות לחו"ל: תושב ישראל שיעביר ב-12 חודשים כספים לחו"ל בסכום כולל של 500 אלף שקל או יותר, יחויב להגיש דו"ח שנתי לא רק לגבי שנת המס שבה הועבר הסכום לדיווח - אלא גם לשנה שאחריה.
ד. חילוט כספים שלא הוצהרו לרשות המסים: אישור הצעת חוק "איסור הלבנת הון" (תיקון מס' 14), התשע"ו-2016, מאפשר לרשות המסים ולרשות להלבנת הון לחלט, להחרים ולתפוס כספים, חשבונות בנקים, נדל"ן ורכוש אחר שמקורו בכספים שלא דווחו לרשות המיסים.
ה. מיסוי על פעילות של חברות זרות: כשנה לאחר פרסום הטיוטה, גיבשה רשות המסים את עמדתה בנושא מיסוי פעילות חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט. כידוע, בישראל פועלות לא מעט חברות זרות ותאגידי ענק, המעסיקות עובדים ומספקות שירותים בישראל, אבל לא משלמות מס לישראל שכן לא מדובר בחברות ישראליות.
לחלקן אפילו אין נוכחות פיזית כלשהי בישראל ולכן הצליחו אותן חברות להתחמק ממס למדינה. אלא שעל מנת להתמודד עם הדבר, רשות המסים הישראלית החליטה לאמץ את גישת ארגון מדינות ה-OECD לסוגיה, שקבעה כי ההחלטה לאן ישולמו המסים של אותה חברה תקבע על פי המיקום הגיאוגרפי של משתמש הקצה בשירות, ולא היכן שממוקמת אותה חברה בעולם. אומנם גוגל או פייסבוק רשומות כחברות אמריקאיות, אבל משתמשי הקצה שלהן נמצאים בישראל ולכן, בכל הקשור לפעילותיהן בגבולות ישראל, עליהן לשלם מס לרשות המסים הישראלית. הדבר מהווה המשך לאווירה הציבורית למסות תאגידי ענק הפועלים בארץ כדוגמת, פייסבוק וגוגל, וכן המשך לעמדת ה- OECD הקוראת לפעול למיסוי פעילות חברות גלובאליות על פי מיקומו של הצרכן הסופי.
ו. דמי ביטוח לאומי ישולמו גם על ידי עובד עצמאי: לא אחת קורה כי בעל השליטה בחברה\עסק לא מושך את משכורתו, או מושך אותה באופן חלקי בלבד, בעקבות קשיים כלכליים שנוצרו בעסק, או ממגוון סיבות אחרות. למרות זאת, רצה אותו בעל עסק להיות זכאי לאותן זכויות כאילו משך את משכורתו באופן מלא (זכות לגמלאות, דמי אבטלה, דמי ביטוח לאומי ועוד). אלא שפסיקה חדשה שניתנה בבית הדין האזורי לעבודה משנה את החוקים ומבהירה כי במקרים שבהם בעל שליטה אינו מבצע משיכה מלאה של שכרו נטו, חודש בחודשו, ראשי הביטוח הלאומי לשלול את זכויותיו.
הכותבת היא רו"ח (עו"ד) הדס שרים, ראש חטיבת המס וה-SMB's בפירמת רו"ח בייקר טילי ישראל.