ש', בן 50, תושב פריפריה בצפון הארץ, אדם חסר השכלה, התפרנס בדוחק ובקושי רב כל חייו הבוגרים ממכירת בגדים בשווקים. משך שנים סווג ש' כלקוח מוגבל חמור בבנקים השונים שהסכימו לפתוח לו חשבון, ומעולם לא ניתן לו אשראי בבנקים. צ'קים של ש', גם בסכומים פעוטים של מאות שקלים, נהגו לחזור באופן תדיר, ובשלב מסוים מצא את עצמו ש' חייב למעלה ממיליון שקלים לחייבים רבים, כשתיקי הוצאה לפועל רבים נפתחו נגדו. לש' היה חשבון בנק גם בבנק דיסקונט, בו היה מוגבל כמובן עם יתרת אשראי נצחית של אפס שקלים. מטבע הדברים ש' מעולם לא פעל בשוק ההון, ואף לא חלם לעשות זאת.
ואז, ב-18 באפריל 2009, כמו בסרטים, התרחש "נס משמיים". ש' זכה בפרס הראשון בלוטו בסכום עתק, דמיוני לחלוטין עבורו, בהיקף של כ-8.5 מיליון שקלים. כעבור ימים ספורים קיבל ש', לאושרו הרב, צ'ק לפקודתו על סכום הזכייה בניכוי מס, בסך של כ-6.8 מיליון שקלים. ש', שהבין שחייו הולכים להשתנות מקצה לקצה, החליט לא לגלות על זכייתו לאיש, גם לא לאשתו ולילדיו. הוא בחר לחשוף את סודו רק בפני גורם אחד, בו שם את מבטחו ואמונו: יועצי ההשקעות של סניף בנק דיסקונט בעיירת מגוריו.
ש' סבר כי כיוון שיועצי השקעות בבנקים פועלים לפי כללים ברורים של חוק ורגולציה, וכיוון שהם חייבים חובות אמון וזהירות וסודיות כלפיו - נכון ורצוי לבטוח בהם בשעה גורלית שכזו. בהם ורק בהם.
ואולם, למרות זכייתו בסכום העתק, שנים בודדות לאחר הזכייה, נקלע ש' ליתרת חובה בחשבונו. היום מפנה ש' את האצבע המאשימה לעבר בנק דיסקונט ומנהליו. בתלונה חריגה שהגיש לרשות ניירות ערך נגד הבנק, טוען ש' כי הבנק גרם לאובדן כספי הזכייה. זאת, לדבריו, משום שנציגיו ייעצו לו לסגור את כספו בפיקדונות בריבית זעומה, אך במקביל גרמו לו ליטול הלוואות בריבית גבוהה כדי לשלם את חובותיו ולממן את צרכיו השוטפים.
"בדיעבד התברר ל-ש' שטעה טעות מרה וקשה כשבטח ביועצי הבנק", כותב ש' בתלונה שהגיש באמצעות עו"ד אסף ברם ממשרד עוה"ד ברם-סלוק. "יועצי ההשקעות של הבנק ומנהליו - שהיו היחידים בהם שם את מבטחו, התגלו כאנשים פורעי חוק, הפועלים בניגוד מפורש לחוק הייעוץ ולחוקי המדינה, ששמים את טובתו של הבנק לנגד עיניהם על חשבון טובתו של ש', שמנצלים בריש גלי את בורותו, חוסר הבנתו, חוסר ניסיונו ויכולותיו ובעיקר את העובדה ש-ש' נותן בהם אמון מוחלט".
בתלונה, שהוגשה לפני ימים ספורים לראש רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר ושהגיעה לידי "גלובס", טוען ש' כי בנק דיסקונט ויועצי ההשקעות שייעצו לו, הפרו את הוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות. ש' מבקש כי רשות ני"ע תפתח בחקירה פלילית ומנהלית כנגדם.
