היתרונות והחסרונות של שבתון בימי ראשון

בתחילת השבוע, כפי שפורסם בכלי התקשורת, הגישו חברי הכנסת אלי כהן ודוד אמסלם הצעת חוק שלפיה פעם בחודש ייצאו העובדים במשק הישראלי לסוף שבוע ארוך מיום שישי עד יום שני. לפי ההצעה, ייתוספו 12 ימי חופשה שנתיים בימי ראשון, ככל הנראה בתחילת כל חודש. לפי ההצעה, החוק יהיה תקף לשלוש שנים, ובמהלכן תיבחן הארכת סוף השבוע באופן קבוע לאורך כל השנה.

שר האוצר משה כחלון הודיע שבכוונתו להביא את ההצעה בקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה, כך שהיא צפויה לזכות לתמיכת הממשלה. כחלון הוסיף שימנה בכיר באוצר לגיבוש הסעיפים התקציביים בהצעת החוק. ההצעה צפויה לעלות לדיון בכנסת עם פתיחת מושב הקיץ, לקראת סוף מאי.

על פניו, נראית ההצעה אטרקטיבית. מה כבר יכול להיות רע בעוד יום חופשה, מה גם שהישראלים עובדים שעות רבות יותר מאשר חבריהם ברוב מדינות ה-OCED. לעומת ממוצע שעות העבודה השבועיות, העומד בקרב מדינות מפותחות על 40 שעות שבועיות, בישראל החוק מורה על 43 שעות עבודה בשבוע (ראו גרף). אבל ההצעה גם מעלה קשיים לא מעטים.

"תהליך יישום ההצעה צפוי להיות מלווה במו"מ על שינוי של הסכמי עבודה במשק", אומר עו"ד רפאל יולזרי, שותף בכיר במשרד גדעון פישר ושות', המתמחה בדיני עבודה. "בחינת השינויים שהתרחשו בעבר בשוק העבודה מעלה כי שינוי הסכמי עבודה, גם אם אינו פוגע בתנאי העובדים, כרוך פעמים רבות במתן פיצוי לעובדים", כך שהמשמעות היא שיישום החוק יהיה כרוך בעלויות נוספות כדי להגיע להסכמות עם העובדים.

לפי הצעת החוק, אורך יום העבודה צפוי להשתנות כדי לפצות על חופשת יום ראשון, כך שבאמצע השבוע נעבוד יותר שעות. מדובר על עלייה הדרגתית, בהתאם למספר ימי החופשה - בין רבע שעה לחצי שעה ביום. "בהיעדר התאמות לחקיקת העבודה, תהיה לכך השפעה על הגמול בשכר עבור שעות נוספות", אומר יולזרי. "למשל, עובדים בשכר לפי שעה, שיעבדו יותר שעות באמצע השבוע, יוכלו לדרוש גמול נוסף בעבור השעות הנוספות. כמו כן, עובדים שיועסקו בימי ראשון יקבלו משכורת גבוהה יותר, כנהוג בשבת".

אחד הקשיים שעו"ד יולזרי מצביע עליהם הוא המעבר מיום עבודה מלא ביום ראשון לחצי יום עבודה ביום שישי. "כך יהיו לאורך זמן 'שעות אבודות', בעיקר אצל מי שעובדים יותר מ-50 שעות שבועיות, והדבר יפגע בהיצע העבודה ובתוצר", הוא אומר ומוסיף כי גם ההשפעות הפסיכולוגיות של כניסת השבת יובילו עובדים לקצר עוד יותר את יום העבודה בשישי, כפי שניתן לראות בערבי חג כיום. גם במקרה הזה מי שירוויח מכך עשויים להיות העובדים השעתיים. "לפי הערכות, ירידה בשעות העבודה השבועיות, עם קשיחות מסוימת של הסכמי השכר במשק, תוביל לעלייה בשכרם", אומר יולזרי.

יולזרי מסכים שתוספת כזאת אינה אפקטיבית. "לדעתי, בעקבות חוסר האפקטיביות של עבודה ביום שישי, שכן עובדים רבים נאלצים לערוך סידורים לקראת השבת, וחוסר האפקטיביות של שעות העבודה הנוספות באמצע השבוע, המשק יחווה ירידה בפריון", הוא אומר.

