מחצית מחברי ההנהלה של בנק הפועלים בסיכון גבוה לעזוב את הבנק אם חוק שכר הבכירים יחול גם על הזכויות הפנסיוניות, כך עולה ממכתב ששלחה המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט לפני חודש, ושפורסם היום בגלי צה"ל.
לקריאה נוספת:
קנה כרטיס רכבת בכסף מלא - ושילם קנס
טעות אנוש או הטעיית צרכנים: קנו מקרר בשקל אך החברה לא מכירה בעסקה
באיזה מקצוע תרוויחו הכי הרבה? לא בטוח שבזה שחשבתם
המכתב נשלח כדי לבקש מליכט שיפרסם חוות דעת משפטית לפיה חוק שכר הבכירים המגביל את השכר לעד 2.5 מיליון שקל לא יחול גם על זכויות העבר של העובדים, ולא יפגע בחבילות הפנסיה שלהם.
מהמכתב של בר עולה כי 82 עובדים בכירים בבנק הפועלים ובלאומי נמצאים בסיכון גבוה לעזוב בטווח זמן קצר במידה והחוק יחול על זכויות העבר- 39 מתוכם בבנק הפועלים ו-43 בבנק לאומי. 215 מהם יעזבו אם חוק שכר הבכירים יחול על זכויות העבר, כש-82 מוגדרים בסיכון גבוה.
ביתר הבנקים ההשפעה מצומצמת וכוללת מספר בודד של חברי הנהלה ומנהלים בדרגים בכירים, שלהם תהיה פגיעה בזכויות העבר אם החוק יחול עליהם.
"רמת השכר בחוק סבירה ואפשר יהיה להביא אנשים טובים למערכת"
"עזיבה לא מתוכננת ורחבת היקף שכזו עלולה לפגוע בבקרות, לחשוף את הבנקים לסיכונים ולפגוע לתקופה ארוכה בקבלת החלטות עסקיות", כתבה בר לליכט.
נזכיר כי גם מכתב זה לא שכנע את ליכט, ובסופו של דבר הוא לא פרסם חוות דעת בנושא בטענה שמדובר בסוגיה מורכבת ובעייתית מכדי שתיפתר בחוות דעת משפטית. כתוצאה מכך לפני כשבועיים עתרו בנושא לבג"ץ הן הבנקים והן חברות הביטוח.
בכל אופן, כתוצאה מהחשש לעזיבת מנהלים ביצעו הבנקים הפרשה בדוחות הכספיים האחרונים של הפיצויים שהם צפויים לשלם בהנחה ואותם עובדים יעזבו. בנק הפועלים הפריש 167 מיליון שקל, לאומי הפריש 117 מיליון שקל ודיסקונט הפריש 50 מיליון שקל, ובסך הכול הופרשו 334 מיליון שקל. ההפרשות נעשו במאזני הבנקים, ולא פגעו בשורת הרווח הנקי.
לאחר שניסו בכל דרך אחרת לפתור את פלונטר חבילות הפרישה של חוק שכר הבכירים, ונענו בתשובה שלילית, בתחילת יוני החליטו הבנקים לעתור כאמור לבג"ץ כנגד חוק שכר הבכירים. איגוד הבנקים הגיש את העתירה כנגד הכנסת, שר האוצר משה כחלון, בנק ישראל והמפקחת על הבנקים חדוה בר.
הבנקים טענו בעתירה כי "חוק שכר הבכירים פוגע פגיעה קשה בחופש העיסוק, בחופש להעסיק, בזכות הקניין, בחופש החוזים, בעקרונות השוויון ובזכויות סוציאליות וכלכליות של עובדים, שהתגבשו ונצברו במשך שנים ארוכות עובר לחקיקת החוק, והמגיעות להם בגין עבודתם ועמלם".
כזכור, המפקחת על הבנקים בבנק ישראל אמרה לפני כשבועיים בוועידת שוק ההון של "גלובס" כי "אני חוששת שבגלל שנוצרה אי ודאות על זכויות העבר, אנו עלולים למצוא עצמנו במצב שבו חברי הנהלה והדרג מתחת בבנקים יעזבו בבת אחת, זה מצב לא אופטימלי שעלול ליצור זעזוע ניהולי. אני מוטרדת מזה ומקווה שנמצא פתרון. חייבים למנוע מצב של עזיבה חד פעמית של הרבה מנהלים. הוצאתי מכתב שאומר שצריך לעשות אבחנה בין העבר לבין העתיד, שעליו יחול החוק. אני מקווה שבג"ץ יגיע להכרעה מהר בנושא".
בר המשיכה והסבירה: "רמת השכר בחוק (עד 2.5 מיליון שקל בשנה) סבירה ואפשר יהיה להביא אנשים טובים למערכת הבנקאות. יחד עם זאת, הפער שנוצר במגבלות השכר בין הבנקים לסקטורים אחרים, עלול להסיט מנהלים טובים לסקטורים אחרים. כשעושים רפורמות, צריך לבחון השלכות. אם נראה שיש השלכות שליליות, צריך יהיה לתקן זאת. חששתי שחוק שכר הבכירים יפגע בתוכניות ההתייעלות של הבנקים, אבל אחרי בדיקה עם הבנקים ראיתי שזה לא צפוי לפגוע ואני מצפה להתייעלות משמעותית בבנקים".