האח הגדול כבר כאן מזמן: מישהו עוקב אחריכם

בגני הילדים ובבתי הספר, בעבודה, בתחנות הדלק, בצמתים, בכניסות לבתי המגורים, בחוף הים ובשעות החשיכה בולשות אחרינו אלפי מצלמות. מערכות לניתוח צילומי וידיאו, יידעו לשלוף את התמונות הנכונות בעת הצורך, ולומר למי שצריך, איפה היינו ומה עשינו. אתם תמיד בתמונה

  • מצלמות אבטחה
הדר חורש
צילום אבי כהן, עריכה נטלי זברו

אם יש לכם הרגשה שעין סמויה עוקבת אחר כל צעד שלכם כשאתם הולכים ברחוב, קונים בחנות או נוסעים במכונית - נראה שלא מדובר בהרגשה בלבד. בחלק גדול ממרכזי הערים, בגנים ובשכונות, במקום העבודה, בתחנות הדלק, בצמתים, בכניסות לבתי המגורים, בחוף הים ובשעות החשיכה מותקנות עשרות אלפי מצלמות, חלקן ברזולוציה גבוהה, ובולשות אחרינו.

החומר המצולם מוקלט ומאוחסן במחשב. מערכות ממוחשבות לניתוח צילומי וידיאו (וידיאו אנליטיקס), יידעו לשלוף את התמונות הנכונות בעת הצורך, ולומר למי שצריך, איפה היינו ומה עשינו. לא כל מי שמצלם אותנו מעוניין שנדע על כך, או איך בדיוק המערכות שלו עובדות.

המקומות הציבוריים שבהם יש הכי הרבה מצלמות, הם ככל הנראה שדות תעופה. בנמל תעופה ממוצע במערב יש אלפי מצלמות, בהשוואה לערים שמפעילות מערכות צילום לצורכי ביטחון-התושבים ושבהן יש בדרך כלל כמה מאות מצלמות. ברשות שדות התעופה מעדיפים שלא לשתף את הציבור במערכי הצילום במקום, אבל מומחים לנושא אומרים שהמצלמות אינן נדרשות דווקא לאולמות הנוסעים, אלא לשליטה במרחבים הפתוחים הרבים של השדה.

מצלמות לא עוזרות במקרה של התקפת טרור באולמות הנוסעים: "שם נדרשת נוכחות ישירה ותגובה מידית של אנשי ביטחון הנמצאים בשטח", מסביר איש ביטחון המכיר את המערך. "במרחבי השדה פזורים בשטח גדול, מאות מתקנים ומטוסים שאנחנו צריכים למנוע את הגישה אליהם מגורמים בלתי מורשים, או לפחות לדעת בדיעבד אם מישהו ניגש למטוס או לאזור הרגיש. מערכות הצילום מתריעות על התקרבות לאזור רגיש ומאפשרות להקפיץ למקום כוח רגלי או ממונע. סיור כזה מוקפץ היום גם לכיוונם של אנשים המתקרבים לנקודות מסוימות מחוץ לגדר החיצונית של שדה התעופה. המערכים האלה כמעט בלתי ניתנים לשליטה ללא מערכות אלקטרוניות לצילום והתראה", אומר מומחה אבטחה.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
שדות התעופה הם מהמקומות המצולמים בעולם (צילום: shutterstock9

ישראל מובילה בתחום מערכות ההתראה

ישראל היא אחת המדינות המובילות בתחום מערכות ההתראה וההגנה באמצעות מצלמות, לא מעט בזכות מערכת הביטחון המפותחת. מערכות צילום וניתוח תמונה הן חלק בלתי נפרד ממערכי ההגנה והגדרות בשטחי גבול שרגישים לחדירות, כמו גבול רצועת עזה, לבנון והגולן. המערכות פעילות כמעט בכל תנאי מזג אוויר והן מצלמות לעומק העשוי להגיע גם ל-15 קילומטרים. יצרנים ישראלים של מערכות אבטחה משולבות צילום מוצאים עצמם לא פעם מתחרים האחד מול השני במכרזים בינלאומיים על המערכות. היקף השוק נאמד ב-10 מיליארד דולר בשנה - אבל הצמיחה של הענף מהירה, וכל פיגוע טרור בינלאומי מזניק את המודעות והביקוש למערכות.

