העובדים הזרים היו גורמים נזקים למבנה המלון, לציוד ולמתקנים בו - כך אומר לסלי אדלר, מנכ"ל חברת ניהול המלונות אטלס. אדלר מכחיש כי החברה התכוונה להגיש את מלון טל ברחוב הירקון בתל אביב, המנוהל על ידי הרשת, למכרז לשיכון עובדים זרים לא חוקיים המועמדים לגירוש. "במקרה של מלון מרופט, כשלבעלים אין מה להפסיד, ייתכן שהיה כדאי לו להשתתף", הוא מוסיף. "אצלנו מצב המלונות מצוין ולא עלה בדעתנו לגרום להרס בהם, במיוחד כשברור שבתום החוזה הממשלה לא תשתתף בשיפוץ".
תגובה זו למכרז היתה אופיינית למרבית המלונאים בישראל, למרות המשבר בענף עקב הירידה החדה במספר התיירים. הרעיון מאחורי המכרז, שפורסם באוגוסט ונוהל בידי שירות בתי הסוהר, היה להחזיק עובדים זרים לקראת גירושם במשמורת בתנאים טובים - באתרים ברמת אכסניה ומעלה. בעקבות הסירוב נכשל המכרז, ובקרוב תחל ככל הנראה מינהלת ההגירה לשכן את המועמדים לגירוש לאחר מעצרם במתקנים צבאיים. זאת, נוסף על אלה העצורים כבר עתה בבית הכלא מעשיהו.
על פי התוכנית היו אמורים להפוך שלושה מלונות לבתי משמורת - בדרום, במרכז ובצפון - שבהם ישהו בסך הכל 1,500 עובדים זרים לא חוקיים. תקופת ההתקשרות במכרז נקבעה ל-16 חודשים עם אופציה ל-24 חודשים נוספים. המלון היה אמור להתחייב לעמוד כולו לרשות שירות בתי הסוהר. כמו כן נדרש להפקיד ערבות לקיום ההסכם, ולקבל היתר מהרשות המקומית לעשות בו שימוש כבית משמורת.
המלונאים מציגים כמה סיבות לסירובם. למשל, יו"ר דירקטוריון שרתון מוריה, רוני פיינשטיין, אומר כי רשת בינלאומית אינה יכולה להפוך מלון לבית מעצר. אחרים מסבירים כי הכבידה עליהם הדרישה כי במלון ישוכנו עובדים זרים בלבד, ולא יוכלו להתאכסן בו בתקופת ההסכם תיירים או ישראלים. גם סעיף הערבות הקשה על ההיענות. בנוסף, כאמור, היו שסברו כי ייגרמו למלון נזקים. ואולם, בעיקר הם מציינים את החשש מהדבקת תווית שלילית למלון - בית כלא ולא מקום חופשה.
מהדרום לא הגיעו הצעות
כך, מאזור הדרום כלל לא הגיעו הצעות. בצפון הציעה למכרז רשת מלונות רימונים של הכשרת הישוב את מלון המעיין בנצרת. לדברי מנכ"ל הרשת, חמדה הופמן, המלון לא זכה מכיוון שלא עמד בכמה תנאים, בהם גודל החצר. כמו כן ניגש למכרז יזם, שהציע לשכן את העובדים הלא חוקיים במלון רנסנס בנצרת, בשתי קומות מתחת לבריכה. אבי אגאג'ני, מנכ"ל חברת הרטן, המנהלת את המלון: "מדובר בקבלן חיצוני שהעלה את ההצעה בפני אחד השותפים, אבל האחרים מתנגדים. לפעילות כזו יש השפעה שלילית. לאחר שפורסם כי רנסנס זכה במכרז, כבר היו כמה קבוצות של אורחים שסברו כי אינו פועל כמלון".