מערכת החינוך צפויה להיכלל בהצעת החוק, כלומר בתי הספר לא יפעלו, ולכך עשויות להיות השלכות כלכליות ופדגוגיות. "אם בתי הספר יהיו סגורים בימי ראשון, והמורים יקבלו יום שבתון נוסף, הורים שייאלצו לעבוד באותם ימים יחויבו למצוא מסגרות אלטרנטיביות לילדיהם, בעלות נוספת, שעלולה להיות בלתי מבוטלת", אומר יולזרי. כמו כן, גורמים במערכת החינוך טוענים, כי לחופשת סוף שבוע ארוכה יש השלכות פדגוגיות שליליות על התלמידים בגלל הפגיעה ברצף הלמידה. מצד אחר, אחת התועלות הכלכליות הצפויות מקיצור שבוע הלימודים היא חיסכון בהוצאות מערכת החינוך, כגון הסעת תלמידים, אבטחה, ניקיון מוסדות החינוך ושאר עלויות הפעלה ותחזוקה.

הענפים שימשיכו לעבוד הם ככל הנראה אותם ענפים שעובדים כיום בימי שבתון - תרבות, פנאי, ספורט, תיירות ותחבורה. כיוון שיום ראשון יוגדר שבתון, סביר להניח שהעובדים יקבלו גמול נוסף לשכר בהתאם לחוק. הרווח למעסיק תלוי בסוג הענף וסוג העסק. מאחר שתוספת שעות הפנאי היא הזדמנות להגברת הצריכה של מופעי תרבות, אירועי ספורט, נופש וכדומה, למעסיקים בענפים הרלוונטיים ככל הנראה ישתלם לפתוח את עסקיהם ולשלם לעובדיהם שכר גבוה יותר. "יישום ההצעה יביא ליצירת משרות חדשות במשק, בעיקר בענפי האירוח והמסעדנות ובמידה פחותה בענף המסחר", צופה יולזרי. "לא צפויות עלויות חריגות שיושתו על מעסיקים, למעט גידול אפשרי בשכר השעתי".

לאחר פרסום הצעת החוק, נשמעו טענות שיום שבתון נוסף יפגע דווקא בנשים משום הצורך להשלים שעות לאורך השבוע שיקשה עליהן למצוא סידור לילדים. אבל ליולזרי דווקא עמדה אחרת: "בישראל, העדר החפיפה בין הזמן הפנוי של ההורים לזמן הפנאי של הילדים בולט לאין שיעור מאשר במדינות מפותחות. לכן, התאמת מערכת החינוך ומסגרת שבוע הלימודים לשבוע העבודה דווקא תאפשר לנשים שהן אימהות להצטרף למעגל העבודה או להרחיב משרה חלקית למלאה, מהלך העשוי להביא לתוספת של עשרות אלפי נשים למעגל העבודה".

"דעתי היא שעובד טוב הוא עובד שטוב לו", אומר יולזרי. "בשכלול כל המשתנים, יישום ההצעה אמנם יוביל להגדלת השכר של העובדים בטווח הקצר, אך בטווח הארוך היא עלולה להעלות את יוקר המחיה, לפגוע בחיסכון ולהשפיע באופן שלילי על הפנאי המשפחתי, במיוחד אם בני הזוג אינם מסונכרנים בימי החופשה שלהם. הפער בין ישראל לעולם בהיבט הפריון נעוץ בחפיפה שבין ימי החופשה לילדים לבין ימי החופשה להורים. בעיה זו בולטת בהיקפה, וככל הנראה בעלת השלכות שליליות משמעותיות על שוק התעסוקה ועל אפשרות העובדים ליהנות מפנאי איכותי במהלך השנה".

מעבר לכך, מזהיר יולזרי, להצעת החוק צפויות להיות השלכות שליליות על המשק, כיוון שעובדים יבזבזו יותר מכספם ויקטינו את חסכונותיהם, בדומה לתופעות שאנו רואים בימי חג, שבתונים (ימי בחירות למשל) וחול המועד. עם זאת, הוא אומר, "הדבר עשוי לחזק דווקא עובדים ממעמד אקונומי נמוך יותר, בכך שייפתחו משרות חדשות המותאמות לגידול בצריכה". גם עובדי היי-טק צפויים לאנחת רווחה מסוימת. "המצב כיום מוביל לכך שעובדים ישראלים נדרשים לעבוד בערבי שבת במקום לבלות עם משפחותיהם, ולעומת זאת, בימי ראשון כאשר הם מגיעים לעבודה, לקוחותיהם וספקיהם מעבר לים נמצאים ביום חופש. לכן, מעבר לעבודה בימי שישי וחופש בימי ראשון צפוי לתרום להגדלת סחר החוץ של המשק", אומר יולזרי.