"בקצרה, מדובר בפרשה מזעזעת, בלתי מתקבלת על הדעת, שבה הפרות מוכחות, מגובות בראיות המוצקות והמובהקות ביותר האפשריות (תצהירים בשבועה של הנילונים עצמם) - הפרות מהסוג שהחוק במפורש ובמפגיע בא למנוע - יצרו תקלה איומה, מהסוג שחוק הייעוץ בא למנוע", נטען בתלונה.
בתלונה מצוין כי המקרה של ש' חריג בחומרתו ומביש ברמת (חוסר) הציות של יועצי הבנק ומנהליו לכללים הבסיסיים ביותר של החקיקה בני"ע - ומחייב תגובה עונשית מתאימה וחמורה במיוחד.
"עבירות פליליות ומינהליות"
בתלונתו לרשות ני"ע מבהיר ש' כי הוא מודע לעובדה כי הרשות אינה פועלת להחזרת כספים ללקוחות של יועצי בנקים, אפילו אם אלו פעלו בניגוד לחוק ובמרמה - וכי לשם כך קיימים הליכי אכיפה אזרחיים.
ש' מנהל מזה כשנתיים משפט אזרחי נגד בנק דיסקונט בבית המשפט השלום בחיפה, ובדרך זו הוא מקווה לראות לפחות חלק מכספי הזכייה שלו בחזרה. דיוני ההוכחות בתיק נקבעו לדצמבר הקרוב. ואולם, לטענת בא-כוחו, עו"ד ברם, במהלך המשפט האזרחי המתנהל ושמיעת גרסתם של יועצי ההשקעות מבנק דיסקונט, התברר כי לא נעשו רק עוולות אזרחיות כלפי ש', אלה גם הפרות פליליות של החוק.
"במקרה החמור הזה, יועצי ההשקעות בבנק דיסקונט הגישו תצהירים בשבועה לבית המשפט, בה מסרו את גרסתם לאירועים המוזרים והחמורים שאירעו בחשבונו של ש'. מקריאת תצהירים אלה עולות וצפות עבירות חמורות ביותר על חוק הייעוץ, חלקן עבירות פליליות וחלקן עבירות מינהליות, כולן מדהימות בעזות המצח של מבצעי העבירות ובזלזול המופגן והגלוי להוראות החוק, משל בנק דיסקונט במקום מגוריו של ש' הוא מעין אזור שיפוט נפרד ממדינת ישראל, עליו הוראות חוק הייעוץ לא חלות", נכתב בתלונה.
ש' טוען, למשל, כי מנהל הסניף בו נוהל חשבון הבנק שלו, המשמש גם כיועץ השקעות מורשה, אומר בתצהיר שהגיש לביהמ"ש כי הוא הסביר לו על "האפשרויות העומדות בפניו לצורך השקעת כספי הזכייה", ובכך למעשה נתן לו ייעוץ השקעות, ברגע הדרמטי ביותר בחייו. זאת, מבלי שהחתים אותו על הסכם ייעוץ וכשהוא מודע לעובדה ש-ש' מעולם לא נדרש לביצוע שום השקעה בחייו, כיוון שהוא היה חסר כל. "יתרה מזו", נטען בתלונה, "מנהל הסניף מצהיר שעד אותה פגישה הוא לא ידע על קיומו של ש' כלל - מיהו הלקוח? מהם צרכיו הפיננסיים? מהן התחייבויותיו? כמה ילדים יש לו? באילו גילאים? האם הוא עובד? מאיפה לוקח מנהל הסניף לעצמו את החירות והחוצפה לתת ייעוץ השקעות במצב כזה ללא הסכם ייעוץ??!! ללא תיעוד מסודר של צורכי הלקוח?"