בתל אביב התנהל משא ומתן עם אחד המלונות בעיר, אבל העירייה הטילה וטו על ההסכם. דובר העירייה: "ראש העירייה, רון חולדאי, הודיע שלא יתמוך במתן אישור להסבת מלון לבית משמורת של עובדים זרים לקראת גירוש, משום שלאישור עלולה להיות השפעה על אזור החוף המשמש למגורים ולבילויים".
מנכ"ל התאחדות המלונות בתל אביב רבתי, אלי זיו, מסכים עם גישתו של חולדאי כי אין להתיר תופעה כזו ברחוב התיירות של העיר, רחוב הירקון. זיו מציין כי באוקטובר תהיה התפוסה במלונות בתל אביב 35%, בזכות הנופשים הישראלים והתעוררות מסוימת של תיירות העסקים. עם זאת, לדבריו, בשל התחרות העזה חלה ירידה חדה במחירים גם לאנשי עסקים מחו"ל. "במצב כזה, כאשר קיים חשש שמלון ייסגר, אני לא בטוח שהמשמורת לעובדים הזרים אינה פתרון", הוא אומר.
גם גורמים אחרים סבורים כי לא היה מקום לסירוב של המלונאים, לפחות לא במצב הנוכחי של חוסר ברירה. אלה מזכירים כי בעבר התאכסנו עולים ואנשי צבא דרום לבנון במלונות, באכסניות ובבתי הארחה. גלי רז, מנהל חדרי האירוח בין הנחלים בקיבוץ אילון: "נהנינו משהותם של אנשי צד"ל אצלנו וגם מהצד הכלכלי של העסקה. החוזה שעליו חתמנו כלל את עלות השיפוץ של החדרים. לאחר עזיבת משפחות צד"ל לא נותרה תווית שלילית ולא היתה כל בעיה בשיווק".
"צורך מסיווי בשיפוץ"
איש שיווק בענף המלונאות אומר כי במלונות שנהפכו למרכזי קליטה היה צורך בשיפוץ מאסיווי לאחר פינויים מהעולים. "נדרש זמן כדי להתניע מלון מחדש ולהחזיר אותו לתודעה הציבורית כמלון, ואולי גם לשכנע שרמתו לא נפגעה. עם זאת, לא נגרם להם נזק תדמיתי".
ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ד"ר נתי אוריאלי: "אם הייתי בעל מלון הייתי נענה למכרז - אף שלא במקומות תיירותיים מובהקים כמו אילת או ים המלח, אלא במקומות שכיום לא מגיעים אליהם אורחים. נראה לי כי המלונות לא ייפגעו מכך בעתיד. העובדים הזרים הלא חוקיים אינם פושעים והם זכאים לתנאים טובים יותר מבתי הכלא. החזקתם במלונות היא עשייה חברתית אנושית, שחברות רבות בשוק העסקי היו שמחות להתהדר בה. בנוסף זוהי דרך לשרוד במשבר חסר תקדים תוך מיצוי כל אפשרויות ההכנסה".
בימים אלה מקיים משרד התיירות דיונים עם משרד האוצר לגבי שינוי ייעוד של מלונות; האוצר העלה דרישה, לפיה במלונות הגדולים יתאפשר שינוי של עד מחצית ממספר החדרים, בעוד שמשרד התיירות דורש שיתאפשר שינוי ייעוד למלון כולו ללא קשר לגודלו.
"לגבי מהות ההסבה, המשרד לא יגביל את השימושים האלטרנטיוויים שאליהם יוסב המלון", אמרה דוברת משרד התיירות, "למעט תחומי תעשייה בלתי סבירים או הסבה שמסבה נזק בלתי הפיך למלון כך שלא ניתן יהיה להחזיר אותו לייעודו ושימושו המקורי. כל הסבה אחרת, כמו דיור זמני, הסבה לצורך השכרה לסטודנטים, מרפאות, משרדים ובתי משמורת, מקובלת על משרד התיירות".
בתי המלון מוכנים להמשיך להפסיד, אך לא את התדמית
עירית רוזנבלום
18.10.2002 / 11:04