תחרות בכיוון אחד

בעוד חודש אמורות חברות כרטיסי האשראי להשלים את הקמת הממשק הטכנולוגי המשותף ביניהן, כחלק מההיערכות לפתיחת שוק המסטרקארד לתחרות גם בתחום הסליקה. מבחינה תיאורטית, התחרות בסליקת שוברי מסטרקארד בבתי העסק החלה כבר לפני חצי שנה, בהתאם להוראת הממונה על ההגבלים העסקיים דרור שטרום, אך מעשית לא חלו בשטח התפתחויות משמעותיות, משום שללא ממשק טכני והסכם המסדיר את החסים בין החברות, לא קיימת תחרות ממשית.



סליקת שוברים בבתי העסק היא מקור הרווח העיקרי של חברות כרטיסי האשראי. החברות גובות מבתי העסק עמלות הנעות בין 0.55% ל-4.0% מכל עסקה בהתאם לסוג העסקה ולמחזורי הפעילות בו. כיום עוסקות שלוש חברות כרטיסי אשראי בסליקה: לאומי קארד סולקת שוברי ויזה, כאל סולקת שוברי ויזה ודיינרס, ישראכרט סולקת את כרטיסי מסטרקארד, ישראכרט ואמריקן אקספרס. בסך הכל מדובר בכ-60 אלף בתי עסק בישראל שמאפשרים רכישות באמצעות כרטיסי אשראי, והמחזור הכספי הכולל בכרטיסים הינו כ-80 מיליארד שקל.



בין שתי חברות הויזה (לאומי קארד וכאל) קיים ממשק טכני המאפשר לכל אחת מהן לסלוק עסקות שנעשו באמצעות כרטיסים שהנפיקה החברה המתחרה. לעומת זאת, עד כה לא היה ממשק כזה בין חברות הויזה לישראכרט, ולכן פתיחת השוק לתחרות לפני כחצי שנה היתה חלקית, משום שהיעדר הממשק הטכני אינו מאפשר לבצע עסקות בתשלומים בכרטיסי מסטרקארד שהנפיקו לאומי קארד או כאל. בענף כרטיסי האשראי מעריכים כי עד ל-15 בנובמבר תושלם הקמת הממשק הטכנולוגי בין החברות, ולא צופים בעיות טכניות כלשהן שימנעו את פתיחת השוק לתחרות. עם זאת, בין החברות קיימת מחלוקת עסקית קשה שעשויה לטרפד את פתיחת השוק לתחרות ולהביא לדחייה של כמה חודשים בתוכניתו של שטרום.



הפועלים לא ויתר



הסיבה לכך היא סירובו של בנק לאומי לחתום על הסכם מקומי המסדיר את מערכות הקשרים העסקיים בין חברות כרטיסי האשראי. לבנק לאומי נימוק טוב לסירובו: אמנם שוק המסטרקארד ייפתח לתחרות, אך היא לא תכלול את כרטיסי ישראכרט - כרטיסי האשראי המקומיים שמנפיק בנק הפועלים. מדובר בכ-700-600 אלף כרטיסים שמייצרים כ-20%-15% ממחזור העסקות בכרטיסי אשראי במשק. רשות ההגבלים העסקיים לא הצליחה לכפות על בנק הפועלים לוותר על הבלעדיות במותג ישראכרט, ואין לה למעשה דרך לחייב את הבנק לפתוח גם את התחום הזה לתחרות.



בנק לאומי סבור כי עובדה זו מעניקה לבנק הפועלים יתרון גדול שיקשה על החברה שלו, לאומי קארד, בניסיונותיה לגייס בתי עסק. הרעיון המרכזי בפתיחת שוק המסטרקארד לתחרות הוא שכל חברות האשראי יוכלו להנפיק ולסלוק את כל סוגי כרטיסי האשראי. אם זה המצב, הרי שבית העסק יכול לבחור לעצמו סולק אחד בלבד (לעומת שני סולקים כיום), ולהציע לו מחזור סליקה כפול, וליהנות מהנחה על העמלה שהוא משלם. כאשר יש פלח משמעותי כמו ישראכרט שנמצא מחוץ לתחרות, נהנית החברה מיתרונות בגישה לבתי העסק שאין לשחקנים האחרים, ואז קיים חשש שיתרון זה ינוצל כדי לחסום את דרכן של חברות אחרות.