פיקדון נושא ריבית זעומה
ואולם, העובדה שמנהל הסניף ושאר יועצי ההשקעות שייעצו ל-ש', לא טרחו לעשות הסכם ייעוץ עם ש' - לא לפני מתן הייעוץ ולא בעת מתן הייעוץ ל-ש' במשך מספר שנים - לא הייתה הבעיה הגדולה של ש'; גם לא היעדר התיעוד של ההמלצות שניתנו לו, בניגוד לחובת התיעוד על-פי חוק הייעוץ. הבעיה האמיתית, לטענת ש', הייתה ה"טיפול" שהעניקו מנהל הסניף ויועציו ל-ש', ש"הסתיים במפח נפש אדיר, באובדן רב של כספים, בכך ש-ש' כיום - ואחרי הזכייה המדהימה בטוטו - הפך ללקוח שאין לו כסף בחשבון".
בתלונה לרשות ני"ע נטען, כי לפי מסמכי בנק דיסקונט ותצהיריו, מתרחש אירוע "מדהים", כלשון התלונה, כאשר "הבנק, על דעת עצמו, ותוך עזות מצח שאין כדוגמתה, מחליט להפקיד את רוב כספו של ש' (6.5 מיליון שקלים) בפיקדון נושא ריבית זעומה של פריים מינוס 1.7. לא נאמר ל-ש' דבר על החלטת הבנק להפקיד את כספו בפיקדון (עם עמלת שבירה), לא נאמר ל-ש' דבר על הריבית. לא הוצגו ל-ש' שום אפשרויות נוספות. והחמור מכל, ההפקדה בוצעה על דעת הבנק כפעולה של ניהול כספים לכל דבר ועניין". זאת, נטען, מבלי ש-ש' חתם על ההפקדה וללא תיעוד כי ידע עליה כלל.
בהמשך, נטען בתלונה, מוצאים כספיו של ש' מחשבון העובר ושב שלו ומופקדים בפיקדונות שונים, כשאין זכר כלל להוראות הפקדה שנותן ש', "וזאת מהסיבה הפשוטה שהוא מעולם לא נתן אותן. ההפקדות והעסקאות וניהול כספיו של ש' בוצעו ללא ש-ש' נותן הוראות כלל בחשבונו באותה העת", כאשר "המשך הדברים ותוצאתם האסונית ל-ש' הם תולדה טבעית ומקוממת של ההפרות היסודיות והחמורות בהתנהלות מולו - היועצים המדופלמים פועלים על דעת עצמם בחשבונו של ש' בדרך מזעזעת בטיפשותה - מחד הם מפקידים את רוב כספיי הזכייה של ש' לתקופה ארוכה בפק"מ סגור עם קנס שבירה עצום, הנושא תשואה נמוכה ביותר; ומאידך הם ממליצים לו ליטול למעלה מ-20 הלוואות בטווח זמן קצר - הנושאות ריבית גבוהה - במקביל - כביכול על-מנת לשרת את צרכיו והתחייבויותיו. זאת, מבלי שהלקוח מבין את התהליך, בוודאי מבלי שהפעולות האלה מתאימות לצרכיו הפיננסיים. היש התנהלות של יועצי ההשקעות בבנקים שהיא יותר מקוממת וטיפשית מזו?"
"שחיקה עד דק"
כך, לפי התלונה, "שוחק בנק דיסקונט את כספו של ש' עד דק, בריביות שאין בהם שום צורך או סיבה, בהמשך בהשקעות בניירות ערך של-ש' אין מושג ירוק בהם ועוד ועוד. ליתר דיוק וזעזוע - יועצי הבנק החליטו על דעת עצמם לנעול את כספו של ש' לתקופה ארוכה, בריביות אפסיות, עם קנס שבירה בן מאות אלפי שקלים, זאת, כשהם יודעים (או אולי לא יודעים כי לא טרחו כלל לברר ובוודאי שלא לתעד!) - ש-ש' זקוק נואשות לכסף - על-מנת לפרוע חובות של למעלה ממיליון שקל בהוצאה לפועל".