בשלבים המתקדמים יותר של מערכי הביטחון, ישולבו המערכות עם רובוטים שיוקפצו למשימות האבטחה או ישוטטו באזורים המאובטחים, כשהם מונחים על ידי מצלמות ומערכות מתוחכמות לניתוח תוכנה. את העתיד יכול לראות כל מי שעובר ליד אחד מבסיסי המודיעין במרכז הארץ: רובוט ניסיוני מתוצרת חברת מגל משוטט לאורך גדר הבסיס. הרובוט, שחלק מיכולותיו סודיות, מסוגל לאתר חורים בגדר בגזרה שבה הוא משוטט, לזהות חפצים חשודים המונחים בסביבה, וכמובן לאתר ולהתריע על כל ניסיון לעבור את הגדר.

"המערכת עדיין מוגדרת כניסוית, ואנחנו בוחנים אמצעים שונים לשיפור פעילותה, בעיקר בתחום צריכת האנרגיה. כשהפיתוח יושלם היא תוכל להחליף חיילים שיתפנו לפעול בתחומים שבהם הרובוט אינו יכול להחליף את האדם", אומר יניב שחר, סמנכ"ל פרויקטים ומבצעים במגל.

חברת אלביט, שנכנסה לתחום המערכות האופטיות באמצעות המיזוג עם אל אופ, היא אחת היצרניות הבולטות בעולם של מערכות צילום ביטחוניות. מערכות מתוצרת חטיבת "אלסק" של אלביט מתמחות, בין השאר, במערכות בקרה ארוכות טווח, המיושמות לאבטחת מתקנים אזרחיים רגישים, כמו שדות תעופה ותחנות כוח.

אלביט היא גם הקבלן הראשי ("אינטרגרטור") של מערכות הצילום והמעקב שנמצאות בשימוש ברכבת ישראל, לצורך אבטחת תחנות רכבת ומפגשי רכב ומסילה. השימוש של הרכבת במצלמות אינו נעשה לצורך אבטחת אולמות הנוסעים בתחנות, אלא במטרה למנוע ולתעד תאונות. בימים אלה נערכת הרכבת לצייד רמזורים במפגשי מסילה וכביש במצלמות רמזור, שיאפשרו לקנוס נהגים שחוצים מסילה ברמזור אדום. הרכבת תממן את המצלמות, ואילו המשטרה תבצע את האכיפה.

המערכות הממוחשבות שמאחורי מצלמות האבטחה יכולות לזהות תנועה, ולכוון מצלמה לחפץ הנע (צילום: shutterstock)

"רק בסרטים המערכות יודעות לזהות אנשים על פי פניהם"

מילת המפתח בתעשיה היא ניתוח התמונות. החיבור בין מצלמה ומחשב קיים גם במצלמות פשוטות, ש"יודעות" אם העצם שאליו מכוונת העדשה הוא פרח, או פנים.

המערכות הממוחשבות שמאחורי מצלמות האבטחה יכולות לזהות תנועה, ולכוון מצלמה לחפץ הנע. הן יכולות להבחין כשמישהו בהמון נע בניגוד לתנועה, לתחם אזורים סטריליים, לסנן כניסות של גורמים בלתי מורשים לשטח, לאתר אנשים, לסייע בחקירת פשעים וכן במלחמה בטרור.

חברת קוגניפיי מרעננה, שהתפצלה מהחברה הציבורית נייס, היא אחת החברות המתמחרות בתחום האבטחה. אילי גרובר, מנהלת השיווק של החברה מנמיכה ציפיות: "רק בסרטים המערכות יודעות לזהות אנשים על פי פניהם. במציאות גם המערכות המשוכללות ביותר בענף עדיין לא מצליחות לזהות פנים", היא אומרת. אבל המערכות של קוגניפיי יודעות להתקרב מאוד לזיהוי אנושי. מהנדסי החברה מרכיבים קלסתרון על פי הבגדים שלבשתי והתיק שאני נושא עמי, ובתוך שניות מעלה המערכת סדרת תמונות שצילמו מערכות האבטחה בבניין ושכמעט בכולן אני מופיע.

