חולי טרשת נפוצה מתלוננים על קשיים בשימוש במזרק המוכן מראש של טבע

חברת טבע מתמודדת עם תלונות של חולים במחלת הטרשת הנפוצה על השימוש במזרק המוכן מראש (Syringe Pre Filled) ועל השימוש במתקן להזרקה אוטומטית (Autoject).



חולים שעברו משימוש במזרק רגיל לשימוש במזרק מוכן מראש מתלוננים שהמחט קהה ואילו חולים שמשתמשים במתקן להזרקה אוטומטית בשל רתיעתם מהזרקה עצמית ומהמראה של חדירת המחט לגופם מתלוננים שההזרקה אינה מלאה, כך שחלק מהקופקסון נותר במזרק.



טבע השיקה באפריל 2002 את הקופקסון במזרק מוכן מראש בארה"ב ובמאי 2002 בקנדה. מזרק מוכן מראש, בניגוד למזרק שיש לשאוב אליו מים מתוך בקבוק ולערבב, מקל על החולה ככל שמצבו המוטורי מידרדר.



יתרון חשוב נוסף במזרק המוכן מראש הוא שניתן לאחסנו עד שבעה ימים בטמפרטורת החדר, בניגוד למצב שבו יש לשמור את התרופה בקירור. כך משתפרת איכות חייו של החולה משום שגדלה יכולתו לנוע בחופשיות ולשמור על אורח חיים פעיל ונורמלי יותר.



טבע ניסתה ללכת צעד נוסף לקראת החולים, וצירפה למזרק המוכן מראש מתקן להזרקה אוטומטית בלחיצת כפתור. המתקן מסתיר את המחט במשך תהליך ההזרקה ובכך מקל על חולים שמפחדים ממחטים. בנוסף על כך משפר המתקן את הדיוק והעקביות של ההזרקה, משום שהוא כולל מתאם לעומק ההזרקה.



השילוב של מזרק מוכן מראש ומתקן להזרקה אוטומטית אמורים להקטין את החיסרון היחסי של השימוש בקופקסון, שמצריך הזרקה מדי יום, לעומת אוונקס, התרופה המתחרה של ביוג'ן, שניתנת פעם בשבוע. הסתרת המחט עשויה לשפר גם את מידת הציות להוראות הרופא לטיפול במחלה. זאת משום שהטרשת הנפוצה היא מחלה כרונית קשה המתאפיינת בהפוגות בין התקפים, והמוטיווציה של החולה להזריק לעצמו מדי יום קטנה יותר כאשר אינו סובל מהתקף.



המנהל הפיננסי של טבע, דן זיסקינד, אמר שהבעיה של המחט משותפת לכל החולים שעוברים מהזרקה מבקבוק להזרקה במזרק חד פעמי. הוא ציין שכל החברות שמשווקות מזרק חד פעמי רוכשות אותו מיצרן אחד(Dickinson Beckton) ונתקלות בקשיי הסתגלות של המטופלים למחטים של המזרק המוכן מראש. זאת, משום שהמחט של מזרקים אלה אמורה להגן מפני יציאת החומר, ועל כן היא קשה יותר. לדבריו, אין זו בעיה שדורשת פתרון משום שמי שאינו מרגיש בנוח עם המזרק המוכן מראש יכול לחזור להזרקה מבקבוק.



באשר לתלונות לגבי המתקן להזרקה אוטמטית המיוצר על ידי חברת Owen Mumford, אמר זיסקינד שהבעיה של הזרקה לא מלאה של הקופקסון בשל חוסר השליטה של המטופל בתהליך ההזרקה נוגעת לאחוזים בודדים של המטופלים ונמצאת בדרך לפתרון. לדבריו, חלק זעיר של החולים התלוננו על הבעיה והם זכו להחלפת המתקן ולהדרכה במרכזי השירות הטלפוניים של החברה בארה"ב.



זיסקינד שלל את האפשרות ש-FDA יידרש לבעיה, משום שהמוצר שאישר היה המזרק המוכן מראש ולא המתקן להזרקה עצמית, ובמקרה הקיצוני ניתן לומר לחולה שלא להשתמש במתקן ההזרקה העצמית. "שתי התופעות אינן בעיות של ממש", אמר זיסקינד. "מה שחשוב הוא שהמכירות של הקופקסון בארה"ב ובאירופה מתקדמות היטב".



טבע קיבלה אתמול אישור מ-16 מדינות אירופיות לאחסן את הקופקסון בטמפרטורת החדר במשך שבעה ימים. טבע מציינת שהאחסון בטמפרטורת החדר מאפשר לחולי הטרשת הנפוצה בשלב ההתקפי הנסוג אפשרויות רבות יותר לאחסן את התרופה ומספר מועט יותר של אמצעי זהירות שעליהם לנקוט כאשר הם בנסיעה או בפעילות אחרת מחוץ לביתם.



מכירות הקופקסון, כולל חלקה של אוונטיס שותפת השיווק מחוץ לארה"ב, בעיקר באירופה, צמחו ברבעון השני של 2002 ב-58% בהשוואה לרמתם ברבעון המקביל ב-2001 והסתכמו ב-30 מיליון דולר. טבע ייחסה את הצמיחה המהירה בגידול בנתח השוק של החברה בגרמניה בתוך שישה חודשים מקבלת האישור הרשמי לשיווק המוצר במדינה זו.



המכירות הכוללות של הקופקסון צמחו ברבעון השני של 2002 ב-43% בהשוואה לרבעון המקביל ב-2001 והגיעו ל-130 מיליון דולר.



חיים ישראל, אנליסט בנשואה זנקס, עידכן את המלצת הקנייה שלו לטבע ל-79 דולר למניה בעקבות כנס ה-and Sclerosis Treatment Research in Multiple American Commitee for) ACTRIMS). לדבריו, רוב המחקרים הקליניים שהוצגו בכנס הצביעו על נחיתותה של תרופת האוונקס על פני התרופות האחרות בענף. הוא מציין שחברת סרונו הציגה נתונים על חדירת תרופת הרביף מתוצרתה בחמשת החודשים שחלפו מהשקת המוצר.



סרונו טוענת שמיום השקת הרביף, 81% מתוך 7,200 משתמשי הרביף עברו מתרופות אחרות ורק 19% הם חולי טרשת נפוצה חדשים שלא השתמשו בשום טיפול לפני השימוש ברביף. מבין החולים שעברו מטיפולים אחרים 58% הם משתמשי אוונקס, 21% הם משתמשי בטאסרון של חברת שרינג ו-21% הם חולים המשתמשים בקופקסון.



ישראל ציין שהרוב הגדול של חולי הטרשת הנמוכה שעברו מאוונקס לרביף ציינו כסיבה את חוסר היעילות בטיפול. לעומת זאת, החולים שעברו מהקופקסון של טבע לרביף טענו כי הסיבה המרכזית למעבר לרביף הייתה תופעות לוואי, ולא יעילות הטיפול.



ישראל מעריך שהקיטון במכירות הקופקסון כתוצאה מכניסת הרביף לשוק הוא 9.7 מיליון דולר (4.9 מיליון דולר מזה חלקה של טבע); הפסד זה נמוך מציפיותיו המוקדמות, כך שפגיעת הרביף בטבע קטנה משהעריך תחילה. נתח השוק של הקופקסון בשוק האמריקאי הוא 26% ומכירותיו ב-2002 יהיו 539 מיליון דולר.



Autoject*