מתלונתו של ש' לרשות ניירות-ערך עולה כי עקב התנהלות הבנק כבר ביום 17.5.09 - פחות מחודש לאחר הזכייה בפרס הראשון בלוטו - הומלץ ל-ש' ליטול הלוואות מהבנק הלוואות בריביות של 13.25%, 11.55% ועוד. "למעשה, תוך זמן קצר, בעקבות הייעוץ הפיננסי המופלא והבלתי-חוקי של הבנק ללקוח - ש' מוצא עצמו משלם לבנק סך מדהים ומחריד של 459,979 שקל על ריביות, מסגרות אשראי ועמלות אשראי", נכתב בתלונה. "לפני רגעים ספורים אדם זכה ב-6.8 מיליון שקל, כשהיתרה בחשבונו עמדה על אפס. היעלה על דעתו של יועץ פיננסי לשווק לאותו אדם הלוואות שעלותן מאות אלפי שקלים, כשבחשבונו מופקדים מיליוני שקלים, כשברור ליועץ הפיננסי שלאדם אין מושג קלוש בפיננסים? היעלה על הדעת שכל הדברים האלה יתרחשו ללא תיעוד מינימלי וללא הסכמים?".
לפי התלונה, סופו העגום של הייעוץ הבלתי-חוקי הנטען שקיבל ש' מבנק דיסקונט הוא שבאפריל 2014 - שנים בודדות לאחר הזכייה - לא רק שכל הונו של ש' נשחק, אלה שחשבונו בבנק עומד ביתרת חובה של 223 אלף שקלים, שכמובן צוברת ריבית חריגה. לדברי בא-כוחו של ש', עו"ד אסף ברם, הוא מעולם לא נתקל בסיפור כה מטריד. "אני עוסק בדיני ניירות-ערך מזה 20 שנה, הן בפרקטיקה והן באקדמיה, ומעולם לא נתקלתי בהפרה כה בוטה, כה קיצונית, של חוק הייעוץ - וכלפי אדם שזקוק לייעץ ההשקעות הזה יותר מכל מקרה אחר בו נתקלתי מימי. ונתקלתי במקרים רבים".
לדברי עו"ד ברם, "יש פה סיפור מטורף לחלוטין שמעבירים את הכסף של הלקוח לפיקדונות של פריים מינוס 1.7, ואחר-כך אומרים לו לקחת הלוואות בפריים פלוס 7. זה מטורף.
עובדי הבנק כנראה רצו לסגרו את הכסף בפיקדון כדי להעלות את הלימות ההון של אותו סניף, ובדרך סיבכו את הלקוח. אף אחד לא הסתכל על האינטרס שלו, אבל מעבר לכך נתנו לו ייעוץ שלא לפי החוק. זה סיפור טרגי".
בנק דיסקונט: "ש' ביצע את רוב ההשקעות על דעת עצמו ולפי שיקול-דעתו המוחלט"
בא-כוחו של בנק דיסקונט, עו"ד רון חכים, שותף ומנהל מחלקת בנקאות וחדלות פירעון במשרד אטיאס-פרוכטר ושות', מסר בתגובה לתלונתו של ש' לרשות ני"ע בעניין אופן טיפול הבנק בכספי זכיית הלוטו שלו: "הבנק דוחה מכל וכל את טענותיו של ש', המהוות מיחזור נוסף של טענות שהועלו על-ידו כבר בעבר, ואשר הבנק כבר הראה, בראיות שהוגשו לבית המשפט, שאין כל ממש בטענות אלו.
"יודגש כי מחוות-דעת שהוגשה לבית המשפט ושנערכה על-ידי גורם חיצוני - רו"ח יובל זילברשטיין (שותף מייסד ומנכ"ל פרומתאוס ייעוץ כלכלי, לשעבר שותף מייסד וכלכלן ראשי בפירמת הייעוץ גיזה זינגר אבן) - נקבע במפורש כי 'מבדיקה שערכתי עולה שכ-94% מ-1,523 הפעולות בניירות ערך, בוצעו באמצעות פקודה טלפונית של התובע', כלומר - המדובר בפעולות יזומות של התובע, שבוצעו באמצעים ישירים על ידו, ללא מעורבות של יועצי ההשקעות ולא בסניף הבנק.