"בפיגועים שנעשו ברכבת התחתית בלונדון, בצרפת ובבלגיה נעשתה עבודת נמלים כדי לאתר את תנועת המפגעים", אומרת גרובר. "נדרשו מאות אנשים כדי לבחון אלפי תמונות ממצלמות האבטחה. שימוש במערכות הווידאו אנליטיקס שלנו מאפשר לקבל את התמונה המלאה מכל המצלמות בתוך זמן קצר בהרבה. היחס הוא דקה אחת על כל שעת עבודה באמצעות סקירה אנושית". מערכת "סספקט סרץ'" של קוגניפיי, יכולה, אגב, גם לסייע באיתור ילדים ההולכים לאיבוד במקומות ציבוריים.

ריכוז גבוה של יצרני מערכות צילום

למרות הריכוז הגבוה של יצרני מערכות צילום ואבטחה בישראל, נראה שהמדינה עצמה אינה עושה שימוש נרחב בטכנולוגיות אלה. מערכות משולבות של וידיאו אנליטיקס היו יכולות למנוע מהמשטרה את המבוכה הגדולה בפרשת הפיגוע בדיזנגוף בינואר 2016. לכוחות הביטחון נדרש שבוע ימים לאתר את הרוצח נשאת מלחם, שלאחר שסיים את מלאכתו בתל אביב, עלה על אוטובוס וחזר לכפרו. בדרכו לפיגוע וממנו, חלף הרוצח על פני עשרות מצלמות אבטחה, בהן של גופים ציבוריים, אולם בהיעדר חיבור ויכולת ניתוח בין המצלמות, היה חלק גדול מהמידע בלתי ניתן לשימוש. גורמים המעורים בנושא טוענים שמשטרת ישראל נמצאת בפיגור ניכר לעומת ארגוני ביטחון מתקדמים אחרים, בכל הקשור בשימוש במצלמה לביטחון הציבור.

הפרויקט המרכזי בתחום זה הוא "עיר ללא אלימות" שבו מסייעת המדינה ל-151 רשויות מקומיות ברישות הערים במצלמות. המצלמות הן חלק ממערך עירוני-משטרתי, המיועד להפחית את רמת האלימות בעיר. ערים רבות, שאינן נכללות במסגרת הפרויקט, נוקטות ביוזמה עצמאית ומתרשתות במאות מצלמות לצורכי אבטחה. המצלמות ממוקדות באזורים מועדים לפורענות, שבהם נרשמו אירועים רבים בעבר.
מערכת המצלמות של חברת מוטורולה סולושנס, שהתקינה עיריית תל אביב בשכונות הדרומיות ובסביבות התחנה המרכזית הישנה, היא אחת הסיבות לכך שכוחות השיטור צמצמו כמעט לאפס את האלימות ופשעי הרחוב שפשו באזורים המאוכלסים במהגרים. העדויות המצולמות מדרבנות את המשטרה לפעול. מקרים רבים של פריצה, תקיפה, או זריקת בקבוקי תבערה - שבעבר הטיפול בהם היה מתחיל ונגמר בגביית עדות - הופכים לתיקי חקירה פעילים ומביאים למעצר חשודים, בזכות העדות המצולמת והסיכוי הגבוה של השוטרים לסיים את החקירה בהרשעה.

בקיץ הקרוב יתחיל רישות חופי הים במערכת מצלמות, למניעת עבריינות בחופים. מערכת המצלמות סייעה גם בניקוי תחנות הסמים באזור אלנבי. מערך המצלמות העירוני של תל אביב קלט גם את המפגע מדיזנגוף בנתיב מנוסתו. בעיריית תל אביב מסרבים למסור פרטים מעבר לעובדה שהחומר הועבר למשטרה, אך נראה שהדבר לא מנע את הכישלון באיתורו המהיר של הרוצח.

המצב החוקי לא ברור

אופן השימוש במצלמות אינו אחיד, עקב אי בהירות מסוימת של המצב החוקי. חוקי צנעת הפרט אוסרים על המוסדות המצלמים לשמור חומר לאורך זמן, ומגבילים שימוש בצילום קטינים. כל הרשויות המקומיות נמנעות מצילום בשטחים הנחשבים פרטיים. כמה מהעיריות, כמו עיריית תל אביב, נמנעות מצילום בתחומי בתי ספר. גם מצלמות המוצבות במוסדות חינוך מצלמות את סביבת המוסד ולא את הנעשה בתחומו.

