פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ספרו מה אכלתם - ושלמו מס בהתאם לנזק הסביבתי

      מה מידת ההשפעה של המזון שאתם אוכלים על ההתחממות הגלובלית? לפי הצעה חדשה בדנמרק יוטל מס על מוצרי מזון על פי כמות גזי החממה הנפלטים בשרשרת הייצור והאספקה שלהם. ומה המוצר שנחשב לבעל ההשפעה המזיקה ביותר לסביבה? צפו בדיון באולפן

      ספרו מה אכלתם - ושלמו מס בהתאם לנזק הסביבתי

      על מחירו הסביבתי הגבוה של בשר, ושל מוצרי מזון מן החי בכלל, כבר נאמר הרבה: לפי הערכות שנובעות ממחקרים שונים, תעשייה זו אחראית לכ-20 אחוזים מגזי החממה הנפלטים לאוויר בגלל פעילות האדם - יותר מכלל פליטות גזי החממה מתחבורה בכל העולם.

      מתוך התחומים המרכיבים את תעשיית המזון מן החי, ההשפעה על הסביבה של תעשיית הבקר גדולה במיוחד משום שנדרשים עבורה פי עשרה יותר משאבים מאשר מהמשאבים שבהם משתמשים לגידול מזונות אחרים מן החי, ואף יותר מכך בהשוואה למזונות מן הצומח.

      בדנמרק החליטו להתייחס לעניין ברצינות: מועצת האתיקה של המדינה העבירה בסוף חודש אפריל הצעה לממשל שלפיה יש להטיל מס על מזונות לפי מידת התרומה שלהם להתחממות הגלובלית. לפי ההצעה, המזון הראשון שימוסה הוא בשר בקר. אנשי המועצה הסבירו שמס כזה יכול להקטין את אחוז פליטת גזי החממה של דנמרק ב-20 עד 35 אחוזים, ובהצהרה לעיתונות לתקשורת נאמר שאורח החיים הדני כיום אינו בר-קיימא, וש"לעם יש מחויבות אתית לשנות את הרגלי האכילה [שלו]".

      מיסוי כזה עדיין לא נהוג בעולם, אך הרעיון של מיסוי סביבתי של מזון בכלל, ובשר בפרט, אינו חדש. לפני כשנתיים התפרסם מחקר ב-Nature Climate Change ובו טענו החוקרים שהקטנת כמויות הבקר והצאן בעולם יכולה לסייע להפחית את כמות גזי החממה הנפלטים לאוויר, ובייחוד מתאן (שהשפעתו הסביבתית גדולה יותר מזו של פחמן דו-חמצני). גם במקרה הזה החוקרים הציעו לעשות זאת באמצעות הטלת מס בשר.

      במחקר חדש יותר, שהתפרסם בחודש פברואר האחרון, בנו חוקרים מאנגליה מודל של הטלת מס ברמות שונות על בשר אדום ועל מוצרי מזון נוספים. המחקר בחן מה תהיה תרומתו של המס ואם הוא אכן יסייע להקטין את פליטת גזי החממה במידה ניכרת, יתרום לשיפור בריאות הציבור ויגדיל את פדיון המס (פדיון=הכנסה לאחר ניכוי עלויות) של הממשל הבריטי.
      המודל מציג ארבעה תרחישים של מיסוי בגובה שונה, וככל שמוצר המזון אחראי לאחוז גבוה יותר של פליטות גזי חממה כך המס המוטל עליו גבוה יותר. במודל הזה המס על בשר בקר וכבש היה מהגבוהים ביותר. בשניים מהתרחישים החוקרים בדקו גם סבסוד ממשלתי למוצרי מזון שאחוז פליטות הפחמן הכרוך בייצורם נמוך יחסית.

      בכל התרחישים נראה שיפור בתחומים שנבדקו: בבריאות תושבי המדינה - מניעה או דחייה של עשרות עד אלפי מקרי מוות בשנה ממחלות לב ומסרטן, במצבה הכלכלי של המדינה - תוספת של עד 3.4 מיליארד ליש"ט לפדיון המס של בריטניה, ובהקטנת כמות הפליטות שלה שמשמעותה חיסכון השווה ערך ל-16.5 עד 18.9 מיליון טונות של פחמן דו-חמצני.