כך למשל, יכולה ישראכרט להציע לבית עסק את שירותיה ולהציג עצמה כחברה היחידה שיכולה לסלוק את כל השוברים. לעומת זאת, אם כאל או לאומי קארד היא החברה הסולקת, אזי בית העסק חייב להיות קשור לסולק נוסף כדי שיסלוק את השוברים של ישראכרט. הסולק הנוסף יכול להיות רק ישראכרט.



בלאומי קארד ובכאל מאמינים שהיתרון שיש לבנק הפועלים עלול להיות מנוצל לרעה כדי לחסום את דרכם לשוק ולכן בשלב זה עדיין לא מוכנים לחתום על הסכם מקומי המסדיר את היחסים בין החברות ואת גובה העמלות הצולבות שהן אמורות לשלם זו לזו כמו שיש כיום בין חברות הויזה. כל עוד אין הסכם כזה, התחרות לא יכולה לצאת לדרך.



בחברות הויזה מעריכים כי אם שוק הישראכרט ייפתח לתחרות, תחול ירידה משמעותית במחירים בתחום המסטרקארד והישראכרט, שנהנו בשנים האחרונות משקט יחסי, בהשוואה לתחרות החריפה בתחום הויזה. ביטוי טוב לכך אפשר למצוא בגרף ההכנסות של בנק הפועלים מכרטיסי אשראי המצוי בעלייה, לעומת ירידה בגרף המקביל בבנקים האחרים. ב-2001 הסתכמו הכנסות בנק הפועלים מכרטיסי אשראי ב-712 מיליון שקל, לעומת 688 מיליון שקל ב-2000, ו-597 מיליון שקל ב-99'.



לאומי הוא המתנגד העיקרי



בנק לאומי הוא המתנגד העיקרי ליצירת ההסכם המקומי, משום שראשי הבנק מעריכים כי הם נמצאים בעמדת נחיתות מול שתי החברות האחרות. לכאל יש זיכיון בלעדי להנפקה וסליקה של כרטיסי דיינרס. לישראכרט בלעדיות על המותג ישראכרט (המותג המקומי היחיד, כל השאר בינלאומיים) וכן זיכיון בלעדי להנפקת וסליקה של כרטיסי אמריקן אקספרס. עובדה זו מעניקה לשתי החברות נגישות טובה יותר לבתי העסק. לאומי קארד קשורה כיום עם כ-27 אלף בתי עסק, ובהיעדר מותג פרטי משלה, אין לה יתרון כלשהו להציע לבתי העסק. הנטייה של הציבור לאמץ כרטיסים בינלאומיים והצורך בהשקעות כספיות מסירים מסדר יומה של לאומי קארד את האפשרות לבנות מותג מקומי פרטי שיתחרה בישראכרט.



רשות ההגבלים העסקיים הגיעה עם בנק הפועלים לשורת הסדרים שמטרתן למנוע ניצול לרעה של היתרון של הבנק בבלעדיות על המותג ישראכרט. הרעיון המרכזי הוא שישראכרט תימנע מלקשור את הפעילות הנעשית בכרטיסי ישראכרט עם פעילות הנעשית בכרטיסים אחרים, אבל בנק לאומי, שיודע כמה דברים על מניפולציות בתחום כרטיסי האשראי עוד מהתקופה שניסה לחסום את דרכה של אלפא קארד המנוחה לשוק, יודע היטב שמרחב התמרון של ישראכרט בשוק הוא גדול מספיק כדי לגרום לו קשיים בחדירה לשוק המסטרקארד.



בימים האחרונים ניסו בחברות האשראי לשמור על פרופיל נמוך, כדי שהמגעים את רשות הגבלים העסקיים יתנהלו מאחורי הקלעים ובשקט, מתוך שאיפה כי יושג הסדר שיניח את דעת כל החברות. ממה שנאמר עד כה על ידי הצדדים ברור שהמרחקים בין החברות גדולים מאוד ולכן יידרש פתרון יצירתי במיוחד כדי ששוק המסטרקארד ייפתח לתחרות אמיתית.