בעיריית רמת השרון, לעומת זאת, מצלמים גם בתחומי בתי הספר, אולם החומר המצולם נשמר למשך 24 שעות בלבד, לעומת שמירה של שלושה ימים של צילומים מהמרחב ציבורי.

ממרכז השליטה בבניין עיריית רמת השרון שולט מנהל המוקד העירוני, עמוס מגוז, על כ-200 מצלמות שפזורות ברחבי העיר. רמת השרון אינה ידועה כמוקד פשע בקנה מידה ארצי, אבל מצלמות המערכת שהתקינה חברת מגל קולטות ומדווחות על פשעי רחוב: באישון לילה מסתובבים שני גברים בגן עירוני קטן, ומשליכים לשיחים תיק גדול. המוקדן העירוני מפנה לאתר ניידת משטרה והמוקדנים מוצאים ציוד פריצה מקצועני. המצלמות מתעדות מעשי ונדליזם של נערים, פורצי חנויות במלאכתם, ותאונת פגע וברח.

בראש העין, הנכללת בתוכנית עיר ללא אלימות מדווחים על שעמום גדול אף יותר. "מאז שהתקנו את המצלמות, בעיקר בגנים הציבוריים, אין כאן כמעט אלימות נוער. עכשיו אנחנו שואלים את עצמנו לאן נעלם הנוער שלנו בערבים", אומר דניאל יצחק, מנהל אגף הביטחון של העיר.

גם בראש העין, כמו במקומות אחרים, מחוברות המצלמות לתחנת המשטרה המקומית. אולם בראש העין, כמו גם במקומות רבים אחרים, לא ברור מה עושה המשטרה בחיבור זה, וגורמי ביטחון אומרים שבשלב זה אין כל שימוש משטרתי בחומר.

המשטרה עושה שימוש בחומר המצולם לצורך חקירות, כפי שהיא אוספת חומר ממצלמות אבטחה פרטיות המוצבות בעסקים, לצורך פיענוח וחקירת פשעים. אבל אין למשטרה מערכות וידאו אנליטיקס המסוגלות לנתח תכנים שמגיעים ממספר זירות ומערכות צילום, ולבצע מעקב אחר עבריינים בדרך לביצוע פשעים או לאחר מעשה. מערכות הביטחון הציבוריות גם אינן מוכוונות לשירות הצרכים המשטרתיים. כך למשל, אין ברוב המקרים צילום של כניסות הערים, שהן נקודות מפתח מבחינה ביטחונית.

"לחימה בפשיעה ובעבירות ביטחוניות"

מהמשטרה נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מפתחת כל העת את יכולותיה הטכנולוגיות, ובכלל זה את תחום ניהול הווידאו ותשתיות האנליטיקה הוויזנטית, לשם שמירה על בטחון הציבור, הסדר הציבורי ואיסוף הראיות, בהתאם להוראות החוק. בימים אלה נבחנים במשטרת ישראל כמה אמצעי תיעוד וידיאו, דוגמת חוזי עילי באמצעות רחפנים המופעלים על ידי היחידה האווירית של משטרת ישראל, נוסף על מצלמות מסוקי היחידה, מצלמות גוף נישאים על שוטרים, וכן שימוש במצלמות שהוצבו על ידי הרשות המקומית בשיתוף משטרת ישראל ב'נקודות חמות' במרחב הציבורי, במסגרת פרויקט 'עיר ללא אלימות' לצמצום הפגיעה באיכות חייו של הציבור ומתן מענה מהיר ואפקטיבי .

"על מנת שנוכל להמשיך לשרת את הציבור נאמנה ולהגן ביעילות מרבית, לא נפרט מהטעמים הברורים את כל השיטות, האמצעים והיכולות הטכנולוגיות שברשות משטרת ישראל, המשמשים ללחימה בפשיעה ובעבירות ביטחוניות, למען בטחון הכלל. עם זאת, נציין כי אנו נמצאים בקדמת הטכנולוגיה והיכולות המבצעיות, לצד גופים ביטחוניים בארץ ובעולם".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully