פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שלושת המעצבים הישראלים שמשנים לאלפי אנשים את החיים

      בלון בקולנוע גרם למור שוורצברג לעצב מוצר חדשני לחרשים, עוז בנדרמן חתום על מוצר שמשפר את חייהם של אלפי נכים, ושחף בן אבו חיבר בין העבודות של הוריו כדי לשמח את ילדי שדרות. סיפורם של שלושה מעצבים תעשייתיים שהפכו חזון ומילים גדולות למציאות טובה יותר

      שלושת המעצבים הישראלים שמשנים לאלפי אנשים את החיים

      "שמתי אטמים באוזניים והלכתי עם דלית לקולנוע. לקחנו איתנו שני בלונים. פתאום דלית נבהלה כי הייתה סצנה של יריית אקדח, והבלון קפץ". הוויברציות מהרעש של יריית האקדח בסרט הבהילו את דלית אבנון, חרשת מלידה. אבל אותן ויברציות הניעו אצל מור שוורצברג, סטודנטית לעיצוב תעשייתי במכללה האקדמית הדסה, את אמות הספים. לא רק הבלון רעד כתוצאה מגלי הקול, אלא גם האוזן החברתית הרגישה של שוורצברג.

      כשדלית אבנון, חרשת מלידה, סיפרה לה שבמסיבות היא נצמדת לבלון או לכיסא פלסטיק כדי להרגיש מתי המוזיקה מפסיקה, ומתי עליה להפסיק לרקוד גם כן כדי שלא תובך, שוורצברג הפעילה את הדמיון וגייסה את כישוריה כדי לעצב מוצר לכבדי שמיעה בשם "ALTO". מדובר במכשיר שמתרגם גלי קול לוויברציות, דרכן יכולים חרשים וכבדי שמיעה להתחבר למוסיקה, לפס-קול בסרט ולקולות שונים בסביבתם.

      עיצוב תעשייתי לא מתקיים בחלל ריק, יש לו השפעה עצומה על חיי היומיום של כולנו. מעצבים תעשייתיים שואבים רעיונות והשראה מתחומים רבים - ועיצוב תעשייתי נכון הוא כזה שמשלב טכנולוגיה, אסתטיקה והבנה של בני אדם.

      חינוך אקדמי המטמיע בסטודנטים אחריות חברתית, יוצר דור מעצבים חדש שלא רק חושב איך לייצר מוצר יפה ונוח, אלא גם כזה שישפר את איכות החיים של כל אחד ואחת מאיתנו.

      מכללת הדסה - עיצוב תעשייתי (ספק 500)
      עיצוב תעשייתי לא מתקיים בחלל ריק. תרגום גלי קול לוויברציות (צילום: שחר תמיר)

      בתקופה של שינויים מהירים, למעצב התעשייתי יש יכולת לגשר בין עולם המשתנה ומתעדכן במהירות לבין אנשים בעלי יכולות, שאיפות ואורחות חיים מגוונים ושונים. אבל התיווך הזה לאו דווקא חייב להיות נוגע להייטק או מחשבים. מהפכת המידע עוטפת אותנו אבל היא לא חזות הכול. לפעמים יש צורך לעצב דברים "פשוטים" יותר, אשר משנים את המציאות מהקצה אל הקצה.

      הפרוטזה שמשנה חיים לילדים במדינות מתפתחות

      כשעוז בנדרמן, סטודנט נוסף של המכללה האקדמית הדסה, זכה בתחרות העיצוב הבינלאומית היוקרתית RED DOT בקטגוריית Life Science, הוא מימש את ייעודו כמעצב תעשייתי. בנדרמן עיצב את FIT - פרוטזה זולה המותאמת אישית לילדים במדינות מתפתחות. במקום להחליף מספר פרוטזות במהלך התבגרותו, החלפה שעלותה יקרה מאוד ועשויה להגיע להוצאה כספית של עשרות אלפי דולרים, FIT "גדלה" עם הילד ומלווה אותו לאורך גדילתו.

