דעה: העלאת גיל הפרישה איננה פתרון למשבר הפנסיה בישראל

בחודשים האחרונים פורסם כי ממשלת ישראל מצאה פתרון למשבר הפנסיה שפקד את ארצנו. בכוונת הממשלה להעלות את גיל הפרישה לנשים, ובכך להתגבר על העלייה המבורכת בתוחלת החיים והגדלת נטל הזכאים לפנסיה על קופת המדינה.

על פי הדיווחים, משרד האוצר מתכנן להעלות באופן הדרגתי את גיל הפרישה לנשים מגיל 62 ל-67, צעד שיתממש ככל הנראה בתחילת 2016.

העלאת גיל הפרישה לא תפתור את בעיית הפנסיה בישראל. מדובר בהחלטה פוליטית ופופוליסטית שמתקבלת מתוך אג'נדה ברורה של מקבלי ההחלטות. טועה מי שחושב שיהיה בכך מזור למשבר הפנסיה בישראל. אין ביכולתו של צעד זה לבדו לפתור את המשבר.

תוחלת החיים מתארכת, הריבית נמוכה, ישנה ניידות מוגברת בין מקומות עבודה, אי שמירה על רצף ביטוחי, משיכת כספי חסכון המיועדים לפנסיה, חוסר חינוך פיננסי או מודעות – אלו הם רק מקצת מהגורמים אשר מעצימים את משבר הפנסיה בישראל. המשבר נושף בעורפנו ומהווה פצצת זמן, השאלה היא רק מתי המשבר יתעצם ומה יהיו השלכותיו על הציבור.

אין זו הפעם הראשונה שהרגולטור מציג פתרונות חלקיים למשבר הפנסיה בישראל. בשנת 2008 נכנס לתוקפו צו ההרחבה בנושא פנסית החובה, שייצר אשליה בקרב האזרחים וחלק ממקבלי ההחלטות. הצו יצר את הרושם המוטעה כי משבר הפנסיה נפתר, ומעכשיו כל אזרח ייזכה לפנסיה הגונה ומכובדת איתה יוכל לפרוש בכבוד.

אין ספק שצו ההרחבה תרם לכך שחלק לא מבוטל מהשכירים בישראל יזכו לכך שיופרש עבורם סכום חודשי לחסכון הפנסיוני. ברם האם המשמעות של חסכון פנסיוני בישראל היא להבטיח חיים בכבוד? על פי התוצאות הקיימות כיום, בוודאי שלא.

לאזרחי מדינת ישראל מגיע פתרון ראוי שיבטיח את איכות חייהם בעת פרישה לגמלאות. הפתרון ממשי, בר ביצוע וניתן ליישום במספר פעולות. יש להסיר חסמים וכשלים קיימים, לספק לאזרחים את הכלים הנדרשים לחסכון ארוך טווח ראוי, לייצר שיעור תחלופה (היחס בין השכר האחרון לקצבת הפנסיה) גבוה יותר, ולמנוע את שחיקת כספי הפורשים לאחר הגעתם לגימלאות.

אחריות הממשלה והרגולטור על החסכון הפנסיוני - לשכת סוכני ביטוח דרשה זמן רב את אימוץ מודל השקעות בגמל מותאם לפי גיל (המודל הצ'יליאני הישראלי), ושינוי בהקצעת האג"ח בין החוסכים על בסיס גיל הצטרפות, ושינוי בהקצעה לאורך השנים. אמנם אכן נקבע מודל חדש אשר נכנס לתוקף בתחילת 2016, אך תוצאותיו חלקיות בלבד. הצעירים יחשפו לחלוטין לתנודות שוק ההון עד הגיעם לגיל 50, ואילו המבוגרים עדיין אינם יכולים לסמוך על הפנסיה העתידית שיקבלו, כי רק על 60% יקבלו אג"ח מיועד.