      למרות זאת, כותבי המחקר חלוקים לגבי כדאיות יישום הטלת המס. ד"ר אדם בריגס, הכותב הראשי שהוא חוקר מתחום בריאות הציבור, אומר שזו תוספת משמעותית לקופת המדינה אך תוספת מחיר פעוטה למשק בית שעשויה לגרום לאנשים להחליט החלטות תזונה בריאות ואחראיות יותר. עמיתו ד"ר ריצ'רד טיפין, חוקר מתחום הכלכלה השימושית, מאמין שהיתרונות אינם מצדיקים את הנטל הכלכלי שיושת על משקי בית בעלי הכנסה נמוכה ואת הנזק הכספי הפוטנציאלי לבעלי משקים חקלאיים.

      מרינדו (יח"צ , צילום: אורי אמיתי)
      שבשר בקר מהווה רק 22 אחוזים מתעשיית המזון מן החי בישראל, הוא אחראי ל-82% מפליטות גזי החממה (תצלום: אורי אמיתי)

      יותר ירוק, יותר בריא

      שאלת המס על הבקר רלוונטית גם בישראל. במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון נמצא שעל אף שבשר בקר מהווה רק 22% מתעשיית המזון מן החי בישראל, הוא אחראי ל-82% מפליטות גזי החממה. "מחובתה של המדינה לדאוג לבריאות תושביה, ומכיוון שלצריכה מופרזת של בשר בקר יש השפעות שליליות מבחינת בריאות הציבור וגם מבחינת הסביבה יש היגיון בכך שהמדינה תטיל מס ירוק על צריכת בשר בקר", מסכימה ד"ר חגית אולנובסקי, יו"ר הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא.

      "דבר דומה נעשה כיום בארץ גם בהיבט הבריאותי בהטלת מס מיוחד לכיסוי הוצאות הבריאות על סיגריות, וגם בהיבט הסביבתי בתכנית המיסוי הירוק על כלי רכב", היא מסבירה. "הטלת מס כזה על בשר לא רק שתוריד את רמת פליטות גזי החממה בישראל, אלא תחסוך זיהום סביבתי רב במובנים נוספים. למשל, בתי המטבחיים מעמיסים כיום על מכוני טיהור השפכים, פסולת של שאריות בעלי חיים שאינה משווקת היא מטרד סביבתי עצום, שפכי בעלי החיים מזהמים את מקורות המים ויש עוד דוגמאות רבות.

      "מעבר לכך, וחשוב לא פחות, כבר היום הישראלים אוכלים בשר, ובכלל זה עוף, כמעט פי שניים מההמלצות הרשמיות של ארגון הבריאות העולמי ומתושבי מדינות מערביות אחרות. לכן הפחתה מסוימת בצריכת הבשר תביא עמה שיפור בבריאות התושבים", מוסיפה אולנובסקי. "חשוב לציין שהשיפור בבריאות יושג אך ורק בהנחה שיוצעו חלופות מתאימות. הרי אם נאכל לחם לבן או ממתקים במקום בשר בקר לא נשיג שינוי כזה. אבל אם במקום חלק ממנות הבשר שרבים מאתנו צורכים כיום נאכל מנה טובה של קטניות, נרוויח שיפור בבריאות וגם ניטיב עם הסביבה".

      מפלצת ביורוקרטית

      בינתיים, גורמי ממשל בדנמרק טוענים שהסבירות שההצעה הזו תאושר נמוכה. לתפיסתם, מדובר ב"מפלצת ביורוקרטית" שתצריך התאמות רבות בשוק המזון ובחקלאות הדנית, בעוד שהתוצאה תהיה הפחתה מזערית בלבד ברמת הפליטות העולמית.

      בין אם ההצעה תעבור בשלב הזה ובין אם לאו, אין ספק שהשיח על הנושא מגביר את מודעות הציבור לכך שגם לבחירות שלו יש השלכות על הסביבה – למשל בהחלטה איזה מזון לקנות, ובהתאם גם יכולת לצמצם את ההשפעה השלילית שלו עליה.

      זווית סוכנות ידיעות למדע ולסביבה