הפיקוח על הבנקים כשל בפיקוח על שלוחות הבנקים בחו"ל. בעקבות פרשת חשבונות הבנק החסויים של אזרחי ארצות הברית בשלוחת בנק לאומי בחו"ל, והחקירה שהתקיימה גם לגבי פעילות שלוחות של בנק הפועלים ובנק המזרחי, בדק המבקר כיצד פעל המפקח על הבנקים, דודו זקן, להסדרת פעילותן של השלוחות בחו"ל. בפרשת החשבונות החסויים התעורר חשד שבנקים ישראלים, באמצעות שלוחותיהם בחו"ל, סייעו לאזרחים אמריקאים להתחמק ממס באמצעות חשבונות שלא דווחו כחוק לרשויות בארצות הברית.
פרשת החשבונות של בנק לאומי הסתיימה בסוף 2014 בתשלום קנס של 270 מיליון דולר, אולם לפחות במקרה אחד, גרמה הסתבכות דומה להתמוטטותו של בנק שוויצרי שלא דיווח לרשויות על חשבונות של אזרחים אמריקאים שהתנהלו אצלו. המבקר מאשים את המפקח כי הוא לא פעל לוודא שבנק לאומי מקיים את ההוראה שחשבונות ממוספרים לא ישמשו להסתרת זהות הלקוח ממערכת הציות והביקורת או מרשויות הפיקוח. (נוהל 411).
בניגוד להנחיות וועדת באזל הקובעת תקנים בינלאומיים לפיקוח על הבנקים, לא קבע הפיקוח על הבנקים נהלים מסודרים לפיקוח על שלוחות הבנקים בחו"ל. החוקים האוסרים על בנקים זרים לנהל חשבונות סודיים של אזרחי ארצות הברית נחקקו עוד ב-2008, אולם נראה שהמפקח הישראלי על הבנקים לא היה ער למשמעויות של החקיקה החדשה והסיכון לבנקים הישראלים הפועלים בחו"ל. בשנת 2011 החלו להתעורר חקירות נגד בנקים שוויצריים ושלוחות של בנקים בשווייץ, לגבי חשבונות בנק חסויים.
מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי עד לפתיחת החקירה נגד הבנקים בשווייץ לא בדק הפיקוח על הבנקים חלק מהסוגיות שעלו מהשינוי שחל במדיניות של רשויות החוק והמס בארצות הברית. המפקח גם לא חייב את הדירקטוריונים של הבנקים לדון בסיכונים החדשים של הבנקים בהפעלת שלוחות בחו"ל, המשרתות אזרחים זרים.
המבקר מעיר למפקח לשעבר דודו זקן על שלא עדכן את הרשות לניירות ערך בהפרשות שביצוע הבנקים כנגד הסיכון הכרוך בחקירות בעניין חשבונות חסויים של אזרחים אמריקאים וההפסד הכספי שהם עלולים לספוג כתוצאה מחקירות אלה.
"הליקויים העולים מדוח זה מלמדים על התנהלות לקויה של בנק ישראל בנוגע לפיקוח על פעילותן של שלוחות בנקים ישראליים בחו"ל. על בנק ישראל להקפיד על מניעת פעילות בלתי תקינה של בנקים ושל לקוחותיהם שיש בה כדי להפר חוקים ו/או אמנות בין-לאומיות", קובע המבקר. " משרד מבקר המדינה סבור כי לנוכח השינויים שחלו במדיניות רשויות החוק והמס בארצות הברית משנת 2008, היה על הפיקוח על הבנקים לדרוש מהבנקים המסחריים הישראליים לבחון את סוגיית פעילות שעלולה לעלות לכדי סיוע אקטיבי להעלמת מס, וזאת כדי להעריך את הסיכונים בפעילות זו, לרבות הסיכון המשפטי, ולנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להפחית את הסיכונים כאמור ככל שהדבר נדרש". בסיכום הדו"ח קורא המבקר להשלים פעולות חקיקה המבהירות את חובת הבנקים לפעול למניעת תרמיות מס ואת סמכויות המפקח על הבנקים לפקח על פעילות השלוחות בחו"ל.
בתגובה נמסר מבנק ישראל: "למן קבלת הממצאים של רשויות החוק האמריקאיות, למד הפיקוח על הבנקים את הכשלים שהתממשו באירועים דומים בבנקים וברשויות פיקוח מובילים בעולם, ואת האירועים שהתרחשו בבנקים הישראליים, הפיק לקחים, ופעל לחיזוק הליכים קיימים ודרישה לביצוע הליכים חדשים, במטרה לצמצם את הסיכונים ולוודא שאירועים דומים לא ישנו. הפיקוח ימשיך לדרוש מהתאגידים הבנקאיים לפעול לצמצום החשיפות לסיכונים הללו, ויחתור לשפר את היכולות שלו ושל הבנקים בניהול סיכונים אלה גם בעתיד, בין השאר בהתייחס להערות מבקר המדינה.
בנק ישראל מברך על העובדה שמדינת ישראל שינתה השנה את חוק איסור הלבנת הון וכללה את עברות המס כעברת מקור. אנו קוראים למשרד האוצר ולוועדת הכספים להסדיר במהרה את התשתית המשפטית ליישום הסכם ה-FATCA, על מנת להבטיח ציות מלא של הגופים הפיננסיים בישראל לדרישות של הרשויות האמריקאיות".