אלה מסקנות ועדת שטרום הסופיות להגברת התחרות בבנקים

כפי שפורסם ב"גלובס" בסוף השבוע האחרון, שר האוצר, משה כחלון, מציג היום (א') את מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית, זאת לאחר שבשבועות האחרונות התקיים מרתון דיונים בין נציגי האוצר לבנק ישראל, ובו לובנו כמעט כל המחלוקות שהיו בין הצדדים לגבי מסקנות הוועדה. הממצאים הוצגו לשרים בישיבת הממשלה, ופורסמו גם לציבור.

לקריאה נוספת:
גוגל? מה זה גוגל? ההחלטות העסקיות הגרועות בהיסטוריה
היכן תמצאו את תכשירי ההגנה הזולים ביותר – לא בקופות החולים
באיזה מקצוע תרוויחו הכי הרבה? לא בטוח שבזה שחשבתם

במטרה ליצור בסיס לתחרות חזקה שתביא למחירים זולים יותר של אשראי, לפי המלצות ועדת שטרום יופרדו 2 חברות כרטיסי אשראי של הבנקים הגדולים מהבנקים האלה, וכך יוכלו להתחרות בהם במתן אשראי. כיום נותנות חברות אלה פחות מ-10% מהאשראי למשקי בית. הפרדתן מהבנקים הגדולים תכניס שחקנים חדשים בעלי יכולת תחרותית עצמאית משמעותית ופוטנציאל התפתחות וגידול רב, לדברי האוצר.

חברה שלישית של כרטיסי אשראי (כאל) לא תופרד ולאחר 4 שנים תיערך בחינה לגבי הצורך בהפרדתה על ידי ועדת יישום מיוחדת שתוקם בחקיקה. חברות כרטיסי האשראי המופרדות יוכלו להפוך לבנקים בתנאים מקלים שקבע הפיקוח על הבנקים. בנוסף, יינתנו להן תמריצים להפוך לבנקים.

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל יישאר המפקח של חברות כרטיסי האשראי, כפי שהיה עד היום.

עוד לפי ההמלצות, בתוך 4 שנים יוכלו גורמים מסחריים שירצו בכך להקים בנקים חדשים להתארגן ולהיכנס לענף בתנאים מקלים: ההון הראשוני יירד מרמה של 400 מיליון שקל לרמה של 50 מיליון שקל, ויחס הלימות ההון יופחת משמעותית בשנים הראשונות לקיומם של בנקים אלה, על מנת לתת להם קרקע נוחה לגדול ולהתפתח. הקלות אלה ייוחדו לבנקים שיעסקו בתחום משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, כלומר המגזר הקמעונאי.

הבנקים החדשים יוכלו להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי, אולם יקבעו הגנות "ינוקא" לחברות כרטיסי האשראי המופרדות. הגנות אלה הן, בין היתר, היכולת להעביר לקוחות לאשראי חוץ בנקאי מבלי שהבנקים הגדולים יוכלו להפעיל את כוחם ולשמר את הלקוחות, תוך הותרת הבחירה בידי הלקוח.

כמו כן הבנקים הגדולים יצמצמו את היקף מסגרות האשראי ע"ג הכרטיסים שהם מנפיקים כיום באופן משמעותי. לבסוף, גם כאשר הבנקים ינפיקו כרטיסים ללקוחותיהם – הם יעשו זאת באמצעות חברות כרטיסי האשראי, אך לכל בנק תהיה חובה להנפיק באמצעות יותר מחברה אחת – דבר שגם הוא יסייע מאד לתחרות.

ההמלצות מגדירות גם כי יינתנו הקלות לגופים מוסדיים שירצו לתת אשראי מההון של קופות הפנסיה והגמל - ובכך תתאפשר כניסה של גופים מוסדיים לאשראי הקמעונאי. אגודות אשראי קטנות יקבלו הקלות בתחום דרישות ההון והפיקוח.

בין האוצר לבנק ישראל היו מספר חילוקי דעות שנפתרו - ראשית בעוד כחלון דרש שכל שלוש חברות כרטיסי האשראי יופרדו מהבנקים, הרי שבסופו של דבר הוחלט שרק ישראכרט ולאומי קארד יימכרו, ואילו כאל תישאר כאמור בבעלות דיסקונט והבינלאומי למשך תקופה של מפר שנים, שאחריה תיבחן שוב סוגיית הבעלות. הסיבה לכך היא התעקשות של בנק ישראל, שמעריך שהישארות כאל בידי דיסקונט תחק אותו בתחרות מול הבנקים הגדולים.

ההישג המרכזי של בנק ישראל הוא בסוגיה מי יפקח על חברות כרטיסי האשראי. בתחילה רצו באוצר להוציא את הפיקוח על חברות כרטיסי האשראי מידי הבנק המרכזי ולהעבירו לרשות הפיקוח החדשה שצפוי האוצר להקים. אולם מכיוון שממילא רשות כזו עדיין לא הוקמה, חברות כרטיסי האשראי נשארות תחת הפיקוח של בנק ישראל. כמו כן בטווח הרחוק יותר, אמורות חברות כרטיסי האשראי להפוך לבנקים עצמאיים, ולכן יישארו ממילא תחת הפיקוח של בנק ישראל.

ועדת שטרום הוקמה לפני שנה, זמן קצר לאחר שכחלון נכנס לתפקיד שר האוצר. לאחר חצי שנה פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים שלה, וזאת על אף חילוקי דעות שהיו בין בנק ישראל לאוצר על המסקנות. מאז התקיימו שימועים לגורמים במערכת הפיננסית שהביעו דעתם על המסקנות, אך המגעים בין האוצר לבנק ישראל התנהלו בעצלתיים. כאמור, לפני מספר שבועות החליטו הצדדים להאיץ את השיחות ולהגיע להסכמות, ולאחר שאלה גובשו בימים האחרונים, מגיעים היום כחלון ופלוג לישיבת הממשלה והציגו אותן.