שלוש וחצי שנים לאחר שהשלים הצעת רכש למניות בונז'ור לפי שווי של 50 מיליון שקל, העמיד אליעזר פישמן את החברה למכירה. פישמן דרש עבור החברה שעוסקת בייצור ובשיווק מוצרי מאפה 15 מיליון דולר.
תנובה ונסטלה-אסם, מועמדות האפשריות לרכישת החברה, סרבו להגיב באופן רשמי, אך ניתן היה להבין שתג המחיר שהצמיד פישמן לעסקה מופרז בעיניהם; השיחות הראשוניות שהחלו לפני כמה שבועות הופסקו.
נסטלה-אסם הצהירה בעבר על כוונתה לייצר ולשווק את כל מגוון מוצרי המאפה. רכישת בונז'ור עשויה להעניק לנסטלה-אסם היקף פעילות ניכר ופוטנציאל ייצורי לרשת קמעונאית ועמדה חשובה בשוק המוסדי. היות שנסטלה-אסם פעילה בשוק המוסדי באמצעות חברת נסטלה פוד סרויסס, המהווה 12% ממחזורה, ניתן היה למזג את פעילותה של בונז'ור בפלח הזה לנסטלה פוד סרוויסס.
נסטלה-אסם שוקלת במקביל, וככל הנראה בשל המחיר שדורש פישמן, להקים פעילות עצמאית בתחום זה. אם תבחר נסטלה-אסם בדרך זו היא עשויה לנצל את כושר הייצור הפנוי בקו האפייה במפעלה ביקנעם.
תנובה מצידה מעוניינת ברכישת בונז'ור כדי למזגה עם חברת מעדנות שבבעלותה, המייצרת מוצרי מאפה קפואים, אבל נראה שמחיר גבוה מ-10 מיליון דולר עבור חברה שמרוויחה על פי הערכות 5-4 מיליון שקל במחזור של 200 מיליון שקל לשנה - ימנע את השלמת העסקה.
המגעים למכירת בונז'ור הם חלק ממגמה של צמצום קבוצת החברות של אליעזר פישמן. הצמצום יסייע לקבוצת פישמן להתמקד, אבל לא יזיק ליחסיה עם המערכת הבנקאית. מכירת נכסים והכנסת שותפים עשויים לשמש להקטנת מסגרות האשראי שלה.
אליעזר פישמן הוא מהלווים הפרטיים הגדולים של הבנקים, וחובו הכולל לבנק הפועלים לבדו נאמד בסוף 2001 ב-2.5 מיליארד שקל. קבוצת החברות של אליעזר פישמן נבנתה לאורכו ולרוחבו של המשק, החל מטלווזיה בכבלים ועיתונות ועד לאבקת ביצים וקמעונות צעצועים, תוך שימוש במנופי אשראי נדיבים.
פרישה כה רחבה של עסקי הקבוצה וניצול כה אינטנסיווי של אשראי נעשו ככל הנראה על בסיס ההנחה שצמיחת המשק תימשך, ששוקי ההון ומקורות המימון הבנקאיים יהיו זמינים ושמחירי ההון יהיו סבירים. מעט מהנחות אלו התקיימו בשנתיים האחרונות. האינתיפאדה ונפילת הנאסד"ק השליכו את המשק למציאות של ירידה בתוצר לנפש ובצריכה הפרטית, וגרמו לייקור ניכר במחירי ההון, בין היתר בשל ירידה בזמינות המקורות לאשראי מט"חי שפישמן היה אחד מצרכניו המובהקים.
בנוסף, טעויות עסקיות כמו רכישת החזקות בערוצי זהב במחיר של 2,200 דולר למנוי וכניסה לפרויקטים יומרניים כמו מגדלי ת"א, הכבידו את העול המימוני על הקבוצה. זו כנראה אחת הסיבות למהלך השיטתי של הקטנת החזקות בחברות הקבוצה, ולניסיון לייצר מזומנים בחברות אחרות ב-2002.
חברת אליאנס שבשליטת אליעזר פישמן הודיעה בסוף אוגוסט 2002 על מזכר הבנות שנחתם עם קבוצת משקיעים בראשות הרווי ברודצקי להזרמת 50 מיליון דולר לאליאנס. לחברה אשראי לזמן קצר בסך 440 מיליון שקל נכון לסוף יוני 2002 וגירעון של 290 מיליון שקל בהון החוזר.
חודש קודם לכן הודיעה חברת ביתילי, קמעונית הרהיטים וכלי הבית שבשליטת משפחת איתני, על מו"מ ראשוני עם חברת איי.די.דיזיין מקבוצת פישמן על הקמת מיזם משותף שבמסגרתו ימוזגו רשת חנויות ביתילי עם רשת החנויות של איי.די.דיזיין.
צעד שעשוי להזרים סכום כסף משמעותי לחברת ערוצי זהב שבשליטת אליעזר פישמן, "ידיעות אחרונות" ותבל הוא מיזוג חברות הכבלים. החברה הממוזגת תקלוט, באישור המערכת הבנקאית, רמת חוב פיננסי מוסכם למנוי.
מת"ב, שאצלה החוב למנוי נמוך יחסית, עשויה ליהנות מסכום של 100 מיליון דולר במזמון כתוצאה מהפרשי החוב, ואילו ערוצי זהב תוכל למשוך על פי הערכות 25 מיליון דולר במזומן, בשל הפרשים אלו.
במקביל עשויה קבוצת פישמן להגדיל את נזילותה ולהקטין את חובה הפיננסי על ידי מכירת שטח של 16 דונם בצומת בילו, שעשוי להימכר לחברת בן יקר גת תמורת 3.5 מיליון דולר, והגברת קצב המכירות בפרויקט מגדלי ת"א - שלא מכר ברבעון השני ולו דירה אחת - באמצעת מבצעי מכירות עם אגודת חבר.
קבוצת אליעזר פישמן מתכווצת
יורם גביזון
18.10.2002 / 9:10