      לאחר סיום לימודיו, התקבל בנדרמן לתכנית בשם Grand Challenges שמוביל המדען הראשי בשיתוף עם משרד ראש הממשלה וגורמים פילנתרופים נוספים בעולם. "עבדתי כשנתיים בסטודיו שמעצב ומפתח מוצרים רפואיים, מוצרי תעשייה והייטק. הקמתי חברה שבמסגרתה אני מפתח את פרויקט הגמר שלי", התייחס בנדרמן לעבודתו, "כמעצב תעשייתי חשוב להיות נחוש ולא להתבייש, לא לפחד לשאול שאלות, לעבוד עם השותפים הנכונים, ליזום ולהעז".

      הפרויקט של בנדרמן הוא חלק מתפישה הגורסת כי אביזרים רפואיים לא נועדו רק לבעלי אמצעים, הפרוטזה מיוצרת בייצור המוני, דבר המאפשר להוריד עלויות בצורה משמעותית ובכך לאפשר לכלל האוכלוסייה יכולת להשתמש בה. "ידעתי שמדובר בחוג 'בוטיק' קטן ואיכותי ואהבתי את העיסוק של המכללה ביצירת מיזמים חברתיים מתוך מטרה להפוך את העולם למקום טוב יותר", הוא אומר. זה המיקרו. המקרו הוא פרויקט שמתכתב עם השיח החברתי הרווח בעולם.

      מכללת הדסה - עיצוב תעשייתי (ספק 500)
      אביזרים רפואיים לא נועדו רק לבעלי אמצעים. הפרוטזה שגדלה עם הילד (צילום: שחר תמיר)

      הבובות של ילדי שדרות

      הופעת האיחוד של רמי פורטיס וברי סחרוף במאי 2015 עלתה על הציפיות. הגיטרה של שני הרוקרים הוותיקים ניסרה את הלילה שירד על האמפיתיאטרון ברעננה. באמצע ההופעה, פורטיס, ששיתף את הקהל בכמה תובנות חברתית, ביקש מההמונים שעמדו מול הבמה "למחוא כפיים לאלה שנמצאים בשוליים, כי הם שומרים על האמצע מלזלוג הצדה, הם שומרים עליכם במרכז". הקהל מחא כפיים בהתלהבות.

      אמנים, בטח כאלה שנחשבים לפורצי דרך כמו פורטיס, יודעים שאם אתה מבין את השוליים, אתה יכול לחדש למרכז.
      המילה שוליים כוללת בתוכה אוכלוסיות רבות, אבל עיצוב תעשייתי מכליל שם את האדם במרכז החשבה היוצרת, ושואב השראה מהסביבה הקרובה.

      מכללת הדסה - עיצוב תעשייתי (ספק 500)
      "באבו". ניתן לחבר ציורים או גזירי קרטון (צילום: מיטל אשד)

      שחף בן אבו הוא דוגמה למעצב שחיבר את כל החוטים הללו לקשר אמיץ שתורם לחברה. בן אבו, יליד שדרות, הציג בפרויקט הגמר שלו "באבו-" סט של דמויות עץ שבתחתיתן אטב, ואליהן ניתן לחבר ציורים או גזירי קרטון. אביו נגר, אמו מורה, והוא שילב בין המקצועות שלהם לבין הצורך של ילדי שדרות בקצת שקט נפשי בין האזעקות.

      הבובות שעיצב בן אבו הן משחק יצירתי עבור הילדים, אך גם אמצעי אבחוני ויותר מכך - משחק המאפשר למטפלים מוסמכים לסייע לילדים שחווים מצוקה. כמו בנדרמן, גם בן אבו זכה בפרס היוקרתי RED DOT בתקופה בה עבד בחברה המפתחת ציוד מקצועי לצלמים והיה מעורב בפרויקטים רבים שזכו להפצה מסחרית.

      הגישה המכלילה לעיצוב מבטאת שאיפה לשוויון הזדמנויות וצדק חברתי, ובה בעת מהווה מנוף לחדשנות, ליצירת ערך ולבידול אסטרטגי של המוצר. הסטודנטים של היום הם אנשי המפתח בתעשייה של מחר. שוורצברג, בנדרמן ובן אבו הם שלושה מהם, שלושה שהפכו את המילים הגדולות והחזון החינוכי למציאות טובה יותר עבור לא מעט אנשים.

      לפרטים נוספים על החוג ללימודי עיצוב תעשייתי לחצו כאן