אז מה צריך לעשות?
לייצר מסלול מדורג מ-0% הבטחת אג"ח עד 100% הבטחת אג"ח מיועד.
גילאי 20-30 – 0%
30-40 – 20%
40-50 – 40%
50-60 – 60%
+60 - 100%

הגדלת מגוון האפשרויות בפני הצרכן – על הרגולטור לחייב את כל חברות הביטוח ובתי ההשקעות אשר משווקים תוכניות חסכון ארוך טווח, בשיווק לפחות שלושה מוצרים שונים לעת הפרישה לגמלאות. הרחבת היריעה של מוצרי חסכון ארוך הטווח תספק לצרכן מגוון רחב יותר של מוצרים לגיל הפרישה ולא תאלץ אותו להסתמך רק על מוצר אחד. כך לחוסך יתאפשר לבחור באופן מושכל בין מוצרי החסכון, זאת בניגוד למצב כיום בו על החוסך נכפה מוצר אחד ללא אפשרות בחירה.

ביטול תיקון 3 והחזרת החיסכון ההוני – בשנת 2008 החליט המחוקק שאזרחי ישראל יוכלו לעשות שימוש בכספי הפנסיה, באופן של קצבה בלבד עם פרישתם לגמלאות. החלטה זו נקראת תיקון 3, והיא פגעה בין היתר במוטיבציה של העצמאיים לחסוך לטווח הארוך.

לממשלה לא צריכה להיות הסמכות לקבוע עבור האזרח כיצד לנהל את כספו בגיל הפרישה, מדובר בזכות בסיסית המאפשרת לכל אזרח לעשות בכספיו כראות עיניו, ועליה להישאר בידי החוסך. כך למשל באנגליה, תיקון זהה לחוק בוטל בשל הבנה זו. ביטול תיקון 3 יחזיר את החיסכון ההוני לקדמת הבמה, יאפשר לחוסכים להנות ממוצרים נוספים אשר כיום חוסלו כמעט לגמרי, והכי חשוב להשאיר בידיו את זכות הבחירה.

כך למשל, הזכות להחליט להפריש סכום הוני גדול בבת אחת מהפנסיה, ולהשקיע את הסכום בפרויקט נדל"ן. ועדת בכר העבירה בשנת 2005 את האחריות על החיסכון הפנסיוני לידי החוסך, גם כעת מן הראוי שזכות הבחירה והאחריות הכרוכה בכך תישמר בידיו. תזכיר החוק בדבר קופות גמל לחסכון, בשינויים המחויבים, מהווה סנונית ראשונה בדרך לפתרון הבעיה אותה יצר תיקון 3.

ניוד לקוחות עם מקדמים מובטחים - לשכת סוכני ביטוח פועלת קרוב לשנתיים כדי לאפשר ללקוחות בביטוחי מנהלים לנייד את כספיהם לחברה אחרת, תוך שמירה על המקדם המובטח, ואף הגישה הצעת חוק בנושא. בסופו של תהליך שוכנע אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר בנחיצות מהלך זה והוציא חוזר בסוף שנת 2015 הקובע את פתיחת השוק לתחרות.

נכון לרגע כתיבת מאמר זה, רק חברת ביטוח אחת הגישה למשרד האוצר טיוטא בנושא, ואילו שאר החברות "יושבות על הגדר". אנו מצפים ממשרד האוצר לאכוף את יישום החוזר ולהוביל לכך שחברות נוספות תיכנסנה לתהליך זה אשר יעודד תחרות בשוק, ויאפשר ללקוחות קיימים להטיב את תנאי החיסכון שלהם ולהגדיל את הקצבאות אשר ישולמו להם בעתיד.

התאמת קצבאות לריבית הקיימת – לאור הריבית הנמוכה כיום במשק, החוסכים בקרנות הפנסיה מוצאים את עצמם מסבסדים את מקבלי הקצבאות. מציאות זו הטילה את כתפיהם הצרות של האזרחים את בעיית הריבית הנמוכה, ובו בזמן הובילה לכך שאזרחי ישראל מקבלים קצבאות על בסיס ריבית גבוהה (אשר אינה קיימת בשוק).