"רו"ח זילברשטיין שניתח את פעולות ההשקעה של ש', קבע 'בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים', כי ש' ביצע את ההשקעות (שכמעט כולן היו ספקולטיביות, חלקן אף בניירות ערך שלא ניתן היה לאתר עליהם מידע אף במערכת בלומברג), 'באופן עצמאי על דעת עצמו ועל פי שיקול-דעתו המוחלט'.
"ניסיונו של ש' להטיל על הבנק את האחריות לכישלון פעולות ההשקעה הספקולטיביות שביצע באופן ישיר, ללא מעורבות כאמור של יועצי ההשקעות ושל הבנק, ראוי לגינוי, ויידחה בבוא העת על-ידי ביהמ"ש. יש להביע צער ש'גלובס' בוחר לתת ביטוי לטענות ממוחזרות אלו, המשוללות כל יסוד, אף לאחר שהועברה לעיונו חוות-הדעת שהוגשה לביהמ"ש".
בא-כוחו של ש', עו"ד אסף ברם, מסר בתגובה לדבריו של בנק דיסקונט: "אנחנו סומכים על רשויות האכיפה שיעשו את מלאכתם וימצו את הדין עם הבנק ועובדיו. כעניין של מדיניות אנחנו לא מתייחסים להליכים תלויים ועומדים".
ש': "אני אדם פשוט שלא מבין בכסף, הייתי תמים וגנבו אותי"
"אני אדם פשוט. לא גיליתי לאף אחד על הזכייה שלי, כי פחדתי. שמרתי את הסוד תקופה של ארבעה חודשים מהמשפחה, ורק אז גיליתי לאישה, כי רציתי לקנות בית. לא היה לי כלום עד אז. הייתי במריבות עם עצמי כדי לשרוד, כדי לקנות אוכל לילדים. גרתי בשכירות, וכל חודש הייתי נלחם עם בעל הבית כדי לדחות קצת את תשלום השכירות". כך אומר היום ל"גלובס" ש', הזוכה בלוטו שהפסיד את כל כספו בהשקעות באמצעות בנק דיסקונט.
ש' מספר כי במשך כ-3 שנים לא בדק את חשבונות הבנק שלו, כיוון שסמך על מנהל הסניף שהוא פועל לטובתו. "הייתי תמים. אני לא מבין בכסף", אמר. לשאלה כיצד גילה כי הכסף שלו נגוז השיב: "מ-2009 ועד 2012 סמכתי על הבנק בעניים עצומות ולא בדקתי בכלל את החשבונות. ב-2012 התחלתי להבין שמשהו קורה, כי פתאום פקידי הבנק אמרו שאין לי כסף או שיתפו פחות פעולה איתי, אז החלטתי לבדוק עם מישהו מקצועי את החשבונות שלי, כי אני לא מבין בזה כלום.
הלכתי לעו"ד עם מסמכים, והוא בדק את המהלכים שביצעו לי בחשבון ואמר לי שבמקום שיהיה לי יותר כסף, אין לי כלום. הוא אמר לי 'גנבו אותך, רימו אותך ועבדו עליך בעיניים', ואנחנו חייבים לפנות לביהמ"ש לעצור את זה. ואז פנינו לבנק, והבנק אמר שאני הפסדתי בעצמי את הכסף ושאני הימרתי בבורסה ושמתי בפיקדונות ללא ריבית, ואני בכלל לא ידעתי על אילו פיקדונות מדובר. לא הבנתי על מה הם מדברים. הם עשו את הכל לבד בלי שום הוראה ממני, וגנבו אותי".
לדברי ש', מאז שפנה לבנק בפעם הראשונה, הוצעו לו מספר הסדרי פשרה, אך הוא דחה את כולם. "הציעו לי הסדרים. כל הזמן מציעים לי כסף והסכומים עולים כל הזמן - התחילו ב-100 אלף שקל ועולים כל הזמן, אבל אני לא מסכים לקבל. אני רוצה שהצדק ייצא לאור, שכולם ידעו מה הם עושים לאנשים חלשים ותמימים".