"ארגז הכלים" שישמור על כיכר המדינה

לעיריית תל אביב בהחלט יש את היכולת החוקית לפגוע בקניינם הפרטי של תושבי העיר. גם אם מדובר בבעלי חנויות בכיכר המדינה. דעה

עו"ד טל ספיר
צילום: יותם רונן, עריכה: ניר חן

בעלי עסקים בכיכר המדינה בתל אביב פנו לעירייה בדרישה להקים ועדת קבלה לעסקים חדשים בכיכר, שתבטיח כי ביכולתם של אותם עסקים לעמוד בסטנדרט הגבוה של העסקים הוותיקים במקום. הסוחרים גם התלוננו על כך שהעירייה מזניחה את אזור הכיכר לאורך שנים, ובכך הביאה לפגיעה קשה בעסקים שבכיכר.

בראיונות שהעניקו כמה בעלי עסקים בכיכר, נראה שלא טיבם ואיכותם של עסקים חדשים טורדת את שלוותם, כי אם חזותם המוזנחת של חלק מהעסקים הקיימים. בין השאר הם טענו כי "יש חנויות שלא אמורות להיות בכיכר. למשל, מינימרקט שלא התחלף 50 שנה והוא כולו מלוכלך ... לפחות שידאגו שהפרונט שלהם יהיה נקי. אי אפשר לבקש שיחליפו סוכך מטונף מהיונים?".

בעיריית תל אביב הגיבו כי מדובר בדרישה תמוהה, בין השאר משום "שלא ברור אילו כלים יש בידי העירייה להתערב בנכסים בבעלות פרטית".

האמנם לעיריית תל אביב אין כלים להתערב בנכסים בבעלות פרטית? ברור שיש לה. למען האמת לעיריית תל אביב יש לא סתם 'כלים', כי אם 'ארגז כלים' שבהחלט מאפשר לה - מכוח החוק - לפגוע בקניינם הפרטי של תושבי העיר.

במצב החוקי הקיים, לעיריית תל אביב אין אפשרות לקבוע אילו חנויות יפעלו בכיכר, אך בכל הנוגע לחזות הכיכר וחזותם של העסקים הממוקמים בה, לעירייה יש סמכויות כמעט בלתי מוגבלות – וברצונה היא יכולה להפעיל סמכויות אלה כדי לחייב את בעלי העסקים לשפר את חזות החנויות, המבנים, הסככות וכל המחובר אליהן.

לפי פקודת העיריות, למשל, הרשות מקומית אחראית לבטיחות המבנים בעיר ולמניעת נזקים הנגרמים ממצב רעוע של המבנים בתחומה. הרשות גם רשאית לפקח על הקמתם, הריסתם, שינויים ותיקונם של בניינים בתחומה; היא יכולה לפקח על ריצופם של ושטחים פתוחים הקשורים לבניינים וחצרות; ואפילו לפקח על הקמת בניינים מסוג, מדגם או ממראה מיוחדים, באזורים או ברחובות מיוחדים, או בחלק מהם - אם על ידי הטלת איסור או בדרך אחרת.

הרשות המקומית גם מוסמכת להורות על הריסת בניינים, למשל כאלה שמזיקים לבריאות הציבור, או מסוכנים; ואף לתת הוראות שעניינן שמירת המראה של חזיתות הבתים, לרבות סיודן ושיפוצן.

אכיפת סמכויותיה של הרשות מכוח החוק, מתאפשרת בין היתר הודות לחוק עזר עירוני שעניינו "מבנים מסוכנים", שמעניק לעירייה סמכויות נרחבות הכוללות אפילו אטימה או הריסה מיידית של מבנים, שהוגדרו על ידי העירייה כ"מבנים מסוכנים".

בנוסף, מכוח חוק העזר מוטלת חובה על הבעלים והמחזיק של נכס בתחום העיר לשמור על מצב תקין ומראה נאה של חזית הבית. מיותר לציין שהעירייה יכולה לחייב את הבעלים לבצע עבודות שיפוץ בחזית הנכס, אם היא רוצה בכך. עבודות שיפוץ כאלה כוללות בין היתר צביעה, טיוח, סתימה, עיבוי חיפוי ושינוי מקום צנרת חיצונית, תיקון או החלפת ריצוף, גינון, הקמת גדרות והקמת מסתורי אשפה.

אם לא די בכל אלה, לעיריית תל אביב יש סמכות נוספת מכוח חוק התכנון והבנייה, המאפשרת לה לחייב בעלי נכסים שנמצאים ברשימת אתרים ומבנים לשימור בתחומי העיר, לפעול ולבצע פעולות של "שימור". כחלק מכך התבשרנו לא מכבר כי אחרי מהפכת השימור של העיר הלבנה, עיריית ת"א מתכוונת לשמר כ-300 בנייני בטון איקוניים, במסגרת תוכנית שימור חדשה שתוקדש למאות מבני בטון בעיר העברית הראשונה.

כל הדוגמאות האלה מצביעות על שלל הכלים שהעירייה יכולה להפעיל כלפי תושביה ברצותה בכך. היא בהחלט יכולה להתערב ולפגוע בזכות הקניין הפרטי של בעלי נכסים בתחומי העיר לנוכח הסמכויות הנרחבות שעומדות לצידה, אולי אפילו נרחבות מדי.

בנסיבות אלה קשה להבין את עמדתה של עיריית תל אביב דווקא בעניינה של כיכר המדינה, אחד מסמליה המוכרים של העיר תל אביב.

העתיד כבר כאן

הבדיקה החכמה שמאתרת סיכון מוגבר ללקות בשבץ מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

הכותב הוא הכותב שותף במשרד עורכי הדין שיפמן, ספיר, שטורם ושות', המתמחה בדיני מקרקעין, דיני תכנון ובנייה, התחדשות עירונית וליטיגציה מסחרית

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully