הערכות בלשכת ראש הממשלה: הסיוע של ארה"ב - 10 מיליארד בערבויות

מאת אמנון ברזילי ונתן גוטמן

צוות בין-משרדי בראשות עו"ד דב וייסגלס, מנהל לשכת ראש הממשלה, יגבש את ההצעה הישראלית לסיוע כלכלי מארה"ב. הצוות יכלול נציגים גם ממשרדי האוצר, החוץ והביטחון. ההערכה בירושלים היא כי היקף הסיוע עשוי להיות מעל עשרה מיליארד דולר. גורם מדיני אמר כי העילה לנכונות האמריקאית לסיוע כלכלי לישראל, היא המערכה הצפויה נגד עיראק והרצון להבטיח שממשלת ישראל תפעל על פי מדיניותה של ארה"ב, ולא תפעיל כוח צבאי נגד עיראק.



בלשכת ראש הממשלה ציינו אתמול, כי הנכונות האמריקאית לסיוע כלכלי לא היתה קונקרטית.

אולם, בשיחות שהתקיימו בסוף השבוע בירושלים עלו מספר רעיונות לגבי
צורת הסיוע הכלכלי שארה"ב תעניק לישראל: כסף מזומן, ערבויות לצורך
קבלת אשראי בריבית נמוכה בבנקים אמריקאים, מלוות מדינה ישירות מקופת
האוצר האמריקאי והמרת חלק מההסיוע הביטחוני האמריקאי לשקלים.



היקף הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל עומד כיום על 2.1 מיליארד דולר
בשנה. ההצעה היא להעביר לישראל כשני מיליארד דולר על חשבון כספי
הסיוע הביטחוני, להמיר אותם לשקלים ולבצע רכישות עבור משרד הביטחון
בתעשיות הישראליות. ההערכה היא כי היקף ההמרה יתניע את גלגלי המשק
הישראלי. ההצעה הסופית תתגבש בצוות הבין-משרדי הישראלי ובמגעים
שיתקיימו עם אנשי הבית הלבן.



הדיונים על סיוע כלכלי אמריקאי לישראל נערכו במהלך סיורו של ראש
הממשלה, אריאל שרון, בארה"ב בשבוע שעבר, בין וייסגלס לבין היועצת
לביטחון לאומי של הבית הלבן, קונדליסה רייס. וייסגלס אמר כי נדרש
סיוע כלכלי אמריקאי על מנת לחדש את הצמיחה במשק. בנוסף, הצביעו
גורמים ישראלים על הוצאות ישראל עבור התגוננות מפני התקפת עיראקית,
ובכלל זה ההוצאה הגבוהה על ריענון ערכות המגן לאוכלוסיה הישראלית ועל
הצטיידות בתרופות וחיסונים, במקרה של התקפה כימית או ביולוגית על
ישראל. זאת, בנוסף להוצאות הביטחון שגדלו באופן משמעותי מאז פרוץ
אינתיפאדת אל אקצה לפני יותר משנתיים.



הנכונות האמריקאית לסייע בחיזוק כלכלת ישראל, השקועה באחד המשברים
הגדולים בתולדותיה, באה לידי ביטוי חיובי במסיבת העתונאים המשותפת
שקיימו ראש הממשלה שרון ונשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, בתום פגישתם
בוואשינגטון בשבוע שעבר.



הנשיא בוש אמר באותה מסיבת עיתונאים כי יש לארצות הברית אמון רב
בכלכלה הישראלית, ושהוא מאמין בחוזקה ובחוסנה. ההצהרה של בוש אמורה
לסייע לישראל מול חברות דירוג האשראי, השוקלות להוריד את דירוגה של
ישראל, ולהקל על ישראל בשוק הפיננסים הבינלאומי.



מלבד הסיוע הכלכלי האמריקאי המובטח לעתיד, מצפה ממשלת ישראל למימוש
החלטה אמריקאית קודמת מחודש יולי 2000 לסיוע כספי אמריקאי. אז, בתום
פסגת קמפ דייויד, הבטיח הנשיא הקודם, ביל קלינטון, לראש הממשלה
לשעבר, אהוד ברק, מענק של 800 מיליון דולר. הדיונים נסחבו ושיעור
המענק הצטמצם ל200- מיליון דולר.



לאחר סיום כהונתו של קלינטון הוקפאו הדיונים, לטענת האמריקאים מסיבות
בירוקרטיות. בתחילת השנה, בסיוע ידידי ישראל בקונגרס, התחדש הדיון
במתן המענק.



מוטי בסוק מוסיף: בפגישה בין קונדוליסה רייס לבין שר האוצר, סילבן
שלום, לפני כשלושה בוושינגטון, העלה שלום לראשונה את נושא הסיוע
הכלכלי לישראל, בשל נזקי האינתיפאדה ופגיעות כלכלית אפשריות בגין
מתקפה אמריקאית בעיראק.



רייס רשמה לפניה את הדברים ולא הגיבה. שלום דיווח לראש הממשלה שרון על
תוכן השיחה עם רייס, ובסוף שבוע שעבר דיווח שרון לשלום על פרטי
שיחותיו הכלכליות בארה"ב.



יצוין כי לפני עשר שנים, כשנתיים לאחר שהחלה העליה הגדולה מחבר
המדינות לישראל, ביקשה ישראל מארה"ב סיוע כלכלי לקליטת העליה, בצורת
ערבויות להלוואת ענק של עשרה מיליארד דולר. נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג'
בוש האב, דרש מראש ממשלת ישראל, יצחק שמיר, התחיבות חד-משמעית כי
הכספים לא ישמשו את ישראל למימון ההתנחלויות בשטחים.



שמיר סירב לקבל את התנאי ובוש סירב לתת את הערבויות. כעבור זמן קצר
הפסיד שמיר בבחירות, לדעת רבים בליכוד - בשל הערבויות, יצחק רבין,
שנבחר לראשות הממשלה, הקפיא את כל הבניה בשטחים וקיבל את הערבויות,
אשר הביאו - לצד גורמים נוספים, לפריחה כלכלית בישראל.