אבל למרות ההשפעות החיוביות המסוימות, לדברי יולזרי חסרונותיה של הצעת החוק עולים על יתרונותיה. "יום ראשון כיום מנוחה אכן מקובל בעולם, אבל ישראל שונה מאותן מדינות משום שיום המנוחה הרשמי שלה מתחיל בשישי בערב ובכל מקרה לא ניתן להפוך את יום שישי ליום עבודה אפקטיבי לכלל המשק", הוא אומר. "בנוסף, בכל פרמטר, העובד הישראלי עובד יותר, ולכן במקום להגדיל את שעות העבודה בימי החול - יש להפחיתן".

בעקבות הביקורת של ההסתדרות והתעשיינים, מסתמנת פשרה: 8 סופי שבוע ארוכים במקום 12, וללא צורך להשלים את שעות העבודה

"ההסתדרות היא הראשונה להניע ולתמוך ברעיון לקצר את שבוע העבודה מאחר שלפי נתוני ה-OECD, בישראל עובדים יותר שעות מרוב מדינות המערב", אומר ל"גלובס" יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, ועם זאת הוא מבהיר: "כל גורם שחושב כי הפתרון הוא להעמיס את הנטל על העובדים - טועה ומטעה. קיצור שבוע העבודה צריך להתבצע בצורה אחראית מתוך מחשבה על העובדים ולכן הפתרון היחיד הוא באמצעות הפחתת שעות העבודה. ההסתדרות תתנגד נחרצות להארכת ימי העבודה בישראל ולא נהסס להפעיל על כך סכסוך עבודה כללי".

- אתה מתנגד להצעה הנוכחית שקובעת כי שעות העבודה שייגרעו יוספו במהלך השבוע?

"זמן הרווחה של העובדים בישראל הוא מועט מדי ולכן ההצעות ברוח הזו הן נכונות אבל אנחנו נתנגד לכל נוסחה שבה העובדים יצטרכו להשלים במהלך השבוע את השעות שהחסירו".

- יש הטוענים שישראלים צריכים לעבוד יותר שעות כי פריון העבודה שלהם נמוך מהפיריון במדינות מערביות אחרות.

"להפך, קיצור שבוע העבודה יגדיל את הפריון".

- להערכתך, הצעת החוק תעבור ותיושם?

"למגמה של קיצור שבוע העבודה יש סיכוי להתממש אבל לאו דווקא בצורה הזאת. מבחינתי, כל נוסחה שתיתן עוד מנוחה לעובדים תהיה טובה. הרעיון הוא להפחית את מספר שעות העבודה בלי לפגוע בשכר העובדים".

בינתיים, בעקבות הביקורת על הצעת החוק, מסתמנת פשרה. ח"כ אלי כהן (כולנו), יוזם ההצעה, אמר היום ל"גלובס" כי "במסגרת הדיונים מול ההסתדרות והתעשיינים נבחנת ההצעה להפחית את מספר ימי החופשה השנתיים ביום ראשון לפחות מ-12 ימים בשנה וללא שיהיה צורך להשלים שעות עבודה במשך השבוע". לפי הערכות, לבסוף תתגבש פשרה שלפיה החוק יכלול 8 ימי חופשה בשנה בימי ראשון ללא צורך להשלים את השעות במשך שבוע העבודה. כך, נתקרב למתכונת העבודה במדינות אירופה מבחינת היקף שעות העבודה, אך הוא עדיין יהיה גבוה מ-40 שעות.

כהן משוכנע שההצעה תביא עמה יתרונות רבים למשק ולציבור. "לפני כשנתיים נעשתה עבודה על ידי פרופ' יוג'ין קנדל, בהיותו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, והוא הגיע למסקנה שחוק כמו זה שהצענו יתרום למשק כלכלית וגם באספקטים חברתיים רבים", אמר. לדברי כהן, הפחתת מספר שעות העבודה באמצעות סופ"ש ארוך היא טובה יותר מאשר הפחתה שלהם באמצעות קיצור ימי העבודה במשך השבוע. "הדבר מביא לסנכרון בין ימי החופשה של ההורים והתלמידים, מעודד את התיירות והמסחר, מקל על חברות היי-טק ויצואנים שאין להם מול מי לעבוד בימי ראשון ומחזק את התא המשפחתי, שכן הוא יאפשר למשפחות לבלות יותר יחד".

לדברי כהן, חברת ישקר, מהחברות הישראליות המצליחות בישראל, שנוסדה ע"י סטף ורטהיימר ונרכשה ע"י וורן באפט, עברה לפני כחודשיים למתכונת עבודה של סוף שבוע ארוך וזה מביא לעלייה במוטיבציה של העובדים ולהגדלת פריון העבודה.