דו"ח מבקר המדינה: עבריינים חדרו לעסקי החלפת הכספים

גורמים עברייניים נכנסו לתחום שירותי המטבע, ("צ'יינג'ים") ועיסקי החלפנות הפכו לצינור חמצן לארגוני פשע. כך טוען היום (שלישי) דו"ח מבקר המדינה בפרק הדן בפשיעה הכלכלית. הצ'יינג'ים החוקיים מגלגלים על פי נתוני המבקר כ-150 מיליארד שקל בשנה. חלק משמעותי מרווחיהם מופנה למימון ארגוני פשע, המנצלים את הפיקוח הרופף של המדינה להלבנת הון ומימון פעולותיהם. באגף שוק ההון של משרד האוצר רשומים כ-2,200 צ'יינג'ים. האגף מפקח על הענף באמצעות יחידה של שישה עובדים בלבד, העורכים כשלושים פעולות ביקורת בשנה. דו"ח ביקורת פנימית של משרד האוצר קבע כבר לפני עשר שנים שהאמצעים הדלים אינם מאפשרים ליחידה לבצע את תפקידה, אולם דבר לא השתנה מאז.

ארגוני הפשע מפעילים צ'יינג'ים חוקיים ובלתי חוקיים, באמצעות אנשי קש המסייעים להסתרת הזהות האמתית של הבעלים, ומנצלים את הפיקוח הרופף של משרדי האוצר ומשרד המשפטים על מוסדות פיננסיים אלה. מספר הצ'יינג'ים הבלתי חוקיים נאמד על ידי משרד האוצר ב-300-400.

המבקר מצביע על העובדה שתחום שירותי המטבע אינו מוסדר ואינו מפוקח די הצורך, והדבר אפשר את חדירת הגורמים העברייניים לתחום זה. החלטות להקים כוח משימה מיוחד שיטפל בבעיה לא הוצאו לפועל. "בקרב גורמי האכיפה השונים קיימת הערכה ולפיה חלק ניכר מהפעילות הפיננסית של ארגוני הפשיעה נעשה באמצעות נש"מים (נותני שירותי מטבע). תחום נותני שירותי המטבע מאופיין בחוסר רגולטורי, והוא מהווה מצע נוח לחדירת גורמי פשיעה בהיקף נרחב, ולביצוע עברות הלבנת הון ועברות מס. התוצאה הבולטת של היעדר ההסדרה היא כניסת גורמים עברייניים לענף ויצירת תשתית להעלמת מסים ולהלבנת הון בהיקף נרחב.

"בפעולות ביקורת שנעשו התברר שכ-35% מהפעולות הנעשות בצ'יינג'ים אינן מדווחות כחוק. לעיתים משמשים הנש"מים כצינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע", אומר המבקר. הדוח מאשים את המשטרה כי היא אינה פועלת נגד נותני שירותי מטבע בלתי רשומים הפועלים בניגוד לחוק, למרות שארגוני הפשע חדרו גם לצ'יינג'ים חוקיים, נוכח דרישות הסף הנמוכות לפתיחת עסק לשירותי מטבע.

המבקר קורא לממשלה להשלים את החקיקה שנעדה להדק את הסדר הענף וייעל את מנגנוני הפיקוח על התחום. "לצורך חסימת מקורות המימון של ארגוני הפשיעה ועברייני הפשיעה החמורה, יש להשלים בהקדם האפשרי את התהליך שהוחל בו להסדרת ענף נש"מים, בין היתר באמצעות חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. יש לפעול לרישום כל נותני שירותי המטבע בארץ, ולהקמה, תפעול וניהול של המרשם ויש לקיים ביקורות פיקוח ואכיפת הוראות החוק לאיסור הלבנת הון על הגופים המפוקחים".

"בימים אלה נידונה בוועדת הרפורמות של הכנסת, הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים), התשע"ה-2015 שמסגרתה מוצע לקבוע רגולטור פיננסי שייקרא 'המפקח על נותני שירותים פיננסיים' אשר יפקח, בין היתר, גם על נותני שירותי המטבע הקיימים כיום ועל הפעילות הניתנת על ידם, כמו גם על גופים שאינם תאגידים בנקאים או גופים מוסדיים, המספקים כיום אשראי צרכני.

בהתאם להצעת החוק מוצע לעבור ממשטר הרישום הנהוג כיום לעניין נותני שירותי מטבע, שהינו משטר מקל יותר, למשטר של רישוי - בו קיימת לרגולטור סמכויות רחבות יותר, ושיקול דעת רחב יותר בבואו להחליט האם להעניק רישיון. עוד מוצע, לקבוע כללים לפעילות נותני שירותי מטבע שקיבלו רישיון, וכן לתת כלים וסמכויות למפקח להסדרת הפעילות ולפיקוח עליה לרבות קיום ביקורות וסמכויות פיקוח ובירור מנהלי לרבות הטלת עיצומים כספיים, הוראות בדבר ניגודי עניינים, אישור נושאי משרה, שמירה על ניהול תקין ועוד.

כמו כן, לפי הצעת החוק, יוטלו חובות על גורמים השולטים בנותני שירותי מטבע או על בעלי עניין בהם – כך למשל כל מי שמבקש לשלוט בנותן שירותי מטבע יהיה מחויב בקבלת היתר שליטה או החזקה מאת המפקח. חובות אלו יאפשרו לעקוב בצורה טובה יותר אחר הגורמים המעורבים בשוק ולנטר את פעילותם. כמן כן, מוצע בהצעת החוק לקבוע שהמפקח יבחן את יושרם ויושרתם של מי שמחזיק למעלה מ-10% מאמצעי השליטה בתאגיד שהוא נותן שירותי מטבע, או למעלה מ-5% בשלושה תאגידים כאמור או יותר, של נהנה בנותן שירות מטבע, ושל כל נושא משרה בנותן שירות פיננסי.

עוד מוצע לקבוע בהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כי רשות המסים תהיה מוסמכת, לסגור עסק של נותן שירותים פיננסיים שבמסגרת עסקיו בוצעו עבירות מס חמורות וכן של אדם אשר עסק במתן שירותים פיננסיים, ללא רישום בתוקף או רישיון בתוקף, כמתחייב בחוק וכן לתפוס נכסים של גורם כאמור. שר האוצר, באישור היועץ המשפטי לממשלה, יהיה רשאי להאריך את הוראת השעה לתקופה נוספת של שנתיים."