תעלומת פרינס: מה קורה כשהצוואה מתגלה לאחר שהירושה חולקה?

הזמר והיוצר פרינס, שמת במפתיע לא הותיר אחריו צוואה, פרט מפתיע בהתחשב בהיקף העזבון שלו והיעדרה של משפחה גרעינית. בדרך כלל, כאשר אין ילדים, נוהגים אנשים עם הון כשל פרינס לערוך צוואה מפורטת, המתארת את חלוקת העיזבון רחב ההיקף. לכן, קשה להבין כיצד אדם שהותיר אחריו מאות מיליוני דולרים וחי בבדידות יחסית, לא דאג לעריכת צוואה - ולו מתוך רצון להנציח את זכרו לאחר פטירתו. לא מן הנמנע שבעתיד הקרוב או הרחוק יותר תתגלה צוואתו של פרינס, אבל נכון לעכשיו, בהיעדר צוואה שקובעת אחרת, יירשו אותו אחותו וחמשת אחיו למחצה.

השאלה היא מה יקרה אם תתגלה צוואה, לאחר שרכושו של הזמר יחולק. הדין הישראלי, למשל, קובע כי בהיעדר צוואה יורשים קרובי המנוח את עזבונו, אלא שבניגוד לדין האמריקאי, בישראל גם ידועה או ידוע בציבור יורשים את המנוח, בתנאי שהם חיים חיי משפחה במשק בית משותף ואינם נשואים בעת הפטירה.

גילוי צוואה לאחר מתן צו ירושה הינו עילה לביטול צו הירושה, ובלבד שהצוואה התגלתה רק בשלב מאוחר יותר ולא ניתן היה לגלותה טרם מתן הצו. שיהוי רב בבקשה לביטול הצוואה עלול לדחות את הביטול מסיבה זו בלבד.

בפסק דין שניתן בחודש שעבר (17.4.16) על ידי השופטת אלה מירז מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, בוטל צו ירושה לאחר שהתגלתה צוואה ובקשת ביטול צו הירושה הוגשה כ-8 חודשים לאחר מתן צו הירושה. בית המשפט הבהיר מהם התנאים המצטברים לביטול צו ירושה:

1. האם קיימת עובדה שלא הובאה בפני בית המשפט טרם מתן הצו, או קיימת טענה שלא נטענה בפני בית המשפט בעת שנתן את הצו.

2. האם במידה ואותה עובדה או טענה הייתה מובאת בפני בית המשפט, קודם מתן הצו, היה בה כדי לגרום לקבלת צו שונה מזה שניתן.

3. האם ניתן היה להביא את הטענה לביטול צו הירושה קודם להגשת הבקשה למתן הצו, או לאחר מכן בהזדמנות הסבירה הראשונה.

אם המבקש לא עשה כן בהזדמנות הראשונה שהייתה לו, בדרך כלל ידחה בית המשפט את הבקשה, אם כי הוא אינו חייב לעשות זאת והדבר נתון לשיקול דעתו של השופט. ראוי לציין, כי האיחור או השיהוי נמדדים מהיום שבו נודעה "העובדה החדשה" ולא מיום הפטירה.

לבית המשפט נתון שיקול הדעת אם לקבל או לדחות בקשה לביטול צו ירושה, בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה. בתי המשפט יאפשרו ביטול צו ירושה במקרים בהם מוכח שהבקשה מוגשת בתום לב ובלא שיהוי ממשי, או שנכסי העזבון לא הועברו כבר לצד ג'. בהקשר זה ניתן משקל למידת רצינותה של העובדה או הטענה החדשה, למידת האיחור בהגשת הבקשה, להסברו של המבקש מדוע איחר בהגשת הבקשה וכן למידת חומרת הפגיעה בכל אחד מהצדדים עקב שינוי או ביטול צו הירושה.

נוסחת האיזון בהקשר זה קבעה, שככל שההסבר לשיהוי סביר יותר, לא תהווה מידת השיהוי מכשול, אף אם מדובר באיחור של שנים. כבר היו מקרים שתוקנו צווי ירושה או צווי קיום צוואה, לאחר 30 יום - ואף לאחר 3-7 שנים. כאשר התקופה עלתה על 10 שנים, הדבר נתפס "כשיהוי בלתי סביר".