המעבר לריבית ריאלית של מקבלי הקצבאות צריך להיעשות בתהליך הדרגתי, תוך כדי אימוץ מתכונת המודל החכ"מ. המצב הקיים יוצר עיוות שפוגע בחוסכים ולא יכול להימשך, יש לנקוט עמדה, גם במחיר של פגיעה חד פעמית בפנסיות הקיימות – רק כך נוכל לתקן את הכשל הקיים.

הנגשת הפנסיה לציבור החוסכים – יש לחייב את חברות הביטוח ובתי ההשקעות בדיווח אחת לתקופה, על עתידה של כל תוכנית חסכון. על החברות המשווקות את תכניות החסכון ארוך הטווח לעשות שימוש בהמחשה המותאמת להבנת החוסך הממוצע. יש לעשות שימוש בדוגמאות מספריות שימחישו את הצפי של כל תכנית חסכון על בסיס ריבית קיימת, ריבית עתידית, שיעור תמותה, הוצאות, שינויי רגולציה.

דע את זכויותיך – ככל שמעמדו הסוציו-אוקונומי של העובד נמוך יותר, כך מתמעטים ההכוונה והידע המועברים אליו. רבים מהעובדים אשר מוגדרים "עובדים שקופים" לא מקבלים כל הדרכה או הנחייה בנושא.

זאת לצד השתכרותם הנמוכה, והתחלופה המוגברת במקום עיסוקם. על המחוקק לחייב עסקים לערוך לעובדיהם מפגשי הדרכה בנושא הפנסיה. זכותו של כל עובד בישראל, לדעת את חשיבות הפנסיה להבטחת חייו לאחר הפרישה, את הזכויות העומדות לרשותו בזמן פיטורין או מעבר למעביד חדש, את זכותו לבחור את המוצר.

יתר על כן, כפי שהמדינה מחייבת מעבידים להעביר לעובדיהם הדרכות בנושא הטרדה מינית, כך על המדינה לחייב לערוך הדרכות גם בתחום החיסכון הפנסיוני, זאת כאשר האחריות לכך תוטל על המעסיק.

החלת הפרשה לפנסיה לחיילים בשירות חובה – על המדינה להפריש לחיילים לפנסיה כבר בהיותם בשרות סדיר. מענק השחרור של החייל יותנה או בהמצאת הוכחה להמשך התוכנית, או יוקטן בחלקו, כאשר היתרה המוקטנת תופרש בשנים הראשונות לשחרורו להמשך התוכנית הפנסיונית של החייל. אנו ממליצים כי כל חייל אשר משתחרר משירותו הסדיר, ייזכה ביעוץ פנסיוני לקראת שחרורו לאזרחות. זאת תוך הדגשת החשיבות בהמשך החיסכון, אופציות, מסלולים והטבות אשר יהיה זכאי לקבל.

ביקורת והתייעצות עם אנשי מקצוע אחת לתקופה – מאחר ולחוסך הממוצע צפויות שנים רבות לאחר הפרישה לגמלאות, חסכונותיו חשופים לכוחות ותנודות השוק. על הרגולטור לייצר מכניזם של פגישות שירות עם סוכני הביטוח עבור הפורשים ויורשיהם.

מנגון הביקורת יאפשר לחוסך לעקוב אחר חסכונותיו, ולבדוק (בכל תקופה אשר תוגדר מראש) מסלולים בעלי פוטנציאל השקעה שונה בתוכנית הפנסיונית. המנגנון החדש יאפשר לציבור החוסכים להתעדכן במצב השוק, בהערכות עתידיות ולקבל בהתאם המלצות מגורם מקצועי.

משיכת כספי פיצויים – אחת "הרעות החולות" הפוגעות בצורה קריטית בחיסכון הפנסיוני נעוצה בעובדה כי החוסכים מושכים כספי פיצויים בעת מעבר בין מעבידים או בתקופות אבטלה. על המחוקק לאסור זאת, ולייצר אלטרנטיבות נוחות, כך למשל הלוואה על בסיס כספי הפיצויים (שיהוו ערובה להלוואה), ולאפשר לכל חוסך בזמן משבר לעבור תקופה זו ללא פגיעה בחיסכון הפנסיוני ובצבירות הקיימות.

הכותב הנו נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל