הרכב מורחב של 13 שופטי בג"ץ ידון בעתירת העצמאים נגד ביטול תקרות התשלום לביטוח לאומי

הרכב מורחב של 13 שופטי בג"ץ ידון בעתירה נגד ביטול תקרות התשלום לדמי ביטוח לאומי ומס בריאות, שהוגשה על ידי לשכת ארגוני העצמאים בשיתוף לשכת עורכי הדין ולשכת רואי החשבון נגד המוסד לביטוח לאומי; הדיון יתקיים ב-24 בנובמבר - כך החליטו נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, והשופטים דליה דורנר ואשר גרוניס.



ההחלטה ניתנה לאחר שבתחילת השבוע קיים בג"ץ דיון בעתירה שהוגשה על ידי העצמאים, באמצעות עו"ד יהודה טלמון, על ההחלטה לבטל את תקרות התשלום למוסד לביטוח לאומי שהתקבלה במסגרת תוכנית החירום הכלכלית. העותרים טענו כי בהחלטה זו יש משום פגיעה בזכות הקניין. השופטים אמרו כי ההחלטה אכן פוגעת בזכות הקניין, אך השאלה היא אם פגיעה זו עומדת במבחן המידתיות שמציב החוק.



בעקבות ביטול תקרות התשלום החל ביולי האחרון, נאלצו שכירים ועצמאים בעלי הכנסה של יותר מ-35 אלף שקל בחודש לשלם למוסד לביטוח לאומי תוספת של אלפי שקלים לחודש. זאת ללא גידול תואם בקצבאות ובתגמולים שלהם. כלומר, בעת אירוע ביטוחי, התקרה לקבלת כספים מהמוסד מוגבלת עדיין עד לפי חמישה מהשכר הממוצע במשק.



עד 1 ביולי היתה תקרת התשלום למוסד בגין דמי ביטוח לאומי ומס בריאות כ-10% מחמש פעמים השכר הממוצע במשק. מי שהשתכר יותר מסכום זה שילם דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בגובה התקרה. החלטת הממשלה שהוגבלה לשנה וחצי בלבד - עד סוף דצמבר 2003 - מתייחסת לכ-50 אלף שכירים ועצמאים, המשתכרים יותר מ-35 אלף שקל בחודש. בתקופה זו עליהם לשלם כ-10% מכל שכרם ברוטו לדמי ביטוח לאומי ומס בריאות.



בעקבות כך הוקמו אלפי חברות בע"מ חדשות על ידי עצמאים ושכירים כדי להתחמק מתוספת התשלומים. ההיגיון המיסויי מאחורי מהלך של פעילות כחברה הוא כדלקמן: ביטול התקרות העלה את תקרת המס השולי ל-63%. לעומת זאת, חברה משלמת 36% מס הכנסה, וכאשר בעל חברה מושך דיווידנד, שיעור המס המקסימלי מגיע ל-52%. בעלי החברות מתקזזים על הוצאות מוכרות ומושכים כיום שכר נמוך, ואת היתרה הם ימשכו כדיווידנד מזומן ללא חיוב בתשלומים לביטוח לאומי ולמס בריאות.



הנפגע הראשון מכך הוא אגף מס הכנסה. ראשי האגף הודיעו כי יילחמו בתופעת החברות החדשות למתן שירותי ייעוץ וניהול. מס הכנסה הודיע, בין השאר, כי לא יכיר במעבר מיחיד לחברה ויגבה את מלוא שיעור המס המוטל על היחיד - עד 50% לפני ביטוח לאומי ומס בריאות.



בנוסף מתכוון האגף לדרוש מקדמות גבוהות מהחברות החדשות כדי לצמצם את בריחת המס. אנשי מקצוע מנסים בחודשים האחרונים לשכנע את שר האוצר, סילבן שלום, לחזור בו מהמהלך בטענה שנטל המס המוטל על בעלי השכר הגבוה הוא בלתי אפשרי. לדבריהם, כאשר אלפים יעברו לפעול כחברות, הנזק שייגרם לאגף מס הכנסה יהיה מאות מיליוני שקלים בשנה בשל תכנוני המס שמאפשרת פעילות עסקית באמצעות חברה. שלום רואה במהלך זה צעד משלים בתוכנית הכלכלית לפגיעה בשכבות החלשות (בג"ץ 5645/02).