הרס תשתיות ומחלות - התחזית של הבית הלבן לשינוי האקלים

בדצמבר האחרון דנו 40,000 משתתפים, בהם מנהיגי רוב מדינות העולם, בוועידת פריז לשינוי האקלים. הוועידה הסתיימה בחתימה על הסכם שאפתני שמטרתו להגביל את ההתחממות הגלובליות ל-1.5 מעלות צלזיוס מעל ערכי המהפכה התעשייתית.

אבל מאז כבר הצטברו נתונים נוספים שמצביעים על השינויים הדרמטיים שצפויים. הבית הלבן פרסם דו"ח של סוכנות המחקר האמריקאית הלאומית לשינוי עולמי (GlobalChange.gov), שמרכז את ההשפעות הבריאותיות, שצפויות להתרחש ולהתעצם עם האקלים המשתנה. הנתונים נאספו על ידי שמונה סוכנויות ממשלתיות בארה"ב, ששיתפו פעולה ליצירת הערכת מצב לאומית לשינוי האקלים.

"ההתקדמות בחקר שינוי האקלים בעשורים האחרונים אפשרה את יצירת הדו"ח, המחזק את האופן שבו אנחנו מבינים את הסיכונים ההולכים וגדלים ששינוי האקלים מציב בפני הבריאות והרווחה של האנושות, ומדגיש את הגורמים שהופכים אנשים מסוימים וקהילות מסוימות פגיעים במיוחד", נכתב בפרסום. אלה כמה מההשפעות הבריאותיות שמפניהן מתריע הדו"ח.

העלייה החזויה בטמפרטורות במהלך המאה הקרובה צפויה לגרום לעלייה במספר מקרי המוות והמחלות בגלל גלי חום – בעיקר בקרב אוכלוסיות סיכון כמו קשישים, ילדים וחולים במחלות כרוניות. טמפרטורות גבוהות מעבר לרמה מסוימת מקשות על הגוף לווסת את הטמפרטורה של עצמו, והתוצאה יכולה להיות הרס רקמות שבעקבותיו נגרם לפעמים מוות. הדו"ח צופה עשרות אלפי מקרי מוות בעקבות גלי חום עד סוף המאה. עם זאת, בדו"ח נטען שיש סיכוי שנצליח להסתגל לשינוי הטמפרטורות, עד רמה מסוימת: עלייה בסיבולת הגוף לחום לאורך זמן כבר נצפתה בעבר, והיא יכולה להקטין את מספר הנפגעים.

מומחים חוזים שבמהלך המאה יעלו ריכוזי הפחמן הדו-חמצני, גז האוזון וכן החלקיקים הנשימים באוויר, שצפויים לפגוע באיכות האוויר שאנחנו נושמים. עקב כך צפויה עלייה במספרם של החולים (PM) במחלות לב ובמחלות נשימתיות. עליית ריכוז הפחמן הדו-חמצני גם תגרור עלייה בכמות האלרגנים הנישאים באוויר, ובגללה תגדל תפוצת האלרגיות באוכלוסייה. שימו לב – הימנעות משהייה בחוץ לא תעזור להימנע מחשיפה לאלרגנים, משום שהם נישאים באוויר גם אל פנים הבתים.

עד סוף המאה יגדלו תדירותם, עוצמתם ומשך הזמן של אירועי קיצון , כמו גלי חום, בצורות, סופות שלגים וסופות טורנדו והוריקן. הנזק הכלכלי מסופות הוריקן בלבד בארה"ב בשנים 2013-2004 הוערך ב-400 מיליארד שקל בקירוב. אך מלבד עלותם הכלכלית הגבוהה, אירועי הקיצון יגרמו גם למקרי מוות רבים ולפציעות, יביאו הרס לתשתיות - חשמל, מים, כבישים ומערכות ביוב - שמעלה את החשיפה למחלות, מפחית את יכולת הטיפול בנפגעים וגורם לאובדן רכוש ולהפרדת משפחות – כל אלה עלולים לגרום נזק נפשי.

זה לא חדש שיתושים, קרציות ופרעושים הם נשאים של מחלות שונות כמו מחלת ליים, קדחת מערב הנילוס ומלריה. עליית הטמפרטורות צפויה לגרום לנשאים להתרבות במהירות רבה יותר מהיום, ולאפשר להם לפעול בתפוצה גיאוגרפית רחבה יותר ובמשך זמן רב יותר בשנה. עם זאת, טוענים המומחים, השינויים החזויים בדפוסי ירידת הגשמים וכמות ותדירות אירועי הקיצון מקשים על יצירת תחזית מהימנה של התפשטות המחלות ושל תפוצתן.

השינויים בדפוסי ירידת הגשמים ובהתרחשותם של סופות ואירועי גשם קיצוניים צפויים להגביר את החשיפה לזיהומים במקורות המים בשל הרס תשתיות להובלת מי שתייה, מי נגר וביוב. כך, תהיה עלייה בהתפשטות מחלות שונות שמקורן בשתיית מים מזוהמים, באכילת דגים ומאכלי ים נגועים או ברחצה במקורות המים. השיטפונות כשלעצמם עלולים לגרום לפגיעות בנפש, כמו גם להתפשטות מחלות והנשאים שלהן.

תחום נוסף הצפוי להיות מושפע מהשינויים האקלימיים הוא המזון שלנו. אירועי קיצון, שינויים בתזמון העונות ועלייה בטמפרטורות עלולים לגרום אובדן גידולים חקלאיים רבים, ולפגוע ביכולת שינוע ואספקת המזון. חשש נוסף של המומחים הוא שעלייה ברמות הפחמן הדו-חמצני באוויר תפגע ברמת החלבון והמינרלים ביבולים מסוימים כדוגמת אורז, חיטה ותפוחי אדמה ובכך להוריד את ערכם התזונתי.

גם בישראל דנו בהשפעות שינוי האקלים על הבריאות: דו"ח שנכתב עבור המשרד להגנת הסביבה על ידי מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל מפרט את ההשפעות החזויות על בריאות הציבור, ומציג המלצות מומחים להיערך לקראתן ולהתמודד עמן. בין היתר, הם ממליצים על "ניטור בזמן אמת ותגובה מתואמת לאירועים קיצוניים (גלי חום וקור, שיטפונות ואסונות טבע), והיערכות מתואמת לשינויים
הדרגתיים אשר עלולים להביא להתפרצויות של מחלות כתוצאה מפלישת וקטורים או נשאים של מחלות. בנוסף, ממליץ צוות הבריאות לשפר את היערכות מערכת הבריאות לרבות הצטיידות מתאימה במזגני אוויר, תרגול אירועים ועוד".

למרות שמפחיד לקרוא את תסריטי האימה האלה, חשוב להבין שאבחון הבעיות הצפויות והתרעה עליהן יכולים רק לסייע לנו. הכנה מראש פירושה, בין היתר, יצירת חוסן קהילתי, שיפור ותחזוקה של תשתיות במקומות מועדים לפורענות וסיוע לקהילות המצויות במוקדי סיכון להצפות.

ואם נחזור לוועידת פריז מסוף השנה שעברה, כולנו תקווה שהתהליכים בוועידה וסיומה בחתימה על הסכם היסטורי מראים הפנמה של חשיבות הנושא וכוונות רציניות של מדינות העולם לטפל בו. ככל שנצליח למתן ולהאט את שינוי האקלים, כך נוכל להתכונן לקראתו ולהתמודד טוב יותר עם השפעותיו – פעולות שיכולות למנוע בעתיד את התפשטותן של מחלות ולהציל חיים רבים.

מאיה פלח זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה